עדות המזרח הרחוק: פריחת הקהילה היהודית בתאילנד

תאילנד היא מדינה אקזוטית עם שמורות טבע, חופי ים, פילים, כפרי דייגים והרבה תיירים ישראלים, אבל בשנים האחרונות הפכה תאילנד להיות גם מרכז חשוב של יהדות, יהודים וקירוב לבבות, בעיקר על ידי בתי חב"ד הפרוסים בערים ובאיים ברחבי המדינה. ממלכת תאילנד היא מדינה בודהיסטית, וכ־95% מהאוכלוסייה הם בודהיסטים. בכל פינה ברחוב יש פסלים שבני המקום מכבדים ומביאים להם מנחות, ואף על פי כן הדת היהודית פורחת בין פסלי הבודהה.

ראשוני היהודים הגיעו לתאילנד, או בשמה הקודם "סיאם", בראשית המאה ה־17, אבל אלה היו בודדים במספר. ככלל, עד המאה העשרים לא היו יהודים בתאילנד. הקהילה היהודית בבנגקוק נוסדה רק בשנת 1964 על ידי יהודים אשכנזים שהגיעו בעיקר מבריה"מ וגרמניה החל משנות ה־30 של המאה העשרים, יחד עם יהודים מעטים מעיראק ומאיראן.

בבנגקוק יש שלושה בתי כנסת: "בית אלישבע" האשכנזי (הוקם בשנת 1979), "אבן חן" הספרדי (נבנה בשנת 1970) ובית חב"ד שהחל לפעול בשנת 1995 והפך לאבן שואבת לעשרות אלפי יהודים וישראלים המבקרים בו במשך השנה. ישנן גם כמה קהילות יהודיות קטנות באיים פוקט, צ'אנג מאי וקו סומוי.

כיום חיים בבנגקוק כ־2,000 יהודים. יהודים אלה אינם צאצאים של היהודים שהיגרו בעבר למדינה, אלא הם בעיקר ישראלים הנמצאים במדינה כנציגי חברות ישראליות או בינלאומיות או כאלה שבאו באופן עצמאי לענייני עסקים או לפתח את חייהם במדינה. כך נוצרה במדינה קהילה חדשה שאיננה המשך של הקהילה ההיסטורית (תופעה זו קיימת במדינות נוספות).

היחס החיובי של תאילנד כלפי היהודים והיחס המכבד כלפי דתות אחרות, בנוסף לצמיחה הכלכלית המואצת במזרח, גרמו לכך שבשנים האחרונות יהודים רבים מישראל ומארה"ב מגיעים לתאילנד לצורך עבודה. גם בסין אנו עדים לתופעה שבמסגרתה סטודנטים, אנשי מקצוע ואנשי עסקים יחד עם משפחותיהם בוחרים להעביר את מרכז מושבם למדינה, וכך הקהילה היהודית בסין מתעוררת. כיום יש תשע קהילות יהודיות בסין, וכן בלאוס ובוויטנאם, ובהן בתי כנסת, בתי ספר ושירותי כשרות.

כך אנו עדים לתופעה חדשה וישנה גם יחד. התופעה הישנה היא הניידות היהודית, המעבר וההגירה ממדינה למדינה ומעיר לעיר. התופעה החדשה היא מעבר למקומות חדשים בגלובוס ויצירת קהילות יהודיות חדשות גם במקומות שבעבר לא גרו בהם יהודים ולא הייתה בהם תשתית לחיים יהודיים.

קהילות מחבקות

בביקורי בתאילנד פגשתי בחלק מהישראלים היוצרים את הקהילה החדשה בבנגקוק ובשליחי חב"ד הפועלים למען הקהילה והישראלים במדינה. הציבור אומר בגאווה: "היום קל להיות יהודי בתאילנד. אנו מרגישים משפחה, אנו מרגישים קהילה, אנו מתקבלים בסבר פנים יפות ומתחברים ליהדות". ליהודים הגרים בבנגקוק יש כיום את כל השירותים היהודים הדרושים, כגון כשרות, בית כנסת ומניינים יומיים, שיעורי תורה, גן ובית ספר וגם בית החיים. חברי הקהילה בתאילנד מגדירים את קהילתם כסוג של "קיבוץ גלויות" מחודש – יהודים שבאו ממקומות שונים בעולם ויצרו קהילה.

קשה להתעלם מהתהליך היהודי שעוברים ישראלים רבים המגיעים לגור במזרח ובתאילנד ומתחברים לבתי חב"ד. בדרך כלל ישראלים המגיעים למדינות בעולם המערבי, בצפון אמריקה ובאירופה, חיים את חייהם בנפרד מהקהילות. הם לא באים לבית הכנסת ולפעילות קהילתית ולא שולחים את ילדיהם לחינוך יהודי, ולא משתלבים בקהילה המקומית הוותיקה והממוסדת.

בסקר שנערך על ידי הג'וינט ב־27 מדינות באירופה התברר שיש נתק בין הישראלים החיים באירופה לבין הקהילות היהודיות. רוב הישראלים אינם חברים בקהילות היהודיות ורק 45 אחוז משתתפים לעיתים רחוקות באירועים קהילתיים. רק 14 אחוז מהילידים הישראלים לומדים בחינוך יהודי. 58 אחוז לא שולחים את ילדיהם לפעילות יהודית כלשהי. כאשר נשאלו הישראלים מדוע הם לא באים לפעילות קהילתית ולא שולחים את ילדיהם, רבים השיבו שמדובר בפעילות דתית שלא מתאימה להשקפת עולמם (62 אחוז). אחרים טענו שהם לא מרגישים צורך להשתייך לקהילה יהודית (42 אחוז). אחרים אמרו שמעולם לא הוזמנו על ידי הקהילה (33 אחוז) ויש שאמרו שלא הצליחו ליצור קשר עם הקהילה (22 אחוז).

בתאילנד המציאות היא אחרת. הקהילות הן חדשות, הן מבוססות על ישראלים, ושליחי חב"ד מקבלים ומחבקים כל אדם הבא בשעריהן. פגשתי בחור צעיר שעלה מרוסיה לארץ ואפילו לא נימול. גם במשך השירות הצבאי שלו הוא היה רחוק מיהדות, ומעולם לא ביקר בבית כנסת. רק כאשר הגיע לבית חב"ד בבנגקוק והתקבל בסבר פנים יפות החל ללמוד תניא והחליט לעשות ברית מילה ולפקוד את בית הכנסת בשבתות. יהודי צעיר אחר התגורר במדינות רבות בעולם לרגל עסקיו, ולמרות היותו בן לאם יהודייה מעולם לא הגדיר עצמו כיהודי. כאשר הגיע לבנגקוק שליחי חב"ד הזמינו אותו ללא הפסקה למסיבות פורים וחנוכה ולסדר פסח וכיום הוא יהודי גאה וחלק מהקהילה בבנגקוק.

תנועה מתמדת

חז"ל לימדו אותנו: "גדולה לגימה שמקרבת לבבות". אוכל איננו מזון גסטרונומי בלבד. הוא מאפשר קשר ודו שיח בין אנשים ויוצר חבורה. רבני חב"ד יצרו בתאילנד אימפריה של כשרות לשירות חברי הקהילה והתיירים. במשך השנה הם שוחטים 200 טון עופות ו־45 טון בקר, מייצרים 170 אלף מנות במסעדות הכשרות ו־135אלף מנות לאורחים בשבת ובחג. ב־12 סדרי פסח ברחבי המדינה מתארחים 5,700 איש.

העם היהודי נמצא בתנועה מתמדת. היהודים לא מפסיקים לנדוד, לנסוע, להגר, לנוע ולעבור מעיר לעיר וממדינה למדינה. לפי מחקר של פרופ' דלה פרגולה, מספר המהגרים היהודים הכולל שעברו בין מדינות שונות ברחבי העולם בין השנים 1880־2011 הוא למעלה מ־9 מיליון. נתון גבוה ללא ספק ביחס למכלול האוכלוסייה היהודית בעולם אשר מנתה 7.6 מיליון ב־1880, 10.5 מיליון ב־1900, כ־16.5 מיליון ערב מלחמת עולם השנייה וכ־13.6 מיליון בראשית העשור השני של המאה העשרים ואחת.

הפריסה הגיאוגרפית של היהודים בעולם היא תלוית זמן ומקום. כמעט אין מקום בעולם שלא הגיעו אליו יהודים במשך הדורות. הפסוק "והפיצך ה' בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ" (דברים כח, ל) התקיים בנו כפשוטו. הפריסה הגיאוגרפית העכשווית של היהודים תלויה בפיתוח כלכלי, בזמינות של מצב פוליטי ובתנאים של זכויות וחופש. הצמיחה הכלכלית המואצת אינה הגורם להגירה, אלא לבחירת יעד ההגירה, וזו הסיבה שיהודים רבים בוחרים כיום בתאילנד וסין כמקום מגורים.