הציבור הישראלי והעולם בכלל נחשפו השבוע להפקרות השוררת בהר הבית, לאחר שבלוגר סעודי חובב ציון ששמו מוחמד סעוד הושפל והוכה במקום בידי המון מוסלמי. ירקו עליו שוב ושוב, השליכו עליו כיסאות ומכל הבא ליד, ביזו אותו ולבסוף גירשו אותו בבושת פנים מהאתר המקודש. למשטרה לקח הרבה מאוד זמן לעצור אחדים מהמתנכלים לו, הרבה יותר זמן משלוקח לה לעצור נערים יהודים בעלי פאות שנחשדים בהבאת קורבן פסח להר. הנער שירק על סעוד, יוסוף סאפי, נענש בסופו של דבר בסך הכל בהרחקתו מהר הבית ל־15 יום. יהודים ששרו "התקווה" בהר הורחקו מהמתחם לחצי שנה.

למחרת בבוקר הופצו סרטונים של שוטרי משטרת הר הבית בפעולה, ומהם הובן לפתע במה הם עסוקים בזמן שאינם מתפנים לטפל במסגד העברייני שפועל כבר חצי שנה בשער הרחמים, או בפורעים שהיכו בסעודי הציוני. השוטרים תועדו בסרטונים נצמדים עד אפס מרחק ליהודים שומרי מצוות בהר ובוחנים באופן מאיים את שפתיהם המתנועעות, שרק לא ילחשו פסוק חלילה. אחד השוטרים אף הטיח ביהודי שפקד את המקום הקדוש "תסתום כבר את הפה, אתה מדבר יותר מדי".
כדי להשלים את התפאורה העגומה דווח ביום שני בחדשות 12 על כך שבלשכת נתניהו השלימו עם ההשתלטות הירדנית על מתחם שער הרחמים, והם מתכוונים להניח לווקף להשתלט עליו ואף "לשפץ" אותו – שיפוץ שמניסיון העבר בהר כולל גם הרס עתיקות יהודיות. הידיעה עברה בלא מחאה של גורם ימין כלשהו, או גורם בכלל.
אבל הסעודים, שבניגוד ליהודים אינם מוחלים בקלות על כבודם העצמי והלאומי, רתחו השבוע על הפלסטינים. בריאיון לכאן 11 מסעודיה קרא השבוע לישראל חברו של מוחמד סעוד, מריאן מוחמד אלקחתני, ליטול לידיה את השליטה בהר הבית: "אנו מקווים שממשלת ישראל תעביר את ניהול מסגד אל אקצה מידיים ירדניות אל ידיה של ממשלת ישראל".
דווקא במשרד החוץ הישראלי המשיכו להקפיד על ציון השתייכותו של הר הבית לאסלאם בלבד: חסן כעבייה, סגן דובר משרד החוץ לתקשורת הערבית, אמר בדבריו לכתב כאן 11 "הר הבית הוא לא של הפלסטינים. הר הבית הוא מקום תפילה לכל המוסלמים מכל העולם".
וכל זה, בואו נזכור, כאשר הממשלה היא ממשלת ימין, ראש הממשלה הוא בעל הזכויות על הביטוי "סלע קיומנו", ושר החוץ הוא ישראל כץ.
וכשהיוצרות מתהפכות ודווקא המוסלמים לוחצים על ממשלת ישראל להשיב את שליטתה להר הבית, בעוד היא ממאנת בעקשנות להכיר בזיקתה למקום הקדוש, וכשהבחירות מתקרבות ואין בכל המנעד הימני או בכלל איש ציבור שיתבע את כבודו האבוד של הר הבית, מצבו של האתר הזה קשה.
בריאד, מתברר, רואים את הנעשה בהר הבית טוב יותר מאשר ממשרד ראש הממשלה בירושלים. מבירת ערב הסעודית הכול נראה ברור כל כך.