הרב נחום אליעזר רבינוביץ', ראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים, זקן רבני ישיבות ההסדר ומגדולי רבני הציונות הדתית הלך הבוקר (ד') לעולמו בגיל 92.
עוד באתר מקור ראשון:
– "מי שכופר בחופש הבחירה, כופר בכל התורה כולה"
– תוצאות האמת: הליכוד מוביל, הימין מתנדנד על 59
הרב רבינוביץ' היה איש תורה ומדע, מומחה בולט במשנתו של הרמב"ם ופוסק בעל השקפה ייחודית. הוא נולד והתחנך בקנדה, ובגיל 20 כבר הוסמך לרבנות על ידי הרב פינחס הירשפרונג. בהמשך, בזמן לימודיו בישיבת "נר ישראל" בבולטימור, הוסמך גם על ידי הרב רודמן והרב אליהו חזן. במקביל ללימודיו בישיבה סיים תואר שני במתמטיקה. בשנת 1951 נישא לרחל מלכה לבית שוחטוביץ. את דרכו כרב החל בשנת 1952 בקהילה בצ'רלסטון, דרום קרוליינה. לאחר 11 שנים חזר לקנדה שם שימש כרב בטורונטו במשך שמונה שנים ובמקביל הרצה באוניברסיטה. את הדוקטורט שלו במתמטיקה כתב בנושא סטטיסטיקה והסתברות בתלמוד, ועל כך אמר בראיון למוסף שבת של 'מקור ראשון': "מדעי הטבע והמתמטיקה הם יסודות שכל אדם צריך להעריך. הקדוש ברוך הוא ברא את האדם עם שכל, כדי שיוכל להכיר את העולם ואת המציאות, וללמוד מהם איך להתנהג. מה שעניין אותי במחקר שלי היה לצרף את הלימוד המסורתי עם המדע החדש".

בשנת 1971 עבר הרב רבינוביץ' עם משפחתו ללונדון שם שימש כדיקן בית המדרש לרבנים באנגליה (Jews' College) במשך אחת עשרה שנה. בשנת 1983 עלה לישראל עם משפחתו בעקבות הזמנתם של הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת, שעמדו אז בראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" שבמעלה אדומים, לעמוד בראשות הישיבה. לפני חמש שנים צירף הרב רבינוביץ' את הרבנים סבתו ושילת לעמוד לצדו בראשות הישיבה.
הרב רבינוביץ' התמחה במשנתו של הרמב"ם והתפרסם בפירושו "יד פשוטה" על "משנה תורה". שיטתו בפירוש הייתה ביאור הרמב"ם על פי השוואות למקומות אחרים במשנתו, ולראשונים וגאונים שקדמו לו. עד עתה יצאו לאור 21 כרכים, בהם פירוש על שמונה ספרים מתוך ארבע עשר ספרי "משנה תורה". עקב גילו המתקדם הפסיק הרב לעבוד על הסדרה והוחלט שהיא לא תושלם. ספרים נוספים שפרסם: 'מלומדי מלחמה' – שאלות ותשובות בענייני צבא, 'שיח נחום' – שאלות ותשובות על סדר השולחן ערוך ו'מסילות בלבבם' – פרקי הגות, היחיד החברה והמדינה בראי התורה.
הרב רבינוביץ' התפרסם גם בתפיסתו הייחודית את סוגיית הגיור. הוא התנגד לגיור ממלכתי המרוכז כולו על ידי הרבנות הראשית. בשנים האחרונות עמד הרב בראש רשת בתי דין עצמאיים לגיור בשם "גיור כהלכה", בתי הדין המבקשים להציע אלטרנטיבה למערכת הגיור של הרבנות הראשית לישראל. בראיון ל'מקור ראשון' אמר הרב: "החלטה להקים בתי דין פרטיים לא הייתה קלה, אבל תפקידה של הרבנות בישראל לדאוג לכך שבעוד עשר שנים יהיו כאן יותר יהודים, ולא פחות יהודים – והרבנות הראשית היום לא ממלאת את התפקיד הזה".
הרב רבינוביץ' גם טען שיש להתמקד בגיור ילדיהם של העולים. בראיון ל'נקודה' הוא הסביר שבניגוד למבוגרים שכבר נישאו, ילדי העולים מהווים בעיה חברתית מתמשכת שתלווה אותנו גם בעוד עשרות שנים ואי אפשר להתעלם ממנה. מצד שני, הוא הזכיר, דווקא כשמדובר בילדים יותר קל לגייר. "יש הבדל בין גיור של גדולים לגיור של ילדים. לגיור של גדולים נדרשת דעתם המוחלטת. לעומת זאת, בגיור של קטנים, מכיוון שהם עדיין לא מסוגלים לקבל עליהם עול מצוות מדעתם, בית דין מסתפק בהסכמת ההורים ומגייר אותם על סמך זה שבסופו של דבר גם הם יסכימו. עם זאת, נשמרת להם זכות המחאה. כשהם יגדלו הם יוכלו למחות ולעקור את הגיור למפרע".
בתחום הפוליטי החזיק הרב רבינוביץ' בעמדות ימניות נחרצות. בשנות התשעים היה מהקולות הרבניים הבולטים במאבק נגד הסכמי אוסלו. בין השאר קבע שמי שמוותר על שטחים מארץ ישראל, חל עליו דין "מוסר" ולאחר רצח רבין אף נחקר במשטרה בחשד להסתה. ערב ביצוע תוכנית ההתנתקות, תמך הרב רבינוביץ' בסירוב פקודה. הוא היה חבר בוועד רבני יש"ע ונמנה על הגרעין המייסד שהקים את איחוד הרבנים למען ארץ ישראל.
לצד עמדותיו המדיניות הימניות ועמידתו בראש ישיבת הסדר גדולה, הרב רבינוביץ' לא השתייך לזרם תלמידיו של הראי"ה קוק וסבר שלא ניתן לקבוע שמדינת ישראל היא 'אתחלתא דגאולה'. במדינה הוא ראה הזדמנות היסטורית לחידוש חיי עם ישראל בארצו על פי התורה.