חנוכה הוא חג של חינוך, חג שבו יש בפנינו הזדמנות לבחון מהם הערכים שלאורם אנחנו הולכים, ולא פחות מכך, הערכים שלאורם אנחנו מחנכים את ילדינו ואת תלמידינו. בשורות הבאות אני רוצה להתבונן במצוות החג – הדלקת הנרות, ולנסח שמונה תובנות חינוכיות הנובעות מתוך הסתכלות בנרות עצמם ובפרטי מצוות הדלקת הנרות.
הנר הראשון: כל השמנים כשרים להדלקת נר חנוכה
מצווה מן המובחר להדליק נרות חנוכה בשמן זית על אף שניתן להדליק גם בשמנים אחרים. גם בחינוך, אנחנו מנסים לעיתים להגיע אל הילד בדרך מסוימת שנראית לנו הנכונה ביותר, אבל, מה לעשות זה לא תמיד הולך. עלינו לזכור שיש עוד דרכים להגיע לנשמת הילד, לא תמיד הדרך שנראתה לנו מתאימה ומשובחת אכן היא הדרך הנכונה לו ועלינו להיות מוכנים תמיד לשקול גם דרכים אחרות.
הנר השני: מוסיף והולך
כידוע נפסקה ההלכה כבית הלל שבכל יום מדליקים נר נוסף. בחינוך אי אפשר לעמוד במקום, צריך תמיד להתקדם ולהציב מטרות להמשך. מה שהיה נכון אתמול לא תמיד מספיק היום, צריך לשאוף ל"מעבר". לא להסתפק ביעד אחד ולקפוא על השמרים, אלא להציב יעדים חדשים.
הנר השלישי: מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך
גם אור קטן הוא אור, גם אם נראה לנו שמעשה קטן "מה הוא כבר יכול לשנות" – צריך להאמין שכל מעשה, אפילו הקטן ביותר – משפיע. לא לפחד מלהתחיל בקטן וגם אם המטרה נראית לנו גדולה מאד ובלתי אפשרית, "כל אחד הוא אור קטן" ולאור הזה יש כח גדול לשנות במציאות ולהשפיע.
הנר הרביעי: "נר השם נשמת אדם"
אם נתבונן על להבת הנר, נבחין שהלהבה מרצדת כל הזמן והיא תמיד בשאיפה כלפי מעלה. כך גם הנשמה שלנו כל הזמן בתנועה להתחבר לעליונים. המשימה שלנו היא להתמיד את התנועה ולמשוך אותה כלפי מעלה. כך צריך להיות המחנך, כל הזמן דינמי ושואף כלפי מעלה.
הנר החמישי: הדלקה עושה מצווה
כמחנכים עלינו להיות אלה שמדליקים את האש בליבותיהם של תלמידנו. אם אנחנו רוצים שהילדים והתלמידים שלנו יהיו מלאי חיות והתלהבות – עלינו להתלהב בעצמינו. התלהבות היא מדבקת ולכן עלינו להיות "מדליקים" כדי שנוכל להדביק את הדור הבא.
הנר השישי: מצוות חנוכה נר איש וביתו
על כל אחד מוטל לחנך – את ילדיו, את תלמידיו, ובראש ובראשונה את עצמו. הדרך לתיקון העולם עוברת תמיד רק דרך התיקון העצמי. המשימה הזאת היא משימה שלעולם אינה נגמרת, עלינו לעמול ולתקן את הנר האישי שלנו ורק מכוח זה לפעול על הנרות שסביבנו.
הנר השביעי: כל אחד הוא אור קטן (ומיוחד)
לכל נר יש צבע ייחודי, אופי ותכונות שונות, קצב בעירה אחר אבל כולם יונקים מאותו השורש והעקרונות משותפים לכולם. כך גם אנחנו, כולנו יונקים מאותה המסורת ורואים בעצמנו חוליה בשרשרת הדורות של עם ישראל והמטילה עלינו את הזכות והחובה העביר את הלפיד לדור הבא. לכל אחד יש את הדרך המיוחדת שלו דרכה הוא משפיע, ולמרות שלעיתים אנו שונים זה מזה במעשינו מטרתנו היא אחת.
הנר השמיני: מקום ההדלקה
לכתחילה צריך להדליק את הנרות בגובה של פחות מעשרה טפחים ובכל מקרה לא מעל עשרים אמה. לעיתים עלינו להתכופף ולרדת אם זה מה שנדרש כדי להגיע אל הילד. גם במקרה ההפוך, כאשר אנחנו מכוונים גבוה אסור לנו להתנתק מקרקע המציאות. אסור לנו לדבוק באידיאלים פדגוגיים, להגיע למצב שבו לא "שלטא ביה עינא" בו מתנתקים מהתלמיד ומאבדים את קשר העין שלנו איתו.
נרות חנוכה שאנו מדליקים ימשיכו להאיר לנו את הדרך, לחנך אותנו ולהורות לנו את הדרך להעביר לדור הבא את האור המיוחד של עם ישראל.
הרב ירון בן חיים, ראש הישיבה המדעית-טכנולוגית תמ"ר מבית עמותת רוח הגולן
