"ברוח המשל של רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי, הר הבית הוא הלב של העם היהודי ושל התודעה היהודית. למרות שבאופן עובדתי פגיעה קטנה בלב עלולה להביא לכך שכל הגוף יקרוס, אבסורד הוא לראות בלב 'איבר מסוכן'. ברור שההסתכלות הנכונה היא שהלב הוא דווקא האיבר שמחייה את כל הגוף. זהו המקום – ולא בכדי בתורה הוא תמיד מכונה 'המקום' – שמחיה את העם היהודי, ולא חומר נפץ כפי שרואים בו חלקים מהציבור שהתבלבלו".
תחת שלטון הליכוד, יהודים נעצרים כיום בהר בעוון תפילה, השתחוויה, הנפת דגל או שירת התקווה.
"על אלה אני בוכייה. זכויות היהודים בהר הבית צריכות להיות לפחות שוות לאלה של האחרים. הפרת זכויות האדם הבסיסיות ביותר של היהודים צריכה להיפסק. זהו הרגל מגונה שהתפתח כתוצאה מהזנחת הר הבית בתודעה של עמנו, לעומת האגרסיביות המוסלמית והאיום המתמיד של המוסלמים באלימות. ככל שיותר יהודים יעלו להר ויתבעו את זכויותיהם, כך ההרגל המגונה הזה ייפסק.
"ביום השבעתי לכנסת עליתי להר כדי לבטא את זיקתי העמוקה למקום וכדי לשאוב ממנו כוחות לפעילות הציבורית שלי. לצערי הייתי חבר הכנסת היחיד שעשה זאת. בנוגע לפתיחת ההר ביום ירושלים פעלתי מאחורי הקלעים וברוך ה' – מגיעה כמובן מילה טובה לשר לביטחון פנים גלעד ארדן בנושא וגם לראש הממשלה – המקום נשאר פתוח למרות שזה לא היה מובן מאליו. בכוונתי להמשיך לפעול למען תודעת הר הבית ולהעלות שוב ושוב את נושא זכויות היהודים בהר וריבונות מדינת ישראל במקום".
תחת שלטון הימין, מתחם שער הרחמים הפך למסגד בחצי השנה האחרונה.
"לו היה תלוי הדבר בי לא הייתי מונע מהמוסלמים את הקמת המסגד, אלא פשוט מודיע שבזה הרגע הסתיים הסטטוס קוו ומכאן ואילך איננו מחויבים אליו יותר, ויהודים רשאים לעלות להר לאורך כל שעות היממה ולשאת תפילה בכל מקום".
למה בלוגר סעודי חובב ציון מושפל ונסקל בהר הבית רק בשל אהבתו לישראל?
"התביישתי לראות את התמונות האלה. להבנתי התרחש כאן מחדל בשל חוסר תקשורת בין משרד החוץ למשרד לביטחון פנים. יש למצות את הדין עם הפורעים האלימים".
מתי להערכתך ימומש חלום הדורות היהודי בהר? ואיך לדעתך זה יתרחש?
"הרצל אמר: 'החלום והמעשה אינם שונים זה מזה כפי שבני אדם נוטים לחשוב, שהרי כל מעשי בני האדם בחלום יסודם'. צריך להמשיך לחלום, צריך להמשיך לפעול בעלייה להר, בחינוך וביצירת תודעה. איננו עומדים עם שעון עצר לא ביחס לעם ישראל ולא ביחס לקדוש ברוך הוא. עלינו לפעול ככל יכולתנו, להקרין אמונה גדולה ואופטימיות מתוך דבקות – גם אם קשה לפעמים – והשם יעשה הטוב בעיניו. 'אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו'".
