ההתפתחות של הקורונה מעלה שאלות חדשות בכל שעה. אני מקבל כל הזמן שאלות נוספות וגם הצעות נוספות. יש המנסים להחמיר ויש המנסים להקל. ואני אומר: היצמדו להוראות משרד הבריאות – לא תוסיף ולא תגרע. מדינת ישראל מחמירה יותר מרוב העולם, אך ב"ה המצב כאן טוב מרוב העולם. כלל נתנו לנו חז"ל, שיש להיזהר מאוד בענייני סכנות, לפחות בדרך שבה העולם רגיל לחשוש.
מה נעשה עם התפילות? נלך למניין כרגיל, אבל אם יש יותר ממאה איש, נפצל את המניין לאולמות שונים או לשעות שונות. לכן, בליל שבת יש לפצל מניינים גדולים, וניתן לעשות מניינים גם בבתים. כמובן שהדבר נעשה באופן זמני. ניזהר מדברים היכולים להדביק, ובבואנו הביתה נשטוף היטב ידיים בסבון.
בשבת בבוקר שיש צורך בספר תורה – למרות שבדרך כלל משתדלים שלא להוציא ספר תורה לקריאה אחת, הרי שמצד הדין לצורך עשרה ניתן להוציא ספר תורה (ואם אפשר, ראוי בתוך ארון), וכך נעשה במקרה זה (מקורות להיתר זה עיין בספרי "הלכה ממקורה – צבא"). לכן, יש לפצל מניינים גם בשבת בבוקר, כדי שיהיו פחות ממאה איש במניין, וניתן להביא ספר תורה לתפילה. כך גם במנחה, יש לפצל מקומות או להוסיף שעות של מניינים נוספים.
אנשים מבוגרים יזהרו במיוחד, וישקלו להתפלל בבית כאשר הם יודעים שיש עומס בבית הכנסת.
ומה נעשה עם חתונות? זו באמת בעיה גדולה. לא נוותר על השמחה, אולם, אני מאמין שמן הסתם יהיו רבים שיחששו מלבוא, וממילא תקטן הכמות בצורה טבעית. אם מזג האוויר מאפשר צריך להשתדל להיות בחוץ עד כמה שניתן או לפצל את הארוחה לחדרי אולמות שונים או לזמנים נפרדים. כמו כן, יש להקפיד לאוורר את בית הכנסת, לשטוף ידיים היטב (כדאי לשים בבית הכנסת בקבוקי אלכוג'ל) ולמעט במגע באנשים ובחפצים (שבהם אנשים נוגעים).
ישנם עשרות אלפי אנשים בבידוד. אסור במקרה זה לעבור על ההוראות ולסכן אחרים. יש להתפלל ביחידות.
יש הידור להיות מחובר למניין אחר ולהתפלל בשעה שהציבור מתפללים. בתקופתו של הגאון רבי עקיבא איגר היתה מגיפה קשה, והיו הנחיות של המשטר על מספר האנשים שמותרים להיות בכינוס יחד. רבי עקיבא איגר כותב שחייבים להקפיד על זה "שלא ידחקו אנשים יותר מהסך הנ"ל לבוא לבית הכנסת". הוא גם מוסיף את ההנחיות הרפואיות לפתוח חלונות לאוורור ולשמור על ההגיינה של החדרים ושל הגוף ועוד הנחיות נוספות (כיצד להתלבש, מה לאכול), ומוסיף "שלא לדאוג, ולהדחיק כל מיני עצבות". פרט לכך הוא מוסיף את החשיבות להתפלל על המצב ולומר תהלים ולומר פיטום הקטורת כדי לעצור את המגיפה (מובא בחידושי רעק"א על נדרים לט, תודה לאריה ארליך ולאריאל קטן על ההפניה).
לכן, כאמור אדם הנמצא בבידוד אסור לו ללכת לבית הכנסת, ולא יהיה בעצב, כי בכך מקיים רצון התורה. אם ניתן לראות את התפילה בשידור ישיר ולהתפלל איתם, יש בכך מעלה גדולה (אף יותר מהמעלה של זמן שהציבור מתפללים), וניתן לענות אמן וגם לענות על קדיש ואף על קדושה (וכן דעת הרב עובדיה יוסף כפי שהביא הרב יצחק יוסף, וכן דעת הרב פיינשטיין, ואכמ"ל).
בע"ה יהיה שידור ישיר של תפילות ושיעורים גם מהמרכז האקדמי לב. פרט לתועלת ההלכתית שבדבר זה, יש כאן מסר חשוב: יהודי אף פעם לא נמצא לבד גם אם הוא בבידוד. עם ישראל חושב עליו ונמצא איתו.
שימו לב לאנשים בודדים ובעיקר לאנשים מבוגרים. גם אם אנשים אלו לא ייצאו מביתם, הרי שגם בדידות היא מחלה מסוכנת, וצריכים להיות איתם בקשר בדרכים שונות.
זכינו להתקדמות מדהימה של העולם, במדע, בדעת ובטכנולוגיה. אולם, למרות היציבות העולמית, מרגישים אנו ברגעים אלו, שאנחנו לא מנהלים את העולם, ושאנחנו זקוקים לתפילות ולרחמי שמים, בכל עת ובכל שעה.
אנחנו לא נכנסים לפאניקה. ב"ה מדינת ישראל נמצאת במצב מעולה יחסית לעולם, אולם, אנחנו דואגים לאמצעי זהירות בצורה הראויה. ממשיכים להיות בשמחה, אך יודעים להיזהר. בע"ה שנצא בריאים ואיתנים ממציאות זו, ושהכל יתעלה לטובה במהרה.
