בפעם האחרונה התנגש יום שחרור ירושלים במועד סיום הרמדאן לפני יותר משלושים שנה. בין השנים 1986־1988 נפל יום החג הזה כמו השנה, בין ליל אל־קאדר לעיד אל־פיטר. בתחרות שבין המועדים היהודיים לבין חגי האסלאם מנצחים כידוע תמיד האחרונים, לפחות בכל הנוגע לנעילת שערי הר הבית בפני לא־מוסלמים. השורה התחתונה הזאת לא השתנתה מאז שנות השמונים של המאה הקודמת ועד 2019. קטע עיתון מצהיב (מעריב, 11.5.88) מעיד שברגע האחרון החליטו אז נאמני הר הבית שלא לערער לבג"ץ על סגירת ההר בפני יהודים דווקא ביום שחרורו. בידיעה נכתב שלאחר שפרקליטם של נאמני הר הבית עיין בחומר מודיעיני שהביאה המשטרה, הוא החליט לוותר על עתירתו.
יחד עם זאת, אנשי גרשון סלומון הצהירו אז ש"למרות איסור המשטרה, נעלה להר הבית ביום ירושלים כפי שתכננו. אנו נחושים בדעתנו להגיע אל הר הבית פנימה ויהי מה". מהמשטרה מסרו לעיתון בתגובה ש"תימנע הכניסה לתחומי הר הבית מכל גורם פרט למוסלמים". כפי שאפשר לנחש, הכניסה אכן נמנעה לבסוף.
גם השנה, וכן בשנתיים הבאות, יחול כאמור יום שחרור ירושלים בסיום הרמדאן, ואם לא יתרחש שינוי דרמטי יהיה ההר ריק מיהודים בכ"ח באייר. בשלוש השנים הקרובות קיים חשש גדול שגם בצום תשעה באב ההר יהיה נעול בפני יהודים, בשל חג הקורבן שעלול לחול בדיוק במקביל ליום ציון חורבן הבית, וזאת בכפוף לקביעת החודש המדויקת על פי חכמי הדת האסלאמיים.
המשמעות הבלתי נמנעת של נעילת השערים היא פגיעה קשה בעלייה היהודית להר. תשעה באב ויום ירושלים הם ימי שיא בעלייה למקום הקדוש בעולם. כעשרה אחוזים מכלל העולים להר בשנת 2018, למשל – 3,500 מתוך 35,000 – עלו להר במהלך היומיים האלו. חוץ מהפגיעה המספרית מדובר בגזל כבשת הרש היהודית. גם ביום שבו ההר "פתוח" כביכול לעליית יהודים, נזכיר, הכניסה שלהם למתחם מתאפשרת לכל היותר למשך ארבע שעות וחצי ואף זאת תחת הגבלות חונקות.
בתגובה לשאלתנו בעניין רמזה המשטרה באופן די ברור שהמתחם ייוותר השנה סגור במועדים האלו, כ"ח באייר וצום תשעה באב. מהמשטרה נמסר לנו: "אין בכוונת משטרת ישראל לשנות את מועדי פתיחת ההר והביקורים כפי שהיו עד כה. נמשיך לפעול לשמירה על שלומם וביטחונם של כלל המתפללים והמבקרים במקומות הקדושים, בני כל העדות והדתות".
יצוין שבתנועות ההר פועלים להביא קהל גדול במיוחד אל שערי המתחם ביום ירושלים, כ"ח באייר, 2.6, מתוך תקווה שהגעת המונים תביא לפתיחת השערים בפניהם.
תנועת סטודנטים למען הר הבית שיגרה השבוע מכתב בהול בעניין לראש הממשלה ולשרים. בין השאר נכתב בו: "בשבעה ביוני 1967 ריגש מוטה גור את העם היהודי כולו כשקרא 'הר הבית בידינו'. אחרי אלפיים שנות גלות, שעליהן כתבה המשוררת נעמי שמר 'איכה יבשו בורות המים/ כיכר השוק ריקה/ ואין פוקד את הר הבית/ בעיר העתיקה', שבו יהודים להר הבית, המקום הקדוש בעולם.
"יום שחרור ירושלים הפך מאז קיץ 1967 לחג לאומי, לסמל החזרה לציון. אפילו נעמי שמר הוסיפה בית לשיר שנהיה כמעט המנון שני, בו כתבה 'שופר קורא בהר הבית/ בעיר העתיקה'. בשנים האחרונות לא קורא שופר בהר הבית. השנה, נחזור לצורתו המקורית של השיר ולא יהיה פוקד (יהודי) את הר הבית, ביום חגה של העיר.
"בעבר מצדיקי המדיניות המפלה הזאת, שהעדיפו חג מוסלמי על חג ישראלי, יכלו לטעון שהפגיעה ביהודים תהיה מזערית, כי בכל מקרה אין עניין בקרב היהודים לפקוד את הר הבית ביום השנה לשחרורו. לא כך הדבר. בשנה שעברה עלו להר הבית ביום ירושלים 2,084 יהודים בארבע שעות בלבד (בהתאם להגבלת המשטרה על שעות עליית יהודים להר הבית). זו עליה של 107 אחוזים משנת 2017. אנו בטוחים ויודעים שגם השנה ההתעניינות תגדל. אין הצדקה עניינית או מוסרית לסגירתו של הר הבית לעולים יהודים ביום ירושלים הקרוב, והדבר יהיה בגדר פשיטת רגל מוסרית, ערכית והיסטורית".
עו"ד אביעד ויסולי, חבר תנועות הר הבית, פנה השבוע אף הוא במכתב חריף בנושא לשר לביטחון הפנים גלעד ארדן, ליועץ המשפטי לממשלה ולמפכ"ל המשטרה בדרישה שלא להפריע לעליית יהודים להר הבית במהלך הרמדאן. הוא התייחס גם לביטול שעת העלייה להר בצהריים במהלך החודש המדובר והזכיר את נוסח חוק המקומות הקדושים: "העושה דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם מקומות, דינו מאסר חמש שנים".
ויסולי הוסיף: "האפליה כנגד יהודים בכל הנוגע לזכות הכניסה למתחם הר הבית זועקת. לא יעלה על הדעת כי יהודים לא יוכלו להיכנס
למתחם ביום ירושלים. המשטרה סוגרת את הר הבית בפני יהודים כראות עיניה, תוך זלזול בוטה ביהודים והפרה חמורה של חוק השמירה על המקומות הקדושים וחוק יסוד ירושלים בירת ישראל. המשטרה נוהגת בהקשר זה כאילו היא מעל לחוק ואיננה כפופה להוראותיו.
"על המשטרה לציית לחוק ולפתוח את ההר ליהודים בדיוק כמו בכל ימות השנה, גם בחודש הרמדאן. אם יהיו אירועים ביטחוניים חמורים, ובכפוף להערכת מצב ואישור השר, תוכל המשטרה לסגור את הר הבית לתקופות קצרות, אך ורק למשך הזמן הקצר ביותר שהמצב הביטחוני יחייב זאת. אין להסכים לזלזול החמור של המשטרה בהוראות החוק, ולפגיעה החמורה בזכויות היסודיות של יהודים לגישה להר הבית, תוך אפליה לרעה שלהם אך ורק בגלל היותם יהודים. כידוע, אפליה מסוג זה נופלת תחת ההגדרה של גזענות והיא פסולה מכל פסול, הן בחוק הישראלי והן בדין הבין־לאומי.
"אם תופרע עליית יהודים להר הבית בחודש הרמדאן, נשקול פנייה מיידית לערכאות משפטיות (בג"ץ) ללא כל שיהוי או התראה נוספת".
גם מקור ראשון פנה לשרים ולחברי כנסת שונים מכל המנעד וביקש את תגובתם בעניין:
ח"כ בצלאל סמוטריץ' (איחוד מפלגות הימין): "הר הבית, מקום המקדש, אינו מקום למסחרה פוליטית ותן וקח. גם יום ירושלים, יום איחודה של העיר הנצחית, אינו נקודת ציון זניחה בדברי ימיה של מדינת ישראל ושל העם היהודי בכלל. תפקיד הממשלה הזאת לעמוד על ריבונותנו בהר. איסור עליית יהודים להר הוא לא רק צעד גזעני אלא זו רמיסת הכבוד הלאומי ומהלך עצוב שאסור שיתרחב. אני מקווה שראש הממשלה יפעל יחד עם הקואליציה שתקום לתיקון העוולות המתרחשות בשנים האחרונות בהר הבית".
ח"כ יועז הנדל (כחול לבן): "ירושלים ובתוכה האתרים הקדושים צריכים להיות פתוחים לכולם, כל השנה בכל מקום ובפרט ביום ירושלים".
ח"כ מאי גולן (ליכוד): "אורי צבי גרינברג אמר 'השולט בהר שולט בארץ'. לצערי, אחד המקומות היחידים בעולם שבו קיימת אפלייה על רקע דתי הוא דווקא בארץ ישראל, כאשר באופן מכוון נמנע מיהודים המעוניינים להתפלל בהר הבית לעשות כן. עלינו לקבל החלטה אם אנו באמת חופשיים לשלוט בארצנו או לא – ובכוונתי לפעול ולהוביל עשייה למען שוויון דתי בנושא התפילה בהר הבית".
ח"כ עוזי דיין (ליכוד): "מדובר בנושא חשוב בתחום המשטרתי. נדאג שיעלה בוועדת הפנים של הכנסת".
ח"כ שרן השכל (ליכוד): "הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי. אני דוגלת בחופש פולחן בהר לכל אזרחי ישראל, יהודים, נוצרים ומוסלמים כאחד. המצב הזה שבו מגבילים את חופש הפולחן של בני דת אחת הוא לא תקין ומעורר בי תחושת כעס קשה. זו פשוט אפליה שאין להשלים איתה. עם זאת, ברור לי שישנן רגישויות ביטחוניות שמשמשות סיבה לחלק מההגבלות על עליית יהודים אל ההר.
"אני סבורה שכאשר יש התראות ביטחוניות כאלה, על רשויות האכיפה לטפל בראש ובראשונה בפורעים ולא במי שרוצה לעלות אל ההר בצורה שלא מפריעה או מאיימת על איש. ככלל, ברירת המחדל צריכה להיות שכולם רשאים לעלות להר ולממש את חופש הפולחן שהוא זכות יסוד במדינת ישראל. אין מתאים מיום שחרור ירושלים לעלות אל המקום הקדוש ביותר לעם היהודי – הר הבית, ומובן מאליו שאני סבורה שצריך לאפשר ליהודים להעלות אל ההר. גם צום תשעה באב שבו אנו אבלים על חורבן הבית, אותו בית מקדש שעמד על הר הבית, הוא יום שבו אמור להיות מובן מאליו לכולם שעלינו להתיר לכל מי שחפץ בכך לעלות".
ח"כ אריאל קלנר (ליכוד): "מחובתה של משטרת ישראל לאפשר כניסת יהודים להר הבית, אף אם מדובר בחגים מוסלמים. אי אפשר לגזול גם את כבשת הרש האחרונה שנותרה ליהודים. אם ה'סובלנות' המוסלמית אינה מסוגלת להכיל ביקורי יהודים, מחובתה של משטרת ישראל להביא לידי ביטוי את ריבונותה במקום. כניעה לאלימות מעולם לא הביאה להפסקתה".
סגן שר הביטחון הרב אלי בן דהן: "בהנחה שהדברים אכן נכונים – אסור שזכות הביקור והסיור של יהודים בהר הבית תיפגע. הערבים יכולים להתפלל היכן שהם מתפללים, והיהודים יהיו היכן שאפשר על פי גדרי ההלכה. בכוונתי לפנות לגורמים הרלוונטיים במשרד לביטחון פנים כדי לוודא שזכות זו אכן תישמר".
איתמר בן גביר, בקרוב אולי ח"כ מטעם איחוד מפלגות הימין: "אם אכן הר הבית ייסגר בשני המועדים הללו מדובר בתופעה של אפרטהייד וגזענות, של אפליה בין דם לדם, בין גזע לגזע. כפי שאמר נשיא בית המשפט אהרון ברק, אין תחושה קשה יותר מחוסר שוויון. אין חמור מכך שבניה ובנותיה של החברה בישראל יחושו מופלים לרעה. אם וכאשר אהיה חבר כנסת ברור לי שבמקרה שבו אתוודע לתופעות כאלו של אפרטהייד, של אפליה וגזענות, אסור יהיה לי לישון בלילה. אהיה מחויב לפעול נגד תופעות כאלו. הבעיה בהר הבית איננה מסתכמת בסגירתו ביום ירושלים ובתשעה באב. במקום הזה אנו נחשפים כל העת לאפרטהייד נגד היהודים במדינת היהודים. לגזענות. לא אלך לישון בידיעה שמפלים את אחיי ואחיותיי, ואנצל את כל הכלים שיעמדו לרשותי כאשר אהיה חבר כנסת כדי להילחם ולזעוק נגד התופעה הזאת".
