אנשי שרת התרבות והספורט מירי רגב ידעו היטב מדוע בחרו דווקא באייל דודסון לעמוד בראש המנהלת למורשת הר הבית שהקימה השרה בשנה שעברה. גם כשהחוזה עמו, שהיה אמור להיות מחודש לפני חודשים אחדים, לא נחתם בשנית, גם בחלוף שנה תמימה שבה כל ניסיון של דודסון לקדם מיזמי תודעה של הר הבית בציבור הרחב – המטרה שלשמה מונה – הוכשל בידי אנשי משרד התרבות, דודסון לא צייץ אף לא מילה של ביקורת ולא פרסם כלל את דבר קריסת המיזם.
ד"ר אייל דודסון, איש רב פעלים, מרצה במכללת הרצוג ובמכללת אורות ישראל, סופר שפרסם עד היום לא פחות משבעה ספרים וכן מורה דרך המתמחה בהיסטוריה של הבירה, רצה מאוד לקדם את תודעת הר הבית בתפקיד שאליו מונה, אלא שבמהרה התברר שהשרה רגב מסתפקת בעצם הודעת היחצ"נות על מינויו ואיננה מתכוונת כלל לאפשר לו גם לפעול.

כבר בתחילת הדרך הובהר לכל מי שהתעניין שהמדינה איננה חפצה בגוף שיעודד עלייה להר בפועל, אלא לכל היותר בכזה שיתמקד בעיסוק מרוחק בו. כלומר, גוף הסברה שיציג את תולדות הקשר ההיסטורי והדתי למקום הזה ללא כל קשר להווה הטעון – שממנו נשמרו בממשלת הליכוד מכל משמר. הרעיון להקים מנהלת למורשת הר הבית בא בתגובה להחלטת אונסק"ו שקבעה שלהר הבית אין קשר לעם היהודי ונועד להזים אותה, אבל לעיתים היה נדמה שאופן ההתנהלות סביב הקמת הגוף הזה דווקא מחזק את הרושם שהתווה אונסק"ו.
מיזם המנהלת גולגל במשותף על ידי השרים זאב אלקין ורגב, ובתחילה תוכנן להיות בהיקף גדול ולקבל מימון רב. בין השאר תוכנן לממן באמצעותו באופן ממלכתי את מפעל סינון עפר הר הבית המתנהל כיום בהר הצופים, אבל ההר הוליד עכבר, תרתי משמע.
בסופו של דבר סוכם על תקן יחיד שינצח על הקמת המיזם הזה, ותקציבו צומצם וקוצץ ועמד לבסוף על מיליונים בודדים – כנראה בהנחייתו הישירה של המושך בחוטים, בנימין נתניהו. אלא שלמרות הבטחות ראש הממשלה, מפעל סינון עפר הר הבית לא זכה לתקציב ממשלתי כלשהו, לא באמצעות המנהלת ולא באופן אחר, וגם המשאבים הלא מרשימים שהוקצו לבסוף למנהלת לא מצאו את דרכם ליעדם המוצהר.
אם לא די בכך, המכרז על התקן הבודד שהוקצה לטובת המיזם התעכב והתעכב ללא שיעור. מעת החלטת אונסק"ו ועד לבחירתו של דודסון חלפו כשנה וחצי. משהמינוי יצא לפועל סוף סוף, דודסון אכן ניסה בכל מאודו לממש את המשימה שהוטלה עליו. הוא ביקש להניע את גלגלי המערכת החלודים, ליזום קורסי הדרכה, הרצאות, כנסים ואף להוציא לאור ספרי הדרכה והיכרות עם החור השחור הקרוי הר הבית. לא לעודד עלייה להר, חלילה, בניגוד לרצון המדינה ששיגרה אותו – אלא בסך הכול להילחם בבורות הנוראה בכל הנוגע בו. אולם כל מאמציו הושמו לאל. מישהו במשרד טרח לנטרל כל יוזמה של דודסון. כל צעד שלו נתקל בחומת בירוקרטיה בצורה.
בין השאר ביקש ד"ר דודסון לייסד גם אתר אינטרנט מתקדם שיאפשר היכרות עם הר הבית למי שכף רגלו לא דרכה בו מעולם, בסיוע האפשרויות הטכנולוגיות העדכניות ביותר, אולם כמו שאר תוכניותיו השאפתניות, גם זו לא אושרה בידי אנשי המשרד הממונים עליו. כל שהותר לו היה לפתוח אתר מזערי – חינמי – בתוך פלטפורמת gov.il הממשלתית. לא במה קורצת או מזמינה במיוחד.
החמור מכול היה מעין־שימוע שנערך לדודסון לפני חודשים אחדים לסיכום שנה של פעילותו. במהלך השימוע ההוא תקפה היועצת המשפטית של משרד התרבות את דודסון בשאלה מי התיר לו להעניק שירות לעיריית ירושלים. היא כיוונה בשאלתה הרטורית לכנס לתודעת הר הבית שיזם דודסון באביב שעבר בהיכל שלמה, ושבהיעדר מימון משרדי־ממלכתי מומן בחסדה של עיריית ירושלים. במקום לשבח את דודסון על פועלו לטובת העניין על אף הצרת צעדיו מצד מעסיקיו, אלה הטיחו בו האשמות.
אם דודסון המסור לא הצליח להמריא אל מול יכולות הנטרול הממסדיות, מותר לשער שכל אדם אחר שיבוא במקומו – אם בכלל יבוא במציאות הפוליטית החדשה שהתהוותה השבוע – לא יצליח. ממשלת הליכוד היוצאת פיהקה פיהוק עמוק בכל הנוגע לתודעת הר הבית. מעבר לתקני־סרק ולהודעות יח"צ, ההר כנראה לא עניין אותה.
תגובת המשרד על השתלשלות העניינים שתוארה לעיל: "משרד התרבות והספורט מחויב להצלחת מיזם מורשת הר הבית וזיקתו לעם היהודי. לאחר שנה של פעילות של הפרויקטור שנבחר, ועם תום מועד תקופת העסקת הפרויקטור, ד"ר אייל דודסון, על פי החוזה שנחתם עמו, הוחלט בוועדת המכרזים של המשרד ובמנהל התרבות לצאת במכרז חדש. זאת, תוך ביצוע התאמות בהגדרת כישוריו ותפקידיו של הפרויקטור לאור הפקת הלקחים מהשנה החולפת, ולאור חוסר שביעות הרצון של המשרד מהתוצרים. תהליך אישור המכרז החדש עומד בפני סיום, ואף אושר בוועדת המכרזים ויתפרסם בקרוב. המשרד רואה חשיבות גדולה בהצלחת הפרויקט, והעמיד לו את התקציב הנדרש.
"צר לנו על דברי ההבל, שלא לומר שקר, ועל הניסיון להטיל דופי בשיקול של ועדת המכרזים ובהתנהלות של מנהל התרבות, ולתרץ את חוסר היכולת של הפרויקטור לבצע את תפקידו, שעליו קיבל תשלום מלא במשך שנה שלמה – בהתנהלות של המשרד".