חג הפסח תש"ף מתקיים השנה בצל הנחיות ומגבלות משרד הבריאות למניעת התפשטות מגיפת הקורונה. הימים הקרובים, שבהם אמור עם ישראל להתכונן לחג המיוחד, מביא עמו שאלות מיוחדות, חלקן גם שאלות שאין להן תקדים. בשורות הבאות, מובאות הנחיות לשאלות לקראת חג החירות המתקרב.
טבילת כלים:
כאשר אי אפשר להטביל כלים, ניתן לנקוט בפתרונות הבאים:
לתת את הכלי לגוי, ולחזור ולקחת ממנו בהשאלה. אם הגוי לידינו, הטוב ביותר הוא שהוא יגביה את הכלי (לאחר שיתאפשר להטבילו, יש להטביל את הכלי בלא ברכה או לבקש מן הגוי את הכלי בחזרה ולהטבילו בברכה).
הדרך הטובה ביותר כעת: למכור במכירת חמץ גם את הכלים שרוצים להטביל. לציין זאת במפורש במכירה. ניתן לעשות זאת באתר של הרבנות הראשית, ובאתרים נוספים.
[קניין אודיתא: אפשר לומר "את הכלים הללו נתתי לפלוני (גוי מסוים. לא צריך לדבר אתו והוא לא צריך לדעת מהעניין), ובאופן זה הכלים שייכים לגוי (הצעת הרב מרדכי אליהו). אם יש עדים – עדיף. אם לא, יכתוב בכתב ידו שנתן את הכלים הללו לגוי, ויאמר כנ"ל].
אם קונים כלי חדש, להתכוון שלא לזכות בכלי עד הטבילה (זהו פתרון רק למציאות שלנו, אבל לא לכתחילה).
להפקיר את הכלי בפני שלושה אנשים (הכלי לא צריך להיות ליד האנשים שאנחנו מפקירים בפניהם). אם לא ניתן להפקיר בפני שלושה, ניתן להפקיר גם באמצעות זום, ואם גם זה לא אפשרי, ניתן גם להפקיר בשיחת ועידה בטלפון (וכאשר יתאפשר להטבילו, יתכוון לזכות בו, ויטבילנו בברכה). אם יש אדם אחד לידו, כדאי להפקיר גם בפניו.
כאשר קשה לפעול בהתאם לפתרונות הנ"ל, ניתן להשתמש בינתיים ללא טבילה (כיוון שאי אפשר כעת להטביל) ויטבילו כשיתאפשר הדבר.
כלי מתכות וזכוכית – צריכים טבילה (או את הפתרונות שלעיל).
כלי עץ, חרס, אבן – פטורים מטבילה.
כלי פלסטיק, כלי קרמיקה המצופה בזכוכית (רוב הצלחות והספלים שלנו) – מחלוקת הפוסקים, רבים נהגו להטביל בלי ברכה, אולם במציאות שלנו, ניתן לסמוך על המקלים ולא להטביל כלל (או להדר באחד מהפתרונות לעיל).
כלים שהאוכל לא נוגע בהם ישירות – לא צריכים טבילה.
ניקוי הבית:
כיצד יש להכין את הבית לפסח? האם ניתן להקל יותר במציאות המורכבת בשנה זו?
לעתים, ישנם אנשים מבוגרים, שהיה אמור להיות להם מנקה וכעת ייאלצו לנקות לבדם. ישנם אנשים שלא היו אמורים להיות בבית בפסח, ושיש להם קשיים גדולים בהכנת הבית לפסח. מאידך, ישנם אנשים במציאות רגילה, שנמצאים כל היום יחד ויכולים לנקות ללא קושי. עם ישראל נהג להדר ולנקות מעבר לנדרש. ננסה בדברים שלהלן להסביר מה המרכז והבסיס בהכנת הבית לפסח, ומהם הידורים הנוספים.
ניקוי חדרי הבית:
בגמרא בפסחים ו: מבואר שעיקר בדיקת חמץ (וניקוי הבית מחמץ) הוא על פירורים מעל כזית, כי פירורים קטנים מכזית אינם חשובים (ואפילו לא צריך לבטלם).
יש שהחמירו לחפש גם פירורים פחות מכזית (על פי הסוגיה בפסחים מה:), אולם, גם המחמירים בכך, סבורים שיש להקל, כאשר הפירורים מלוכלכים, ולא יבואו לאוכלם. וכך פסק המשנה ברורה (תמ"ב, לג). לכן, אם בני הבית פנויים ויכולים לנקות בהידור, יעשו זאת כבכל שנה, אולם, מצד הדין ניתן לנקות באופן הבא:
למעשה:
פירורים פחות מכזית – לא צריך לחפש מצד הדין
רבים מחמירים לחפש, אבל רק חתיכות טובות שיש חשש שיאכלו אותם. פירורים מלוכלכים פחות מכזית – לא צריך לחפש לכל הדעות.
אם רואים חתיכות כאלו – צריך לכתחילה לבער
בביטול חמץ – יש לחשוב גם על כל הפירורים בבית, אבל לא צריך לחפש אותם (מדין הלכות פסח).
ניקיון המטבח:
את המטבח יש לנקות היטב כך שלא יהיו בו כלל פירורים (אפילו פחותים מכזית), כיוון שאוכלים בו, וצריך להיזהר שלא ייכנסו פירורים לתוך המאכלים שלנו.
כלים שלא משתמשים בהם והם נקיים (כמו כוסות, צלחות, סכו"ם וכדומה) – סוגרים בארון (על פי שמואל בפסחים ל.).
כלים שלא משתמשים בהם והם מלוכלכים – כמו תנור וטוסטר – די ניקוי מועט של כמה דקות, הפוגם בפירורים אלו. ביחס לתנור, כאשר ישנו קושי, די לנקות בזריזות את הפירורים הנראים, ולסגור את התנור (וטוב להפעילו למשך כשעה על מנת לשרוף כליל פירורים אלו), אולם, אם ניתן ישנו הידור לשים חומר ניקוי פוגם ולנגבו (ודי בכך, ואין צורך להוציא את הפירורים. ואם יש ניקוי עצמי לתנור, זוהי דרך מובחרת).
את שאר כלי המטבח שמשתמשים בהם יש להכשיר – עיינו בטבלה ובסרטונים הקצרים שהכנו עבור מטרה זו. זהו קישור לכל הסרטונים.
https://m.youtube.com/playlist?list=PLxPy4R5ezcKZzQQeW67sfS6eWs6NXlk1f
מכירת חמץ גמור:
במציאות כיום, של מחלת הקורונה, ניתן לקנות אספקה בכמות גדולה מבלי לחשוש, ובהגיע חג הפסח למכור את החמץ לגוי. גם אדם שלא היה רגיל עד היום למכור חמץ גמור, רשאי לעשות זאת במציאות הקיימת. אמנם, יש לשים לב לדברים הבאים:
ראוי לפרט את כל החמץ בשטר המכירה (כך וכך חבילות פסטה, כך וכך חבילות פתיתים וכדומה), ולמכור אותו בצורה רצינית (וכדאי להתכוון בביטול חמץ גם על חמץ זה).
יש לשים את החמץ בחדר נפרד או אם שמים אותו באותו חדר, יש לעשות מחיצה של
עשרה טפחים, כדי שלא יטעה ולא יבוא לאוכלו, וכך פסק השו"ע (ת"מ, ב) במקרה דומה. לפי זה, אם שמים חמץ בארון, ראוי פרט לפתק 'חמץ' לסגור אותו בחבל או במדבקה, כדי שלא יבואו לפותחו.
אם בהתקרב הפסח לא יהיה צורך ב'מחסן' זה, ובמקביל לא יהיה מדובר בהפסד כספי משמעותי, היה כדאי לתת אותו למחסנים שאוספים מצרכי חמץ עבור עניים. שם מדובר על כמות גדולה וגם על עניים, ובוודאי שמותר להם למכור לכתחילה. אמנם, מצד הדין ניתן לשמור אותו אצלכם ולמכור אותו, כפי שהסברנו.
מכירת חמץ באינטרנט:
בדרך כלל מעדיפים ללכת אל הרב לביצוע מכירת חמץ, בכדי להגביר גמירות דעת. אולם, מצד הדין ניתן לעשות מכירת חמץ באינטרנט. היה מקום להסביר מדוע קניין דרך האינטרנט נחשב כיום לקניין, וכך קונים דברים רבים בסכומים מאוד גבוהים, אבל אין צורך בכך. במכירת חמץ שהאדם הפרטי עושה הוא לא מוכר את החמץ לגוי והוא גם לא מוכר את החמץ לרב, הוא רק ממנה את הרב לשליח למכור את החמץ.
שליחות ניתן לעשות מצד הדין ללא קניין וללא עדים אלא באמירה בלבד בינו לבין חבירו. וכך נפסק ברמב"ם (שלוחין ושותפין פ"א ה"א) ובשלחן ערוך (חושן משפט הלכות שלוחין סימן קפ"ב, א).
לכן, ניתן לכתחילה לעשות מכירת חמץ דרך האינטרנט, שזהו למעשה מינוי שליחות לרב למכור את החמץ, אלא שבשנים כתיקונן מעדיפים ללכת אל הרב בכדי להגביר גמירות דעת.
ביעור חמץ:
כיצד יש לבער חמץ השנה? האם יש צורך לשורפו או שניתן בדרך אחרת?
המשנה בפסחים (ב', א) מביאה מחלוקת כיצד יש לעשות ביעור חמץ. לדעת רבי יהודה דווקא בשריפה, ואילו לדעת חכמים גם על ידי כך שמפורר וזורק לרוח או שמטיל לים.
השולחן ערוך (תמ"ה, א) כתב שניתן לבער בכל צורה שהיא, וכדעת חכמים. אמנם, הרמ"א הוסיף שהמנהג לשורפו.
למעשה: אמנם המנהג הוא לשרוף את החמץ, אך מצד הדין ניתן לבערו בכל דרך אחרת, ולכן במציאות שלנו, אם יהיה קושי לשרוף את החמץ, יש להוציאו לפח (או אפילו בתוך הבית) ולשפוך עליו אקונומיקה או חומר פוגם אחר (לחילופין, ניתן לפוררו בשירותים).
סיכום קצר – הכנות לפסח תש"פ
ניקוי חדרי הבית: מנקים באופן שלא יהיה כזית חמץ (גודל של קופסת גפרורים), והמהדרים מנקים ברמה יסודית יותר.
ניקוי המטבח: מנקים כך שלא יהיו בו כלל פירורים, שחלילה לא ייכנסו לאוכל.
כלים שלא משתמשים בהם והם נקיים (כוסות, צלחות וכו') – סוגרים בארון.
כלים שלא משתמשים בהם והם מלוכלכים: טוסטר – מורידים שאריות ממשיות או פוגמים אותם בסבון. תנור – מנקים בזריזות ניקוי שטחי (כמה דקות) וסוגרים אותו. רצוי להפעיל לשעה לשריפת הפירורים, או לחילופין לשים חומר ניקוי ולנגב (ואז לא צריך להסיר את הפירורים).
כלי המטבח שמתכוונים להשתמש בהם בפסח – מכשירים על פי הטבלה שלהלן והסרטונים המצורפים.
ביעור חמץ: מצד הדין ניתן לפגום את החמץ בכל דרך שהיא, אלא שהמנהג הוא לשורפו. לכן, ניתן השנה לשים אקונומיקה או חומר פוגם אחר במקום לשרוף את החמץ, או לחילופין לפורר את החמץ בשירותים ולהוריד את המים.
מכירת חמץ: ניתן לעשות את המכירה באינטרנט. בדרך כלל משתדלים לא למכור חמץ גמור בבית פרטי. אבל במציאות שלנו, אם אדם קונה כמות גדולה או שחושש שמא לא תהיה לו אספקה לאחר הפסח, ניתן למכור גם חמץ גמור. יש להשתדל לכתוב בשטר המכירה פירוט של כל החמץ (הגמור) שנמכר.
טבילת כלים: כאשר אין אפשרות להטביל ניתן להקנות את הכלי לגוי ולקחת ממנו בהשאלה. הדבר הנוח ביותר הוא לכלול את הכלים הללו במכירת חמץ (לפרט את הדברים במכירה. ניתן לעשות זאת באתר של הרבנות הראשית ובעוד אתרים). אפשרות אחרת להפקיר את הכלי בפני שלושה. אם אינם לפנינו, ניתן להפקיר בפני שלושה דרך זום.
הרב יוסף צבי רימון הוא ראש בתי המדרש של המרכז האקדמי לב
