יום ראשון, מאי 11, 2025 | י״ג באייר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
מקור ראשון
  • חדשות
    • יומן
    • כלכלה
    • ספורט
  • דעות
  • מחסום Watch
  • יהדות
    • שבת
  • תרבות
    • מוצש
    • אוכל
  • בעולם
    • מדע וטכנולוגיה
  • מגזין
    • דיוקן
  • ראשונות
    • הורות ומשפחה
    • לומדות
    • מיניות וזוגיות
    • בריאות ופוריות
    • התפתחות אישית
  • ה
  • עוד קטגוריות
    • טוב לדעת
    • המומלצים
    • חינוך
    • מילה וגלגולה
    • אשנב לערב
    • מסכת/חולין
    • ציוצים מהמקור
מקור ראשון
  • חדשות
    • יומן
    • כלכלה
    • ספורט
  • דעות
  • מחסום Watch
  • יהדות
    • שבת
  • תרבות
    • מוצש
    • אוכל
  • בעולם
    • מדע וטכנולוגיה
  • מגזין
    • דיוקן
  • ראשונות
    • הורות ומשפחה
    • לומדות
    • מיניות וזוגיות
    • בריאות ופוריות
    • התפתחות אישית
  • ה
  • עוד קטגוריות
    • טוב לדעת
    • המומלצים
    • חינוך
    • מילה וגלגולה
    • אשנב לערב
    • מסכת/חולין
    • ציוצים מהמקור
מקור ראשון
ראשי יהדות

החרם האורתודוקסי על גרמניה הנאצית

הנהגת אגודת ישראל קראה להכרזת חרם על גרמניה, יצאה נגד "הסכם ההעברה" שנחתם בין הסוכנות היהודית לבין גרמניה ועשתה כל שביכולתה כדי להציל את יהודי אירופה. התמונה המלאה

מאת  יוסף פונד
י׳ באייר ה׳תשע״ט (15/05/2019 16:30)
צילום: יד ושם, ארכיון תצלומים, ירושלים

מערכת עיתון דער איזראעליט, Der Israelit (הרב יעקב רוזנהיים שלישי מימין בשורה התחתונה) 1935, גרמניה. צילום: יד ושם, ארכיון תצלומים, ירושלים

שתף בפייסבוקשתף בטוויטרשתף ב- Whatsappשתף בדוא"ל

בעמודי החדשות בגיליון מקור ראשון לפני שבועיים הובא חלק ממאמרו של ד"ר מאיר סיידלר שפורסם במוסף "שבת". הידיעה הוכתרה בכותרת: "מנהיגי אגודת ישראל פנו לממשל היטלר ב־1934: אנחנו פועלים למען בלימת החרם הארסי על גרמניה".

הכותרת עלולה להטעות ולייחס לראשי אגודת ישראל את אשר כלל לא ביקשו לעשות, וכדי להבין את הדברים אנסה להרחיב את היריעה. מסמך הפנייה לממשל הנאצי שהובא במאמר הוא תיעוד ידוע שנדון בכמה מחקרים. המסמך נשלח בידי שלושה ארגונים אורתודוקסיים: אגודת ישראל, ההתאחדות החופשית למען האינטרסים של היהדות האורתודוקסית והברית הארצית של הקהילות האורתודוקסיות. שלשת הארגונים התאגדו במסגרת "הנציגות של האורתודוקסיה הארצית הבלתי תלויה".

צילום: יד ושם, ארכיון תצלומים, ירושלים
מערכת עיתון דער איזראעליט, Der Israelit (הרב יעקב רוזנהיים שלישי מימין בשורה התחתונה) 1935, גרמניה. צילום: יד ושם, ארכיון תצלומים, ירושלים

בקשות מקבילות נשלחו גם בידי גופים יהודיים אחרים, כשיהדות גרמניה לא הצליחה להגיע לאחדות כלשהי.

הכותרת האמורה ואולי גם הדיון במאמר, שנכתבו במנותק מן המצב הפוליטי שבו היו יהודי גרמניה שרויים באותה עת, עלולים ליצור לאגודת ישראל תדמית שלילית שאין לה מקום. העצומה לא נכתבה בנימה מתרפסת בפני הרודן, אלא כדרישה לגיטימית של אזרחים שווי זכויות.

כדי להבין את האילוצים שעמדו בפני המנהיגים האורתודוקסים ובראשם יעקב רוזנהיים בעת שחתמו על המסמך, ראוי להדגיש כי אגודת ישראל השתלבה בתנועת החרם הכלכלי שהכריזו ארגונים יהודיים על גרמניה. אגודת ישראל בפולין, שבה אוגדו רוב חברי התנועה, הצטרפה לחרם על גרמניה בינואר 1934. אגודת ישראל העולמית צידדה בקיום החרם ויצאה חוצץ נגד "הסכם ההעברה" שנחתם בין הסוכנות היהודית לבין גרמניה.

מצאתי לנכון להרחיב מעט את היריעה ולהציג את עיקרי פעילותה של אגודת ישראל להצלת יהדות אירופה בתקופת השואה על מנת לתקן את העוול שהכתבה עלולה הייתה לגרום לצדק ההיסטורי ולשמם הטוב של הנוגעים בדבר.

 

"היכון לפלשתינה!"

אגודת ישראל הוקמה ב־1912 בידי כמה מנהיגים ממערב אירופה ובראשם יעקב רוזנהיים (1965־1870). רוזנהיים היה ממנהיגי "התאחדות החרדים" בגרמניה, העורך של עיתון האורתודוקסיה החדשה Der Israelit וב־1929, בכנסייה הגדולה השנייה של אגודת ישראל העולמית, נבחר לנשיאה. בפולין התנועה נוסדה ב־1916 וחבריה היו לוז התנועה העולמית.

עליית הנאצים לשלטון בגרמניה והפרעות ביהודי גרמניה שאורגנו במארס 1933 הכו את העולם היהודי בתדהמה ועוררו פעולות מחאה והכרזת חרם כלכלי על גרמניה. הנהגת אגודת ישראל בפולין הצהירה כי היא מזדהה עם כל פעולות המחאה וקראה להכרזת חרם כלכלי על גרמניה.

יהודי גרמניה שהיו נתונים לחסדי הממשל הנאצי נאלצו להביע את מחאתם בלשון רכה. ארגונים יהודים שונים בגרמניה פרסמו פניות לממשל וגילויי דעת. היו בהם שביקשו לראותם חלק מגרמניה החדשה ואף להתגייס לצבאה, והיו שביקשו לאפשר חיים יהודיים ללא פגיעה. מכתב הארגונים האורתודוקסים ובתוכם אגודת ישראל היה אחד מהאחרונים, ונכתב בנימה גאה ולא מתרפסת (לפניות וגילויי דעת בתוך גרמניה ראו: השואה בתיעוד, עורכים יצחק ארד, ישראל גוטמן, עמ' 69־49).

בספטמבר 1933, ימים ספורים קודם למשלוח המכתב, כתב רוזנהיים בעיתונו:

"היכון לפלשתינה!.. קריאת ההמונים בחוצות… ועל כורחנו באה הקריאה המעוררת מבחוץ מן העבר השני… מה עשית אתה, יהודי שומר התורה, לאחרונה, למען ציון, שעה שמסביבך ההרס והאבדון, מה עשית להבטיח לך שם בציון מקום מבטחים בחומר וברוח (יוסף פונד, פירוד או השתתפות, אגודת ישראל מול הציונות ומדינת ישראל, עמ' 25)".

אגודת ישראל בפולין הצטרפה לתנועת החרם על גרמניה. הרב יהודה צירלסון, מחברי מועצת גדולי התורה, הכריז כי המדובר ב"מערכת מלחמה מול מערכת אויבינו בנפש". הוא קבע כי אלה שאינם משתתפים בחרם על גרמניה אינם מזדהים עם אחיהם המצויים בצרה. התגבשות "הסכם ההעברה" בין הסוכנות היהודית לממשל הגרמני, ב־1933, פגעה בחזית ארגוני החרם ופועלי אגודת ישראל תקפה אותו במילים בוטות כ"תקיעת עצם בגבם של הוועדים היהודיים האנטי־היטלריסטיים… ההעברה היא החרפה הגדולה ביותר של העם היהודי (יוסף פונד, פרולטרים דתיים התאחדו!, פועלי אגודת ישראל אידיאולוגיה ומדיניות, עמ' 299).

 

תרומות לגטאות

מנהיגי אגודת ישראל שבגרמניה היגרו ממנה לארץ־ישראל ולארה"ב. עם תחילת המלחמה מוקם הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל בארץ־ישראל ובראשו הוצב הרב יצחק מאיר לוין שהיה מנהיג אגודת ישראל בפולין והגיע ארצה בתחילת המלחמה.

צילום: מתוך ספרו של יצחק לוין, Comfort comfort my people - אוסף מאמרים של הרב יעקב רוזנהיים בהוצאת מכון המחקר ליהדות דתית, ניו יורק, 1984
מברק ששלח הרב יעקב רוזנהיים לנשיא ארה"ב רוזוולט בשם יהודי העולם בו הוא מיידע אותו על השמדה שיטתית של יהדות אירופה ומאיץ בו לפעול להפסקת פעולות ההשמדה. צילום: מתוך ספרו של יצחק לוין, Comfort comfort my people – אוסף מאמרים של הרב יעקב רוזנהיים בהוצאת מכון המחקר ליהדות דתית, ניו יורק, 1984

אגודת ישראל הקימה בארץ־ישראל ועד הצלה שהתמקד בעזרה לפליטים המעטים שהצליחו לעלות ארצה. עיקר מאמצי האגודה בארץ־ישראל הופנו ליצירת גוף הצלה מאוחד לכל ארגוני ההצלה שהוקמו בארץ. רק ב־1942 מאמציה הוכתרו בהצלחה משצורפה לוועדת ההצלה של הסוכנות היהודית, בראשות יצחק גרינבוים. בוועדה זו דרשה האגודה להציב את פעילות ההצלה בראש סדר העדיפויות של העם היהודי ולהפנות את כל המשאבים לפעילות זו. בעניין זה התקיימה מחלוקת חריפה בין גרינבוים לבין הרב לוין, כשהראשון סבר שסיכויי ההצלה קלושים וראוי להפנות את רוב המשאבים לבניית הארץ, ואילו לוין טען כנגדו כי אם העם יושמד שוב לא יהיה צורך במולדת.

פעילות הצלה ייחודית נעשתה בידי אגודת ישראל בבריטניה בראשות הארי גודמן, שניסה לפעול בכל דרך אפשרית להשיג אישורי כניסה לפליטים אל אירלנד ששמרה על ניטרליות.

המחנה האגודאי בארה"ב ביצע פעילות הצלה נרחבת, הרבה מעבר להיקפו המספרי. אגודת ישראל בארה"ב הונהגה בידי הרב אליעזר סילבר שעמד גם בראש ועד ההצלה הרבני. משהגיע רוזנהיים לארה"ב הוא כינס סביבו כעשרים מנהיגים אגודאיים במסגרת "ועדה מייעצת" לנשיא אגודת ישראל העולמית. ועדה זו קיבלה מידע על פעילות ההצלה של גופים שונים, פעלה בקרב גופי הממשל להשגת אישורי כניסה לפליטים לארה"ב ושיתפה פעולה עם ועד ההצלה הרבני במימון רכישת דרכונים של ארצות ניטרליות עבור יהודים באירופה – אחת מדרכי ההצלה שננקטו למניעת שילוח יהודים למחנות הריכוז. רוזנהיים נהג להעלות על הכתב את המידע שבידי הוועדה במסמך בשם "דו"ח אגודת ישראל", שנשלח מדי כמה חודשים למנהיגי אגודת ישראל בארה"ב.

במחצית השנייה של 1943 עלה החשש שגרמניה תפסיק להכיר בדרכונים של הארצות הניטרליות, רובן באמריקה הדרומית, ומחזיקיהם יישלחו למחנות ההשמדה. רוזנהיים, אגודת ישראל באמריקה וועד ההצלה הרבני פנו בבקשות אל ראשי הממשל בארה"ב ללחוץ על הארצות הללו כדי שיודיעו שהן מכירות בדרכונים וכי אלה תקפים. הבקשות נענו.

צעירי אגודת ישראל בארה"ב (צא"י) בראשות מיכאל טרס פעלו בדרך מיוחדת לעזרת היהודים בגטאות. הם גייסו תרומות לרכישת מצרכי יסוד ואלו נשלחו, דרך ארצות ניטרליות, לגטאות בפולין. בשנתיים הראשונות למלחמה הייתה בפעילות זו משום עברה על תקנות הממשל האמריקאי שאסר לשלוח לארצות הכיבוש מוצרים ומצרכים. ארגוני יהודים ליברליים בארה"ב, שחששו מפגיעה במעמדם האזרחי של יהודי ארה"ב וראו במשלוחים פגיעה בחרם על גרמניה, יצאו חוצץ נגד פעילות צא"י. הוצבו משמרות מחאה מול משרדי צא"י עם שלטים שקראו להפסיק את המשלוחים.

באוגוסט 1941 פירסם ד"ר יוסף טננבוים, יו"ר ועדת החרם של הקונגרס היהודי האמריקאי, הצהרה נגד המשלוחים ובה קבע: "אגודת ישראל כמוה כעשב שוטה, חולה ורעיל אשר נשתל בקרקע לא לו. סופו של עשב זה שירעיל את המדינה כולה" (יוסף פונד, תנועה בחרבות, מנהיגות אגודת ישראל לנוכח השואה, עמ' 16).

 

מי מסוגל לשכוח?

הטיפול בידיעות על אודות השמדת יהודי אירופה ממחיש את ההבדל העקרוני בין גישתו של רוזנהיים לזו של מנהיגים ליברליים. באוגוסט 1942 הגיע לסטפן וויז מידע מנציג הקונגרס היהודי האמריקאי בשוייץ על החלטת גרמניה להשמיד את יהודי אירופה. וייז שהיה מקורב לנשיא ארה"ב, רוזוולט, נענה לבקשתו לא לפרסם את המידע עד שיאומת, ורק ב־24.11.1942 פרסמו. ב־3.9.1943 קיבל רוזנהיים מידע דומה מנציג אגודת ישראל בשוויץ. הוא שלח מברקים עם מידע זה לרוזוולט, לאישים שונים בממשל האמריקאי ולמנהיגים יהודים בארה"ב בבקשה ליצור חזית אחידה ולדרוש פעולות הצלה מידיות.

אין מקום במסגרת זו לפרט את הפעילות המדינית הענפה שאגודת ישראל נקטה מול אישים פוליטיים במדינות שונות ומול נציגי הוותיקן, כשרוזנהיים היה אחד מהפעילים בתחום זה בארה"ב. אגודת ישראל על ענפיה השונים פעלה רבות בתחום ההצלה והעזרה ליהודי אירופה הכבושה ומנהיגיה לא איבדו את התקווה להציל יהודים מגיא ההרגה.

הזדהות המנהיגות האגודאית ואנשי הרוח שבתנועה, שבעולם החופשי, עם אחיהם שבארצות הכיבוש, באה לביטוי בתוך המלחמה ביצירת שירת שואה, שירים שתיארו את תחושות חברי התנועה בארץ־ישראל. המשורר האגודאי המזוהה יותר מכול עם השואה הוא יהושע לנדוי, ששיריו התפרסמו בעיתוני אגודת ישראל בתקופת השואה ושימשו ביטוי נפשי לרבים. שלושים וחמש שנים לאחר סיום המלחמה הוא כתב פואמה שהפתיח שלה מבטא את רגשות רבים מאיתנו, גם בני הדור השני:

המחנה! מי מסוגל לשכוח אותו,
לא בעת שתייה ולא בעת אכילה,
לא בעת שינה ולא בעת חברה…
הוא ניצב לעיניי תמיד, מוקף להבות,
כל יקירי וחביבי, שם אבדו.

(יוסף פונד, "שירי יהושע לנדוי, משורר השואה בן היישוב הישן", בין מסורת לחידוש" עורך אליעזר דון-יחיא, עמ' 373-345. המובאה, חלק מתרגומי לפואמה ביידיש – "נכדו הנאמן של מתתיהו", שם).

זיכרון השואה מונחל במחנה האגודאי גם לבני הדור השלישי – ילדים ובני נוער. עיתוני הילדים של שני פלגי התנועה "המודיע הצעיר" (אגודת ישראל) ו"יתד שלנו" (דגל התורה) מרבים לפרסם סיפורי שואה לאורך כל ימות השנה.

ד"ר יוסף פונד עוסק בחקר אגודת ישראל כתנועה פוליטית

תגיות: אגודת ישראלגרמניההסוכנות היהודיתהשואהמוסף שבת

​עדיין לא מנויים על מקור ראשון? הצטרפו וקבלו חודש חינם במתנה

*המבצע למצטרפים חדשים בהתאם לתקנון המבצע



    הידיעה הקודמת

    "עד עכשיו, יהודי ארה"ב חשבו שהם חיים בארץ המובטחת"

    כתבות קשורות

    על פני השטח: תחנות החובה במשכן שילה

    הקשר בין דיני טומאה וטהרה למותם הטרגי של בני אהרן

    הרבנית ד"ר עדינה שטרנברג
    02-05-2025

    דיני הטומאה והטהרה שבספר ויקרא מוקפים במסגרת סיפורית שמעניקה להם משמעות רעיונית ומבהירה את חשיבותם של גבולות

    בלו סיימון פיירו. צילום: אביטל הירש

    "לא הבנתי למה קוראים לי 'האמן היהודי'": חתן פרס ישראל בריאיון חג

    דוד (דוכי) כהן
    01-05-2025

    מנער יהודי ברומניה שאינו יודע מילה בעברית, הפך בלו סימיון פיינרו לאמן בינלאומי שמשלב בעבודותיו אותיות עבריות ובוחן מונחים מהמקורות....

    טקס הביכורים בקיבוץ שריד, 2024. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

    גלגוליו של ההמנון הלאומי מספרים את סיפורה של התנועה הציונית

    אברהם וסרמן
    01-05-2025

    השינויים שנעשו בנוסח ההמנון הלאומי מבטאים את התמורות שחלו בתנועה הציונית, שהלכה ואימצה קו חילוני מוקצן. כפי שחזה הראי"ה קוק,...

    הידיעה הבאה
    צילום מסך ערוץ כאן 11

    הקול בראש: סערת אברג'יל הרחיקה אותנו מהעיקר

    כתיבת תגובה לבטל

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    כתבות אחרונות באתר

    דיון מרתוני וצו מניעה: מאמצים בממשלה לעצור את שביתת המורים

    דיון מרתוני וצו מניעה: מאמצים בממשלה לעצור את שביתת המורים

    03/05/2025
    הלחימה בעזה מתרחבת: עשרות אלפי צווי מילואים יישלחו הערב

    הלחימה בעזה מתרחבת: עשרות אלפי צווי מילואים יישלחו הערב

    03/05/2025
    חיל האוויר תקף בסוריה, יירוט טיל שלישי ביממה מתימן

    חיל האוויר תקף בסוריה, יירוט טיל שלישי ביממה מתימן

    03/05/2025
    מקור ראשון

    מקור ראשון – חושבים אחרת

    "מקור ראשון" הוא כלי תקשורת שחושב אחרת, לאנשים שחושבים אחרת. האתר מציג תוכן איכותי, אחראי ואינטלקטואלי השומר על כתיבה ערכית ונקיה שמתרחקת מעיתונות "צהובה" ופופוליסטית.

    עקבו אחרינו

    קטגוריות

    • חדשות
    • דעות
    • בעולם
    • יהדות
    • כלכלה
    • תרבות
    • מוצש
    • מגזין
    • טוב לדעת
    • לוח
    • המומלצים

    תגיות פופולריות

    איראן ארה"ב ביקורת בנימין נתניהו חיזבאללה חמאס חרבות ברזל טרור יהודה ושומרון מוסף שבת נגיף הקורונה ספרות פוליטי צבא וביטחון צה"ל

    קבלו את העיתון לחודש במתנה

    *המבצע למצטרפים חדשים בהתאם לתקנון המבצע



      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD

      • אודות
      • צרו קשר
      • פרסמו אצלנו
      • תנאי שימוש
      • מדיניות פרטיות
      • לוח
      • ארכיון nrg
      • הצהרת נגישות
      • ראשי
      • חדשות
        • יומן
        • כלכלה
        • ספורט
      • דעות
        • מחסום Watch
      • יהדות
        • שבת
      • תרבות
        • מוצש
        • אוכל
      • בעולם
        • מדע וטכנולוגיה
      • מגזין
        • דיוקן
      • ראשונות
        • הורות ומשפחה
        • לומדות
        • מיניות וזוגיות
        • בריאות ופוריות
        • התפתחות אישית
        • הסכתים
      • עוד קטגוריות
        • טוב לדעת
        • המומלצים
        • חינוך
        • מילה וגלגולה
        • אשנב לערב
        • מסכת/חולין
        • ציוצים מהמקור

      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD

      Welcome Back!

      Login to your account below

      Forgotten Password?

      Retrieve your password

      Please enter your username or email address to reset your password.

      Log In
      • ראשי
      • חדשות
        • יומן
        • כלכלה
        • ספורט
      • דעות
        • מחסום Watch
      • יהדות
        • שבת
      • תרבות
        • מוצש
        • אוכל
      • בעולם
        • מדע וטכנולוגיה
      • מגזין
        • דיוקן
      • ראשונות
        • הורות ומשפחה
        • לומדות
        • מיניות וזוגיות
        • בריאות ופוריות
        • התפתחות אישית
        • הסכתים
      • עוד קטגוריות
        • טוב לדעת
        • המומלצים
        • חינוך
        • מילה וגלגולה
        • אשנב לערב
        • מסכת/חולין
        • ציוצים מהמקור

      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD