בפרשתנו פרעה מנסה לשבור את רוחה של האומה הישראלית, זאת בשל החשש שמא יילחמו בו. בעצת חכמיו החליט שלא נכון להילחם בישראל באופן חזיתי אלא להתחכם, שנאמר 'הבה ונתחכמה לו'. על פי המדרש כוונת פרעה הייתה לבטל את השבת. לכאורה הדבר תמוה. מה לפרעה ולשבת? ממתי הוא מקדיש חשיבות ליום הזה, שכן בתקופתם היו עובדים 7 ימים בשבוע?
על שאלה זו עונה רבי יחייא סרור בחיבורו על התורה 'יש מאין'. רבי יחייא נולד בבונדיב שבמרוקו למד בחברותא עם רבי מאיר אביחצירא, והיה מתלמדי הבבא סאלי. לימים כשעלה לישראל שימש כרבה של שכונת מוסררה בירושלים.
רבי יחייא מסביר כי בברית בין הבתרים נאמר לאברהם שבני ישראל ייצטרכו לחיות 'בארץ לא להם' במשך 400 שנה. אולם באותה 'ארץ לא להם' עברו תהליך של התדרדרות רוחנית מהירה, כך שהיו על סף שקיעה ב 50 שערי טומאה. לאור זאת הקב"ה השתמש בתכנית חלופית וגרע 190 שנה, בכך שחישוב השנים החל מלידתו של יצחק אבינו ע"ה, ולא מיום בו נכנס יעקב אבינו ע"ה לארץ מצרים. לפי המדרש התנהל ויכוח בין משה לפרעה כיצד יש לחשב את 400 השנים.
לשיטתו של משה יש לחשב את גלות מצרים מלידת יצחק. בהתאם יש להתייחס אל בני ישראל כאל בני נח, שמבחינה הלכתית אינם קונים בחזקה. העובדה שאברהם אבינו התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה, לא הקנתה להם את הארץ. בהתאם לכך מרגע הולדת יצחק, זרעו של אברהם גר 'בארץ לא להם'.
לעומת זאת, במידה ומחשיבים את בני ישראל כיהודים טרם מתן תורה וכיהודים יש לגביהם קניין בחזקה, העובדה שאברהם אבינו התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה – הקנתה להם את הארץ. בהתאם לא ניתן לחשב את 400 השנים מלידת יצחק, משום שהתנאי 'בארץ לא להם' לא התקיים מלידת יצחק, שכן הוא חי בארצו אותה ירש מאביו. יוצא אפוא שמניין השנים אמור להתחיל מהיום בו נכנס יעקב לארץ מצרים – בהתאם להעדפת פרעה שרוצה לתרץ שלא בא זמן גאולתם.
רבי יחייא סרור מבהיר ששיטתו של משה אינה פשוטה, משום שלפי שיטה זו הוא ואחיו אהרון אינם יכולים לבוא בשליחות מטעמו של ריבונו של עולם משום שהם תחת ההגדרה של בני נח ואין שליחות לגוי. על כן הקב"ה בכבודו ובעצמו מגיע מתגלה ומוציא את בניו כפי שנאמר ליעקב 'אנוכי ארד עימך מצריימה ואנוכי העלה גם עלה'.
פרעה מצדו מנסה לאחוז משני צדדי החבל – בני ישראל כבני נח מחד, ובני ישראל כיהודים מאידך. פרעה אומר למשה שבמידה וישראל עדיין שקולים כבני נח ולא כיהודים אסור לכם לשמור שבת ודינכם מיתה כדינו של גוי ששמר שבת. ואם אתם יהודים, אז שיבוא בורא עולם בכבודו ובעצמו ויוציאם משום שעדיין לא עברו 400 שנה.
בהתאם לכך מביא רבי יחייא בחיבורו את הפסוק "למה משה ואהרון תפריעו את העם ממעשיו" ואת המדרש שמבאר אותו "אתם למה ודבריכם למה". פירושו של עניין 'אתם למה' – כבני נח מי אתם בכלל שתוציאו את בני ישראל וכי על ה' בעצמו לעשות זאת. 'דבריכם למה' אם אתם יהודים הרי שלא הגיע זמן גאולתכם.
יוצא אפוא שהוויכוח בין משה לפרעה לא היה פשטני – אלא עמוק. פרעה התווכח עם משה על בסיס עקרונות ההבנה שהקב"ה הסתכל באורייתא וברא עלמא. העולם הזה מתנהג לפי חוקי התורה ועל פי דין למשה אין את המנדט לדרוש את שחרור בני ישראל, כמאמר הפסוק 'הבה ונתחכמה לו'.
הכותב הוא ר"מ בבית המדרש של המרכז האקדמי לב
