בשנותיה הראשונות והמעצבות של מדינת ישראל עלו אליה רבבות רבות של מהגרים, ולכן, מטבע הדברים, הייתה לאותם עולים חדשים השפעה רבה על עיצוב דמותה של המדינה הצעירה. בעשרות השנים האחרונות מהווים העולים החדשים אחוז קטן יותר של האוכלוסייה וממילא הם תופסים פחות ופחות עמדות מפתח בציבוריות הישראלית. הרב שלום גולד, אשר עלה ארצה כשבאמתחתו ניסיון מעשי בבניית קהילות יהודיות בארצות הברית ובקנדה, קרא תיגר על המגמה הזאת. כמעט מיד לאחר עלייתו ארצה הוא החל להיות מעורב באופן עמוק בפעילות ציבורית ולמעשה תפס די מהר עמדת השפעה על עיצוב דמותה של החברה בישראל.
לאורך השנים הוא פעל כתף אל כתף עם דמויות מגוונות רבות בחברה הישראלית וצבר מטען נכבד של סיפורים ואנקדוטות. הרב גולד, אשר בעשור התשיעי לחייו ממשיך לעסוק בהרבצת תורה ובפעילות ציבורית, העלה את רשמיו על הכתב תחילה באנגלית, בספרו Touching History (הוצאת גפן, 2015), וכעת יצאה לאור המהדורה העברית המורחבת, "בתוך עמי אנוכי".
לתרגום של הספר המקורי הוסיף המחבר הקדמה יוצאת מן הכלל בת 61 עמודים, עשירה בדברי תורה מקוריים, בהגות ציונית־דתית ובהרהורים פוליטיים. באחד הקטעים הנוגעים ללב מנתח הרב גולד מדרש תנחומא מוזר לכאורה על אודות מכירת יוסף, תוך שהוא מצייר ביד אמן את תמונת המצב בבית יעקב אבינו ואת האווירה הקשה שהשתררה שם לאחר מכירת יוסף.
הוא מתאר את הלחץ שבו היו נתונים האחים, שגרם להם להאשים זה את זה במעשה הנורא. בעיניו של הרב גולד, מדרש זה בא ללמדנו על הסכנה הגדולה הקיימת בתכונה הטבועה אצל חלקים מהעם היהודי להאשים אלו את אלו. כדוגמה לדבר הוא מזכיר את ההאשמות ההדדיות הנוראיות שהטילו יהודים אלה על אלה לאחר השואה. כיהודים, עלינו בראש ובראשונה ללמוד מניסיון העבר ולהביט בעין טובה על בני עמנו. המסר שיש כאן בנוגע למציאות של ימינו אלה, ובמיוחד במדינת ישראל, לא נאמר במפורש, אולם הוא ברור וחשוב.
סיקור אישי נרגש
משפחת גולד עלתה לארץ בשנת 1982 והרב גולד זינק מיד אל תוך המציאות הישראלית. כפי שהוא אוהב לומר, שום דבר מתוך מה שהם תכננו טרם בואם הנה לא התרחש כמתוכנן, אולם לא היה בכל זה כדי לרפות את ידם מהחלטתם להשתקע בארץ. בשנת 1987 הרב גולד כבר כיהן כרב קהילה בשכונת הר נוף בירושלים. הוא התמסר הן לקהילה המקומית שהקים והן לעניינים כלל־ישראליים, מדיניים ותרבותיים.
הרב גולד לא מונה מעולם לתפקיד רשמי נבחר במערכת הפוליטית ובכל זאת, כאישיות רבנית מוכרת ומוערכת בארץ ובחו"ל הוא נפגש עם כמה מהדמויות החשובות ביותר בהנהגת העם היהודי בעידן המודרני, נכח בזירות התרחשות של אירועים מרכזיים ולא אחת מילא תפקיד במהלכם. כשהוטל על המדינה הסכם אוסלו באמצע שנות התשעים, הוא עמד בקו הראשון של חזית ההסברה בארץ ובארה"ב. הוא מתאר את הפגישות עם הרב אברהם שפירא ועם בנימין נתניהו שאליהן הוא הוזמן, מה שמעיד על המידה שבה השתלב בממסד המקומי.
מאורעות היום הם ההיסטוריה של מחר, ולמרות שלפעמים ניתן להבין ולהעריך כראוי את המאורעות ההיסטוריים רק כעבור זמן, קיימת בהירות מיוחדת בתיאור המאורעות על ידי עד ראייה שיכול להעביר את רשמי החוויות עצמן. דוגמה לכך היא יום ירושלים, המנציח את איחודה מחדש של העיר ואת הניצחון המזהיר של מלחמת ששת הימים. הנוחות שממנה אנו נהנים היום בעיר המאוחדת והטבעיות שבה אנו מהלכים ברחובות העיר העתיקה מחקו מהזיכרון של חלק מאיתנו את תחושת האימה ששררה בעם ישראל בתקופה שקדמה למלחמה, כמו גם את האופוריה שאחזה בנו אחרי הניצחון. הדבר הוביל לחוסר הערכה של מה שיש ולהזנחה של החגיגה. תופעה זו לא פסחה על היהודים שחיו אז בארה"ב, ביניהם היה אז הרב גולד. אלא שהוא עצמו מתאר בצורה מרגשת את המצב הנואש במאי 1967, לא על ידי עובדות ומספרים אלא בסיקור נרגש של חוויותיו האישיות.
ניכר שהמחבר התייחס באחריות לפרטי העובדות ההיסטוריות שאותן הוא מציג. עדיין, אין זה ספר היסטוריה במובן הקלאסי. לא תמצאו בו הפניות לארכיונים שונים ומופיעים בו אך מעט מובאות מעבודות מחקר. הספר מגולל את קורות חייו של איש אחד, חיים של שחייה בלתי פוסקת בים של אירועים היסטוריים מרתקים. התוצאה היא ספר נהדר לקריאה. הוא כולל פרטים אישיים, זיכרונות היסטוריים, פה ושם פרשנויות מקוריות של דברי התנ"ך והתלמוד, ומינון כבד של ציונות מהסוג הקלאסי והטוב, כזה שיגרום לקורא להרגיש טוב עם אמונותיו.
בבית משפחת הרצוג
הרב גולד נולד בשנת 1935 בוויליאמסבורג, ניו יורק, ולמד בכמה מהישיבות המובילות בארה"ב ובישראל. בשנות השישים של המאה שעברה הוא ייסד ישיבה ובית כנסת בטורונטו, ועמד בראשם. בשנות השבעים הוא שימש רב קהילת ווסט המפסטד שבניו יורק. בתקופת כהונתו הפכה ווסט המפסטד מעיירה יהודית רדומה לקהילה פעילה ותוססת. מאז עלייתו של הרב גולד לארץ בשנת 1982 הוא שימש רב קהילת בית כנסת בשכונת הר נוף בירושלים ודיקן מרכז ללימודי מבוגרים, שאת שניהם הוא ייסד והקים, בד בבד עם מעורבות פעילה בארגונים ובמיזמים חברתיים אחרים.
הספר אינו לוקה בעומס יתר של פרטים, כך שהקריאה בו היא נוחה ושוטפת. המחבר מזכיר שמות של אנשים רבים שאיתם בא במגע, אולם רואים שהוא נזהר מאוד שלא לנקוב בשמותיהם של אלה העלולים להצטייר באור שלילי. הספר גדוש אנקדוטות שנונות, הומוריסטיות והיסטוריות, מעורבות בסיפורים אישיים ומשפחתיים. ביניהן סיפור ביקורו של הרב גולד מעבר למסך הברזל, שבו הוא הופרד משותפו למסע ונחקר על־ידי סוכני קג"ב; דברים שאמר תחת חופת נכדו, כשאחיו של החתן נלחם באותה שעה בתוככי עזה; תיאור איך כמעט נזרק מישיבת "נר ישראל", ואיך הייתה זו העלייה לארץ של כלבם של שכניו שנתנה לו את הדחיפה האחרונה לעלות לארץ בעצמו.
המחבר זכה לפגוש דמויות מפתח רבות, מדיניות ודתיות, והוא משתף ברגעים מיוחדים מהמעמדים הללו. לדוגמה, הוא מתאר את השנה הקסומה שבה למד בישראל באמצע שנות החמישים, הרבה לפני ששנת לימודים בארץ הפכה למנהג רווח בקרב בחורים יהודים באמריקה. בתור בחור ישיבה אמריקאי הייתה לו הזכות להתארח בסעודת פורים בביתו של הרב הראשי לישראל דאז, הרב יצחק הרצוג. בעיצומה של הסעודה נכנס לחדר בנו של הרב הראשי, חיים הרצוג, מי שלימים יכהן כנשיא מדינת ישראל. הופעתו המרשימה במדי קצין צה"ל תפסה מיד את תשומת לבם של כל הנוכחים. הרב הראשי, בקול אבהי חם, קרא לבנו לראש השולחן, הצביע על שלום גולד הצעיר ואמר לו: "חיימ'קה, הבחור הצעיר הזה עשה את כל הדרך מאמריקה לפה בשביל ללמוד תורה בארץ ישראל". הרב גולד מתאר איך ניתן היה לחוש את האהבה הגלויה והבולטת של האב לבנו ואת גאוותו על הישגיו, יחד עם הצער על כך שבנו בחר ללכת במסלול חיים שונה מזה של אביו.
נוכח בעת ההתרחשויות
במפגש נוסף עם דמות היסטורית, הוא מתאר את ביקורו הראשון של ראש ממשלת ישראל מנחם בגין בארצות הברית. משפחת גולד הייתה אז במהלכו של טיול משפחתי ארוך. הרב גולד החליט לבצע שינוי במסלול הטיול ולנסוע אל המלון שבו עמדה להיערך קבלת הפנים לראש ממשלת ישראל. הוא הצליח להכניס לאולם האירועים המהודר והנוצץ את כל בני משפחתו המיוזעים והמאובקים. הרב גולד מתאר איך ראש הממשלה בגין הבחין בבנו ירמי בן השבע, אחז בו והניף אותו באוויר, והדביק ללחיו נשיקה גדולה של סבא אוהב.
נראה שכך ממש נכתב הספר הזה – כמו סבא אוהב, החולק עם בני הדור הצעיר את ההיסטוריה של עם ישראל בגוף ראשון, מתוך זיכרונותיו האישיים. סיפוריו מעניינים ומעוררי השראה. זהו ספר קל לקריאה, הנושא מסר רב משקל. תענוג לקרוא אותו וקשה להניח אותו מהידיים. הוא מהווה הזדמנות חשובה עבור הדור הצעיר לשמוע על המהלכים ההיסטוריים של הדור הקודם ממישהו שהיה שם כשהם התרחשו.
במבוא לספר ישנם סיפורים, וכן התייחסות למשנתו של הרב קוק ודברי סנגוריה על הרצל, וגם הסבר על אודות שמו של הספר. הרב גולד מתאר בלהט האופייני לו את הזמנים המיוחדים שבהם אנו חיים ומסביר שהשם העברי שנתן לספרו מבטא לא את מצבו של המחבר אלא את תפילתו – שיהיה ראוי באמת להיות "בתוך עמי אנוכי", להיות נכלל בתפילות ובחלומות של עמנו, בפרק הזמן המיוחד הזה בהיסטוריה.
