כשהרב נחום אליעזר רבינוביץ' נפטר לפני שבועיים די היה לשמוע את ההספדים של תלמידי החכמים ושל תלמידיו כדי להבין שענק בתורה הלך מאיתנו. גם הגדולים שחלקו עליו, רחשו כבוד גדול למידותיו ותורתו וכינו אותו "גדול הדור". תחושות דומות חשנו שלושה חודשים לפני כן, כשנפטר הראשון לציון, הרב אליהו בקשי דורון והציבור נחשף לפסיקותיו האמיצות ואישיותו.
ואז שאלנו את עצמנו: איך יכול להיות שכאלו ענקים חיו בינינו ורובנו לא הכרנו אותם בזמן אמת?
ומהשאלה הזו התחלנו לשאול שאלות נוספות: יכול להיות אדם שהוא גדול דור והדור לא מכיר אותו? האם לציונות הדתית היה בכלל גדול דור שפסק בנושאים ברמה הלאומית ולא היה אחריו הרהור וערעור? למה בחברה החרדית המושג "גדול הדור פסק" הרבה יותר נוכח מאשר אצלנו? ומה יהיה עוד 10 שנים, כש"זקני הדור" ילכו לעולמם. איך תיראה מערכת היחסים בין הציבור לרבנים?
עם שלל השאלות הללו ניגשנו לשלושה רבנים – הרב יעקב מדן, הרב שמואל אליהו והרב דוד סתיו – וניסינו לחפש תשובה.
