א.
קריאת פרשת זכור: בשבת שלפני פורים, מקיימים אנו מצוות עשה מן התורה בקריאת פרשת "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק". הגמרא (מגילה י"ח) אומרת שצריך לזכור באמירה בפה, ולא די בזכירה בלב. הגמרא לומדת זאת מכך שהמילים "לא תשכח" שבסיום הפרשה מלמדות אותנו שאסור לשכוח, ומכאן שיש חובה לזכור בלב, ובכל זאת התורה הוסיפה את הציווי "זכור" כדי שנדע שעלינו לומר את הדברים בפה.
מה יעשה מי שאיננו יכול לבוא לבית הכנסת לקריאת פרשת זכור? האם צריך ספר תורה ומניין?
בגמרא במגילה (י"ח) שהובאה לעיל נראה שזכירת מעשה עמלק צריכה להיות על ידי קריאה 'בספר', כפי שנלמד מהפסוק (שמות י"ז, י"ד) "כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר". ניתן להבין מכאן שהמצווה מן התורה היא לקרוא את מחיית עמלק מתוך ספר תורה כשר. ולכן, כדי לקיים את המצווה צריך לכתחילה לקרוא את פרשת זכור מתוך ספר תורה, ובמניין, אולם, נחלקו האם בדיעבד ניתן לצאת גם בקריאה מחומש.
הפרי מגדים (קמ"ג, מש"ז ס"ק א; וד"ה כבר) נטה להחמיר בכך, אולם בשו"ת מהר"ם שיק (בתשובה שנוספה בסוף חלק חושן משפט) כתב ש"בספר" פירושו שיש לקרוא מן הכתב ולא בעל פה, אבל גם הקורא בספר תורה פסול או בחומש יוצא ידי חובה מן התורה, וכך כתבו להלכה כמה מן האחרונים.
למעשה, לכתחילה יש לקיים מצוות זכירת עמלק בקריאת התורה של פרשת זכור, וכך פסק המשנה ברורה (תרפה, ס"ק יד). אך כאשר הדבר לא מתאפשר ניתן לצאת ידי חובה גם בקריאת פרשת זכור מחומש (כף החיים ס"ק לה). וכיוון שחמורה סכנת המחלה, לכן יש להישמע להוראות משרד הבריאות, ואין לצאת מבידוד כאשר יש חשש שהאדם ידביק את סביבתו במחלה. גם אין להביא אדם שיקרא עבורו מספר תורה, אלא יקרא את פרשת זכור מתוך חומש. בנוסף, יש להתכוון לקיים את מצוות זכירת מעשה עמלק בפורים (אם כבר יצא מהבידוד) בקריאת "ויבוא עמלק" (על פי המגן אברהם, תרפ"ה), ולהשתדל לזכור לכוון לצאת ידי חובת המצווה בקריאת פרשיית זכור בפרשת כי תצא.
ב.
קריאת המגילה: אמנם לכתחילה יש לקרוא את המגילה בציבור, משום פרסומי ניסא, אך ניתן מעיקר הדין לקרוא אותה גם ביחידות בברכה (שו"ע תר"צ, יח). לכן, כיוון שיש חשש הידבקות, יש לוותר על הקריאה בציבור, כי חמירא סכנתא מאיסורא. עם זאת, האדם צריך לקיים בעצמו את המצווה על ידי קריאה מתוך מגילה הכתובה על קלף, ואף אם אינו יודע טעמים, די בכך שיקרא בצורה מדויקת את המילים מתוך הקלף כדי לצאת ידי חובה.
הצעה נוספת – הצטרפות לקריאה בצפייה ישירה:
ניתן לחבר מצלמה ולראות באינטרנט (בסקייפ או בדרך אחרת) את קריאת המגילה שבציבור. דבר זה איננו נחשב כקריאת המגילה בציבור, ואף לא יוצאים ידי חובה רק בשמיעת קריאת המגילה דרך המצלמה, אולם, מסתבר שיש בכך מעלה ביחס לחובת הקריאה בציבור ופרסומי ניסא (ואפילו תפילה בזמן שהציבור מתפללים היא מעלה, וקל וחומר, כשגם רואה אותם). בדרך זו, יכול האדם שבבידוד לשמוע את השידור האינטרנטי בעוצמת שמע נמוכה, ולקרוא מתוך מגילה כשרה יחד עם הקורא מילה במילה.
נבאר מעט דין זה. בגמרא בברכות ז: שואל רבי יצחק את רב נחמן, מדוע אינך מגיע להתפלל בבית הכנסת בציבור? אמר לו רב נחמן, שקשה לו. אמר לו רבי יצחק, שישלח שליח שיודיע לו מתי הציבור מתפללים, כי יש בכך מעלה גדולה, וכך הוא אומר בשם רבי שמעון בר יוחאי, שכאשר הציבור מתפללים נחשב הדבר כ"עת רצון".
מדוע היה צריך לשלוח את השליח לברר מתי הציבור מתפלל? ייתכן שיש עניין לדעת מתי בדיוק מתפלל מניין זה. וכך עולה מדבריו של הנצי"ב (מרומי שדה ברכות ו-ז) וכך כתב הגרשז"א (הליכות שלמה תפילה, פרק ה', יח). לדבריהם, עיקר המעלה איננה רק להתפלל בזמן שיש ציבור שמתפללים (ויש מקומות שכל הזמן יש מנייני שטיבלאך, וכל הזמן יש ציבור שמתפלל) אלא לכוון למניין מדויק. ולפי זה, נראה שככל שהדבר מדויק יותר, כך יש מעלה גדולה יותר. ייתכן עוד, שככל שאדם יכול לחוש חיבור מלא יותר למניין, כך גדלה המעלה. דבר זה לא היה אפשרי מעולם, אלא רק בדורנו, על ידי חיבור אינטרנטי. לפי זה, מסתבר שיש כאן מעלה שאמנם איננה כמו תפילה בציבור ממש, אבל היא גדולה יותר מתפילת יחיד, וגדולה יותר מתפילת יחיד בבית הכנסת )עיין בדברי הגרשז"א שם. אמנם, יש להעיר משדברי המ"ב פ"ט ס"ק לג בשם ח"א, נראה שגם אם איננו יודע על ציבור מסוים שמתפלל, אך יודע שכעת הציבור מתפלל, נחשב הדבר כמעלה של מתפלל בזמן שהציבור מתפללים).
ולכן גם ביחס לתפילה בציבור, אם אדם נמצא בבידוד, ואיננו רשאי לבוא למניין, יכול להתפלל באופן שרואה את התפילה בבית הכנסת, וכך יש לו מעלה של המתפלל בזמן שהציבור מתפללים, ואולי אף יותר מכך (למרות שכאמור, אין זו כתפילה ממש במניין).
ביחס למגילה, אין דין של ציבור כמו בתפילה (אם כי יש דין של ציבור בתפילת ערבית ושחרית הצמודות למגילה), אולם, יש עניין של רוב עם ושל פרסום נס, ויש הסוברים גם במגילה שיש מעלה בקריאה בציבור (עיין בספרי הלכה ממקורה – פורים).
אמנם, כאמור, אין הדבר מועיל כדי לצאת ממש ידי חובה, כי רק כאשר שומעים ישירות את בעל הקורא ניתן לצאת ידי חובה, אבל כשאומרים ביחד איתו, הרי שיש כאן מעלה של תפילה בזמן שהציבור מתפללים, ויש כאן תוספת לחיבור לרוב עם בפרסום הנס.
פתחנו השנה במרכז האקדמי לב, בית מדרש לטכנולוגיה עתידית, ובו דנים בעומק הלכתי בשילוב עם החידושים המדעיים החדשים ואלו שעומדים בפתחנו. גם נושא זה ידון בבית המדרש בהרחבה בע"ה, ביחד עם נושאים אחרים כמו בינה מלאכותית, בית חכם, בשר מלאכותי, מכוניות אוטונומיות ועוד.
ג.
סיכום: אדם שנמצא בבידוד עקב חשש הידבקות בקורונה,מחויב לשמוע להוראות משרד הבריאות, ולא ילך לבית הכנסת לשמיעת פרשת זכור, אלא יקרא לעצמו מתוך חומש (ויכוון לצאת ידי חובת מצוות זכירת מעשה עמלק בקריאת "ויבוא עמלק" בפורים (אם יצא כבר מהבידוד) ובפרשת כי תצא).
אדם זה לא ילך לבית הכנסת כדי לשמוע מגילה, אלא יקרא בעצמו מתוך קלף בצורה מדויקת (גם אם איננו יודע טעמים). לגבי קריאת המגילה, נראה שישנה מעלה מסוימת של פרסומי ניסא בשמיעת הקריאה בשידור ישיר באינטרנט (בסקייפ וכדומה), למרות שלא יוצאים בכך ידי חובה (ודבר זה דומה לדברי חז"ל שטוב להתפלל בזמן שהציבור מתפללים). ניתן להסתייע בדרך זו כדי שהאדם שבבידוד יוכל לקרוא את המגילה בעצמו בצורה מדויקת מתוך קלף יחד עם הקורא מילה במילה (אך כאמור לא די בשמיעה בלבד ועל האדם לקרוא בעצמו את המגילה מתוך קלף).
הרב יוסף צבי רימון הוא ראש בתי המדרש של המרכז האקדמי לב
