היום אחר הצהרים (ד'), לקראת ערב יום השואה, תתקיים בפולין ועידה מיוחדת באוניברסיטת קראקוב, בה ישתתפו עשרות צעירים יהודים מרחבי העולם, במטרה לדון, למצוא פתרונות ולחתום על עצומה למלחמה באנטישמיות.
על פי דו"ח של משרד התפוצות, 2018 הייתה השנה בה נרצחו הכי הרבה יהודים על רקע אנטישמי מאז 1994, כשגם ב-2019 נרשמו מאות אירועים אנטישמיים. במסגרת הועידה, 20 מנהיגים צעירים מרחבי העולם (ארה"ב, דרום אפריקה, גרמניה, אוסטרליה, פנמה, ברזיל וקנדה), חלקם חוו אנטישמיות על בשרם, יחתמו על אמנה משותפת למלחמה בגזענות ובאנטישמיות ויקראו לצעירים נוספים בעולם להירתם בכל מקום ובכל זמן למחאה עולמית.
בתוך כך, נמשכות ההכנות למצעד החיים שיתקיים מחר בפולין. עשרת אלפים בני נוער ומבוגרים מכל העולם יצעדו בצעדה. בין הצועדים גם שורדי שואה שהגיעו כדי לחלוק עם המשתתפים את עדותם. בכיכר פודגוז'ה המכונה גם גיבורי הגטו, בגטו קראקוב, שיתפה טובה רוגנשטיין, שהגיעה במיוחד למצעד החיים מטורנטו, את סיפורה.
מהכיכר הזו, הסמוכה לגטו היהודי ולמפעל של אוסקר שינדלר שהציל מעל לאלף יהודים, נשלחו היהודים למחנות ההשמדה. רוגנשטיין הייתה אז בת 8. "עבורי זה היה משחק, לא באמת הבנתי את מה שקורה", סיפרה ופירטה: "הגרמנים היו מגיעים בהפתעה וחוטפים את היהודים למחנות. חוטפים את הנשים כדי לשלוח אותם למחנות, אחי בן ה-11 רץ להציל אותנו, הוא מצא אותי ואת אמא שלי והתריע בפנינו על האיסוף. את אחותי הוא לא מצא והיא נשלחה לדכאו. אני זוכרת בעיקר את תחושת הפחד שליוותה אותי בתור ילדה קטנה. היום בתור מבוגרת אני מבינה שאמא שלי הייתה הסובלת העיקרית, היא רצתה להציל אותנו ודאגה".
רוגנשטיין עברה את הסלקציה במחנה ההשמדה בגיל 11. "אמרתי שאני בת 17, "אם את כל כך חכמה" תעברי. אמרו לי הגרמנים, זה היה מזל, נס מאלוהים שרצה שאהיה כאן היום".
זו תהיה הפעם השנייה שהיא לוקחת חלק במצעד, לאחר שבפעם הקודמת ב-2014 הגיעה למסע שורשים בפולין. "חשבתי שעם זה אני אגמור", אמרה רוגנשטיין, "אחרי כמה שנים החלטתי לבוא שוב ולספר את הסיפורים בפני הילדים. חשוב לי להראות להם שאנחנו חזקים ועומדים כאן ומספרים. קשה לי מאוד לחזור לכאן, לחזור אל החיים הקודמים שלנו. אני נזכרת באמא שלי, במחלות ובסבל, אבל אם אני עומדת כאן ומספרת את החיים שלי, יש לזה חשיבות".
היא נישאה בגיל 17 לניצול שואה והם עלו לארץ ונולדו להם שני ילדים. אחרי חמישים שנה בארץ עזבה בשנים האחרונות לטורנטו בעקבות ילדיה, וכעת יש לה גם נכדים ונינים. "אנחנו צריכים לזכור ולא לשכוח, ולהעביר את הדברים לדורות הבאים", סיכמה.
