"70 קהילות חוגגות 70 שנה" – זוהי הכותרת של מיזם ייחודי ושאפתני שיתקיים ביום העצמאות הקרוב, מטעם תנועת המזרחי העולמית ובשיתוף ארגון המזרחי בארה"ב – RZA ("הציונים הדתיים באמריקה"). במסגרת המיזם יטוסו 70 רבנים, רבניות ואנשי ציבור מהציונות הדתית בישראל לקהילות יהודיות ברחבי ארה"ב, וישתתפו עמן בחגיגות יובל השבעים של מדינת ישראל. עוד כ־30 יוצאים לקהילות בשאר העולם – בסך הכול 100 קהילות.
"חגיגת יום העצמאות ויום ירושלים היא מדד מובהק לזהות ציונית דתית של קהילה יהודית בחו"ל", אומר מנכ"ל המזרחי העולמי, הרב דורון פרץ, ומסביר כי המיזם המיוחד איננו עומד בפני עצמו אלא חלק ממהלך של התחדשות ושינוי בגישתה של תנועת המזרחי לקהילות היהודיות בעולם.
"ברחבי העולם היהודי יש מאות קהילות אורתודוקסיות־מודרניות שבאופן עקרוני ומסורתי רואות את עצמן כציוניות־דתיות – החל מכאלה שקרובות באופיין למה שבישראל מכנים 'חרד"ל', וכלה בקהילות ליברליות יותר", מתאר הרב פרץ. "הבעיה היא שאין מאחוריהן תנועה גדולה ורלוונטית, שמאחדת ומעצימה אותן סביב רעיון גדול וסביב מטרה ציונית אחת גדולה. כך נוצר מצב שבו הזהות הציונית של הקהילות ושל יהודים רבים בתוכן הולכת ונחלשת. רבים מצטרפים לקהילות חרדיות, ואחרים לדאבוננו מתנתקים בכלל מהדת או מהיהדות. את המציאות הזו אנחנו שואפים לשנות".
לא תמיד זה היה המצב: ארה"ב, שבה הריכוז היהודי הגדול בעולם אחרי ישראל, הייתה בעבר גם ריכוז ציוני־דתי גדול ושימשה כר נרחב לפעילות תוססת של המזרחי. אך במהלך השנים הפעילות הזו הצטמצמה מאוד. כעת מנסים הרב פרץ ואנשיו להחזיר עטרה ליושנה: "הרב מאיר בר־אילן נשלח לארה"ב לפני כמאה שנה והצליח להקים שם תנועת מזרחי חזקה. במשך השנים המזרחי עסק בעיקר בעלייה לישראל כפי שכמובן הייתה צריכה לעשות, אבל לא השקיעו מספיק באלה שנשארו – בחינוך ובחיבור הקהילות המקומיות לתורת ארץ ישראל. לחלל הריק שהשארנו נכנסו אחרים. בשנות החמישים והשישים היו מגיעים לכנסי המזרחי אלפים רבים לשמוע את דרשות הרב סולובייצ'יק, שהיה גם מראשי התנועה, שם פרסם את משנתו הציונית. אנחנו שואפים לחזור לימי הזוהר האלה".
לאחרונה ביקר הרב פרץ בשיקגו, ובאמצעות רשמיו משם הוא ממחיש את האתגר כולו. בעבר, הוא אומר, הייתה בשיקגו השפעה ציונית־דתית עצומה, אך במהלך השנים רבים מבני הקהילה עלו לארץ או התחרדו או התרחקו מהדת. "בשיקגו ופרבריה ישנם כ־15 בתי כנסת שמזוהים כדתיים־לאומיים, אבל צריך לחבר אותם יחד ולהעצים אותם – אחרת הם לא יישארו כאלה. המטרה היא ליצור פעילות שמחברת בין כל הקהילות, לגרום להבנה שאתה חלק ממשהו גדול יותר. חב"ד הבינו את זה. כנס השלוחים למשל הוא אירוע מרגש ועוצמתי, שגורם לך לרצות להיות חלק מזה. לצערי לא השקענו בצורה כזו בקהילות, אבל עכשיו אנחנו מבינים את זה ולאט לאט זה משתנה. יש לנו מאות קהילות בצפון אמריקה, ואנחנו מנסים ככל יכולתנו להחזיר את האחיזה הזו".
ולא מדובר רק באמריקה: בבריטניה התקיימה בעבר פעילות ציונית־דתית תוססת של המזרחי ובמרוצת הזמן נסגר הסניף בממלכה המאוחדת. בשנים האחרונות, בעקבות פעילותה של התנועה העולמית המתחדשת, הוא קם לתחייה. "יחד עם מנהיגי הקהילה ומעצבי דעת קהל מובילים, הצלחנו להקים מחדש את התנועה הציונית־דתית בכל רחבי הממלכה".
בכנס רבנים שארגנו אנשי המזרחי השתתפו כשלושים רבנים מכל רחבי בריטניה, מספר הרב פרץ. "הם שאלו אותנו 'איפה הייתם עד עכשיו'. לצערנו לא היה פורום שנפגש וקידם את התפיסה הציונית־דתית. אנחנו מחזירים את האג'נדה הציונית־דתית לקהילות הללו ועושים את זה בצורה הכי גלויה שיש, בלי שום התנצלויות".
פרץ, יליד דרום־אפריקה, עלה בצעירותו לישראל אך בהמשך חזר לכהן כרב ביוהנסבורג למשך שנים רבות. לדבריו, בעת כהונתו כרב חווה מקרוב את הצימאון ליהדות ברוח הציונות הדתית. בתפקידו הנוכחי הוא ממשיך אפוא להעניק מענה לצורך הזה, אך בקנה מידה רחב יותר. מבחינתו, השאיפה היא לחזור לימים שבהם תנועת המזרחי פעלה ושגשגה במאות קהילות יהודיות ברחבי העולם.
ללמוד מהחרדים
לצד מיזם יום העצמאות ה־70, שמטבעו הוא בעל אופי חד־פעמי, שוקדים בתנועת המזרחי על מגוון תוכניות ארוכות טווח, שמטרתן חיזוק הקהילות היהודיות בעולם ברוח הציונות הדתית. אחת מהן בשם 'שלהבת' והשנייה בשם 'מנהיגות תורנית' בשיתוף עם מכון "ארץ חמדה". תוכניות אלו מכשירות רבנים ורבניות, מחנכים ומחנכות מישראל לקראת שליחות ממושכת של כמה שנים בקהילות יהודיות. מטבע הדברים, המועמדים הם דוברי שפת היעד שאליו הם נשלחים. מרביתם עולים או בני עולים המתכוונים לחזור לתפוצות ולהשקיע בקהילות היהודיות, אך ישנם גם כמה 'צברים'. כיום לומדים בתוכניות אלו כ־43 זוגות ועשרה רווקים.
"אצל החרדים יש כעשרים תוכניות דומות, רק אלה שאני מכיר, בפועל בוודאי יש יותר. זה הזוי שבציונות הדתית יש רק שלוש תוכניות כאלה – מכון שטראוס־עמיאל ושתי התוכניות שלנו", קובל הרב פרץ. "אנחנו חייבים להעלות הילוך בנושא".
הרב פרץ משוכנע שהקהילה הציונית־דתית בישראל צריכה לשנות את גישתה לאחיותיה בתפוצות, ושאפשר היה לעשות הרבה יותר בתחום. "אנחנו עובדים הרבה כדי שעוד ועוד אנשים מהציונות הדתית ירצו לצאת לשליחות מטעם אחד הארגונים. לצערי אין מספיק מנהיגים 'משלנו' שמשנים את החיים היהודיים בתפוצות. משרד התפוצות משקיע בארגונים חרדיים ומצד שני בארגונים יהודיים לא דתיים, אבל איפה הציונות הדתית בסיפור? ואני לא מתכוון לבוא בטענות למשרד, אלא לומר לציונות הדתית שאנחנו חייבים לקדם תוכנית עולמית מקיפה שתביא לכך שהציונות הדתית תהיה גורם משמעותי ואפילו מהפכני בעולם היהודי".
מתוקף תפקידו כיו"ר הבית היהודי, ממשיכתה של המפד"ל, שר החינוך והתפוצות נפתלי בנט הוא גם יו"ר עמית של תנועת המזרחי. בנט מפנה תקציבים רבים לארגונים העוסקים בחיזוק הזהות היהודית בקרב צעירים בתפוצות, אך הוא מעדיף להשקיע אותם בגופים אחרים, לא בהכרח ציונים דתיים.
כאמור, פרץ דווקא מבין את הגישה הזו: "משרד התפוצות ובנט חושבים בגדול, מעבר לציונות הדתית. גם אם היו לנו 100 מיליון דולר, האם היינו מוצאים מספיק חבר'ה שלנו שירגישו ערבים לאחינו ואחיותינו מעבר לים ויצאו לשליחות? עוסקים בכל כך הרבה נושאים אחרים כמו חינוך, תורה, התיישבות, אקדמיה וחברה, יהדות התפוצות לא נמצאת בסדר העדיפויות וחבל. מדי שנה נעלמים עוד ועוד יהודים. היכן הערבות שלנו? אני לא ממעיט כמובן בחשיבותם של תחומי עשייה אחרים בארץ, אבל אנחנו חייבים ליצור שינוי שיביא את מיטב החבר'ה שלנו גם לכל קהילה יהודית בעולם.
"עד היום לא חוללנו משהו גדול כמו חב"ד או 'הלל' (ארגון המקיים פעילות לסטודנטים יהודים במאות קמפוסים; צ"ק). אנחנו עובדים על משהו כזה, וזה צריך להיות משהו גדול מאוד. אם לא נעשה את זה, נהיה בסוף השוליים של העולם היהודי; אני מאמין שהגיע הזמן של הציונות הדתית להיות גורם משמעותי בתחום הזה. אנחנו צריכים אלפי שליחים, לא מאות. אני מאמין שבעזרת השם זה עוד יקרה, והלוואי בקרוב".
משקיעים בדור העתיד
שתי תוכניות נוספות, דומות באופיין, פונות לקבוצה מובחנת: צעירים יהודיים המשתייכים לאורתודוקסיה המודרנית בארה"ב, שלמדו שנה או יותר בישיבות ובמדרשות בישראל. השאיפה היא לחזק את זיקתם לישראל ולעולמה של הציונות הדתית לקראת המשך חייהם הבוגרים, ולהעניק להם כלי השפעה ומנהיגות בקהילות. תוכנית אחת מתקיימת מטעם 'יבנה', ארגון הסטודנטים של המזרחי בשיתוף עם ה־OU; והשנייה, 'עמיתי אריה', בחסות הארגון המזרחי בארה"ב ה־RZA. יש כמאה משתתפים בשתי תוכניות אלו ורובם השתתפו ביום עיון מיוחד שארגן הרב הלל ון־לואן, מנהל החינוכי של המזרחי. הצעירים המתקבלים אליהן נהנים ממלגה מיוחדת, משתתפים במגוון פעילויות ומגיעים לביקורים חוזרים בישראל במימון הארגונים.
השבוע פגשתי את הצעירים הללו בירושלים, אליה הגיעו מכל רחבי ארה"ב. במבט חיצוני, הם אינם נבדלים במאום מצעירים דתיים ישראלים: הבנים חובשים כיפות סרוגות והבנות בחצאיות, וחלקם מחזיקים בידיהם חיבורים של רבני הציונות הדתית. במהלך השנה שבה התוכנית פועלת כל אחד מהם נדרש לקדם פרויקט אישי, ובביקוריהם כאן הם חוזרים לחבוש לימים ספורים את ספסלי הישיבה והמדרשה.
מייסדת ומנהלת 'עמיתי אריה' היא שרה רובינסון, תושבת בוסטון ובוגרת מדרשת מגדל־עוז בגוש עציון. היא בעלת תואר שני ביהדות עם התמחות בתלמוד, ומלמדת בבית ספר יהודי בניו־ג'רזי. ההחלטה להקים את המיזם התקבלה אצלה בעקבות שהותה בישראל בתקופת 'צוק איתן'.
שרה מספרת לי על הפרויקטים האישיים של העמיתים: "סטודנט שלומד באוניברסיטת הרווארד מתרגם את שיחות יום העצמאות של הרבנים יהודה עמיטל ואהרן ליכטנשטיין זכרונם לברכה, ראשי ישיבת הר עציון. גם בחורה שגרה בריברדייל ולומדת באוניברסיטת קולומביה היוקרתית, מתרגמת ספרות תורנית המציגה את השקפת הציונות הדתית. טקסטים יהודיים תורניים ברוח זו חסרים מאוד בשפה האנגלית, בניגוד למצב בתחום הספרות הרבנית החרדית. בוגר ישיבת שעלבים, שבתקופת שהותו בישראל אף שירת בצה"ל, יוזם ערבי שירה ישראלית, המתקיימים אחת לחודש בדירות שונות ברחבי העיר ניו־יורק. יוזמה נוספת היא של סטודנטית המוסרת אחת לשבוע שיעור בתורתו של הרב קוק".
מאות מתמודדים מגישים מועמדות להשתתפות במיזם, ומתוכם נבחרים בין 35 ל־40. "המלגה שהם מקבלים מסייעת להם בקידום הפרויקט האישי, ומממנת את רוב הטיסה לישראל", מסבירה רובינסון. "אנחנו מנצלים את השנים בקולג' כדי להכות בברזל בעודו חם. בשלב הזה עדיין אפשר לדבר איתם במונחים של 'ציונות דתית', כי הם חזרו לא מזמן משנה של לימודים תורניים בישראל, כך שזה עדיין טרי אצלם. אחרי שהם מסיימים את הלימודים כבר קשה מאוד לדבר איתם במושגים כאלה".
מנכ"ל 'יבנה', הרב יונתן שולמן, עלה לישראל עם רעייתו בשנת 2003, והוא ממונה כיום על תוכניות הארגון בישראל ובצפון אמריקה. "אנחנו מגייסים את הפעילים שלנו עוד במהלך השנה שלהם בישראל, ומכשירים אותם בתוכנית מנהיגות לקראת חזרתם לארה"ב ולקנדה. אנחנו מלמדים אותם שלושה דברים: איך להשפיע על הקהילה היהודית, איך להעצים את הציונות הדתית בחו"ל, ואיך לשנות את העולם". התוכנית של 'יבנה עולמי' נהנית מסיוע של 'קרן הריטג', וגם בה מתקיים מיון קפדני: "אנחנו לא מקבלים כל אחד. אחרי שהשקענו בהם מאות אלפי דולרים, אנחנו מצפים לתוצאות", אומר שולמן.
בתקופת לימודיהם האקדמיים משתתפים הצעירים של 'יבנה' בשבתונים המתקיימים ברחבי ארה"ב כמה פעמים בשנה, ומהווים חלק מרשת ציונית־דתית המלווה אותם. ההכשרה שהם מקבלים מסייעת להם להיאבק בקמפוסים נגד תנועות החרם על ישראל.
הרב פרץ מסכם: "זכינו לתורה חזקה בציון – אולי הגיע העידן הגדול של 'כי מציון תצא תורה ודבר השם מירושלים'".
