כל המציאות. בכל מקום אשר אביט אמצא חסדי א־ל. וכאשר אשתחווה אל היכל קודשך (מעין כריעה בכניסה) אז אתמלא יראה ורעדה לא מפחד הרע אלא "ביראתך" – יראת הרוממות מן השגב הא־לוהי וגדלותו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בכירה בשמאל מתנערת ממכתב החרם על ההתנחלויות: "זו תמיכה ב-BDS"
– בית הכנסת אחרי הקורונה – נדבך של קשרים חדשים
– כמה מילים על מילת נשים בסודן
בכניסה לבית הכנסת: בכניסתו יאמר "בבית א־להים נהלך ברגש" ויתבונן בהתרגשות בזכות להיכנס אל בית ה'.
לפני שיתחיל בתפילה: יקבל על עצמו מצוות "ואהבת לרעך כמוך" – ויתכוון לאהוב כל איש מישראל כנפשו.
את זאת הורה רבי חיים ויטאל בשם האר"י: "זאת כל עיקרה של התפילה בציבור. כאשר יכלול נפשו בקרב ישראל באהבה על ידי זה תעלה תפלתו כלולה מכל ישראל ותוכל לעלות ולעשות פרי ויצליח".
בשעת התפלה: עוד כתב שם: "אסור לאדם להתפלל לפני ה' בעצבות (ואני מוסיף: בעצבנות) רק בשמחה גדולה, שאם לא כן אין כוח בנפש לקבל הארה עליונה הנמשכת בו על־ידי התפילה. וגם באומרו וידוי ובהזכרת עוונותיו טוב שיהיה נכנע אך בשמחה גדולה, וזה דבר גדול מאוד וראוי להיזהר בו ואין ערך (אי אפשר לשער ערכו) לדבר הזה".
הדרכה כללית לבית הכנסת: עוד מהנהגת האר"י שם: "גם ראיתי למורי ז"ל שלא היה מדבר בבית הכנסת אפילו אחר זמן התפילה וכמעט אפילו בדברי מוסר ויראת שמים לא היה משיב תשובה עד שיצא מביהכנ"ס כדי שלא יימשך בדברי חול".
כל הדברים האלה הם בבחינת הכנה להכנה. שהרי עוד לא ממש התחלנו. עוד תבוא לפנינו בסידור פרשת העקדה והתחינה הבאה להזכיר לנו את מסירות הנפש של אבותינו ולהיסמך על זכותם לפני המקום ואז עוד תפילה גדולה של קבלת עול מלכות שמים "לעולם יהא אדם" שיש בה "שמע ישראל" וקידוש השם בכל העולמות מתוך אמונה וציפיית הגאולה השלמה. לאחר מכן כל סדר הקורבנות ופרשת הקטורת וסדר המערכה ודיני זבחים וברייתא דרבי ישמעאל.
אין כניסה עם פיג'מה
כל זה רק נראה מבהיל. הרי לכל פגישה עם אישיות שלטונית אנו מתכוננים יותר. ומה נענה ומה נצטדק לפני מלך מלכי המלכים? ואמנם אי אפשר לעשות הכול. קשה לשנות הרגלים וקשה להקדיש כל כך זמן ועוד יש הרבה קשיים. אבל אנחנו חייבים להיות מודעים וחייבים לעשות שינוי כלשהו ואם לא עכשיו, אימתי?
ימי ספירת העומר הם ימים של טיפוס במעלה ההר. בליל הסדר זכינו לאור גדול. אור של שבעת ימי בראשית הבריק עלינו ברגע אחד. ועל כן מתחילים למחרת לספור ספירה איטית של שבעה שבועות שיש בה משל לטיפוס ארוך ומייגע. הכול נעשה כדי שהאור הזה יהיה קניין קבוע שלנו. אור בראשית שנעלם מיד הוא כעין ברק והמשימה היא לרכוש את הכלים ולטפס ולעלות אל הר ה' ולבוא בשעריו בחג השבועות. הלוואי שנזכה בחג השבועות להתפלל בבית הכנסת בשמחה. ובינתיים נמשיך בזכות העצומה של תפילות הבית בחצרות וברחובות ושל מסירות נפש על התפילה.
ורק תזכורת: כשנשוב אל בית הכנסת לא יורשו להיכנס מתפללים עם פיג'מה וכוס קפה ביד. נכון שהתרגלנו והיה נחמד אבל גם לשגרת הקורונה צריך לשים סוף.
הרב אבי גיסר הוא רב היישוב עפרה ויו"ר מועצת החמ"ד
