הקולות שהושכחו: תלמידי רבי נחמן מברסלב על הנסיעה לאומן מארץ ישראל

בחלקו הראשון של המאמר, שפורסם כאן בשבוע שעבר, עמדנו על הזיקה העמוקה של רבי נחמן לארץ ישראל ועל קריאתו המעשית לעלות אליה, קריאה שחסידי ברסלב העלו על נס וניסו לממש אותה כקבוצה, אם כי ללא הצלחה. לאור גישה זו, כיצד יש לראות את התופעה של עשרות אלפי חסידים העוזבים את ארץ ישראל ונוסעים לחוג את ראש השנה באומן? בשאלה זו נעסוק בחלקו השני של המאמר.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– חטיבה נולדה: השילו"ח תיקח את צה"ל לעתיד קטלני יותר
– המתווה המתוכנן: העלאה של הממתינים וסגירת המחנות באתיופיה
– תושבי רחביה הפסידו בעתירת בלפור אבל לטענתם ניצחו בקרב

רבי נחמן אמר: "הַמָּקוֹם שֶׁלִּי הוּא רַק אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מַה שֶּׁאֲנִי נוֹסֵעַ אֲנִי נוֹסֵעַ רַק לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּלְפִי שָׁעָה אֲנִי רוֹעֶה בִּבְּרֶסְלַב". עוד הוא אמר: "כָּל הָעִנְיָן שֶׁלִּי הוּא רַק רֹאשׁ הַשָּׁנָה". בין שתי האמירות הללו יש קשר, והוא נחשף מתוך בירור השאלה מה יצר את החיבור האישי בין רבי נחמן לראש השנה, ומה קבע בתודעתו ש"כל העניין שלו הוא רק ראש השנה". על כך מספר ר' אברהם ר' נחמן (ראב"ן), כאמור דמות מרכזית בהעברת המסורת הברסלבית:

 בנסיעת רבינו ז"ל לארץ ישראל, שמכוון ממש לימי ראש השנה, נכנס בעיר חיפה… לפי הנ"ל יש לבאר שזה מה שקבע מאז והלאה לכל אנשיו את יום אסיפתם אליו בראש השנה.

הזיקה המיוחדת של רבי נחמן לראש השנה נבעה מכך שהרגע שבו זכה להיכנס לארץ ישראל היה בערב ראש השנה. זהו הרגע המכונן שהפך את ראש השנה ל"חג שלו", והוביל אותו לקבוע את ראש השנה כמועד ההתקבצות אליו. הערך הגדול שמעניק רבי נחמן להגעה אליו בראש השנה, נובע אפוא דווקא מהחשיבות העליונה שהוא ייחס לארץ ישראל.

ואכן, בדברי ר' נתן, המושתתים על דברי רבו, אנו מוצאים עד כמה מקושר ראש השנה במחשבה הברסלבית לנושא ארץ ישראל:

וְזֶה בְּחִינַת ראשׁ הַשָּׁנָה. כִּי כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ בַּיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים הַלָּלוּ בְּראשׁ הַשָּׁנָה וַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה וְעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְסֻכּוֹת וְאַרְבָּעָה מִינִים עַד שְׁמִינִי עֲצֶרֶת – הַכּל הוּא כְּדֵי לְגַלּוֹת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לָבא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל… כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִתְגַּלָּה בְּראשׁ הַשָּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשֶׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלקֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה עַד אַחֲרִית שָׁנָה, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כְּמוֹ שֶׁמְּבאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל… נִמְצָא, שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִתְגַּלֶּה בְּראשׁ הַשָּׁנָה.

זהו ציטוט קצר מתוך מערכת שלמה שפיתחה ההגות הברסלבית, ואשר ממנה עולה שראש השנה הוא הוא החג של ארץ ישראל, חג הראשית, חג בריאת העולם שהחלה בארץ ישראל, בירושלים, באבן השתייה אשר בקודש הקודשים. רבי נתן מסביר שראש השנה הוא החג של המלכת הא־ל בעולם, וירושלים וארץ ישראל הם המקום המרכזי שבו מתגלה מלכות הא־ל ומהם היא מתפשטת לעולם כולו. זהו ראש השנה של רבי נחמן: החג של בריאת העולם, של ההתחלה והראשית, של אבן השתייה אשר בירושלים.

כעת, השאלה שהצבנו בפתח דברינו חריפה אף יותר: אם ראש השנה הוא הגילוי של קדושת ארץ ישראל, איך ייתכן שרבי נחמן קורא לאנשים בארץ ישראל לקום ולעזוב את הארץ הקדושה, ועוד בראש השנה?

שתי אמירות נפרדות

אלא שהנחת היסוד של השאלה הזו אינה מדויקת. על פי המסורת הברסלבית, רבי נחמן מעולם לא ביקש במפורש שיבואו על קברו בראש השנה. הוא כן אמר שתי אמירות נפרדות: האחת היא בקשתו בעודו בחיים שכל מי שסר למרותו יגיע אליו בראש השנה, ואמירה שנייה ונפרדת הייתה רצונו שלאחר פטירתו יבואו על קברו, וזאת מבלי לומר שיבואו דווקא בראש השנה או בזמן אחר.

לאחר פטירת רבי נחמן היו כמה מן החסידים, ובראשם רבי נתן, שהסיקו מדבריו על החשיבות להגיע לצדיק בראש השנה, אף שידע שמותו קרב, שדבריו התייחסו גם ליום שלאחר פטירתו. לא כל חסידי ברסלב הסכימו עם קביעה זו, וכמה מהתלמידים החשובים ביותר של רבי נחמן לא הגיעו לקברו בראש השנה. לעומת זאת חסידים אחרים, בהובלת ר' נתן, החליטו לקבל על עצמם להמשיך ולהגיע לקברו של רבי נחמן בראש השנה. כך נוסדה העלייה לרגל לקבר רבי נחמן באומן בראש השנה.

גם אם מקבלים את הקביעה שלכך רמז רבי נחמן, עדיין עולה השאלה: האם בקשת רבי נחמן מחסידיו להגיע אליו בראש השנה, מכוונת הייתה גם לחסידים שנמצאים בארץ ישראל? בחייו לא היו לרבי נחמן חסידים בארץ, ולכן השאלה הזו לא נידונה. ומאחר שרבי נחמן לא ביקש במפורש לעלות לקברו בראש השנה, הרי ברור שהוא גם לא התייחס לשאלה האם יש לבוא גם מארץ ישראל.

לכאורה ראינו שדמות מרכזית בחסידות ברסלב בראשית המאה העשרים, ראב"ן, עלה לארץ ישראל ונסע כל שנה לאומן לראש השנה. האם במנהגו זה יש הכרעה שעל פי המסורת הברסלבית יש לנסוע לאומן בראש השנה גם מארץ ישראל? התשובה הברורה היא לא.

ר' לוי יצחק בנדר היה תלמידו המובהק של ראב"ן, דמות מרכזית ביותר בהעברת המסורת הברסלבית לאחר השואה ומראשי ישיבת ברסלב במאה שערים. הוא לא כתב ספרים, אך שיחותיו הוקלטו ולאחר פטירתו חלקם הודפס. באחת השיחות, שמצויה בהקלטה אך לא נדפסה בספריו, מובאים הדברים הבאים (מתורגם מיידיש):

הראב"ן דיבר כמה פעמים שהחיוב לנסוע לראש השנה אינו מארץ ישראל… אפילו שאפשר לנסוע לאומן… הרבה פעמים שמעתי מהראב"ן שאמר שהחיוב של ראש השנה אינו מארץ ישראל… כמה וכמה פעמים…. הדבר ברור שמכל העולם צריכים לנסוע לאומן, אבל מארץ ישראל לא.

ואכן, גם כאשר נפתחו השערים והיה אפשר לנסוע לאומן לראש השנה, ר' לוי יצחק נשאר בירושלים. כידוע, רבי נחמן הבטיח הבטחות מופלגות ותיקון גדול למי שיגיע לקברו, ועל כן תלמידי ר' לוי יצחק שאלו אותו: "האם כל התיקונים נעשים גם כאן בארץ ישראל, כמו באומן?"; תשובתו הייתה ברורה:

"בוודאי! ארץ ישראל הוא כל כך קדוש, מארץ ישראל אין חיוב לנסוע… רבי אברהם ברבי נחמן היה בר סמכא, שום אדם לא היה נוסע מכאן. רבי נפתלי הכהן, ר' ישעיה, ר' יעקב שניידר… לא היו נוסעים, מחמת שהיה מקובל שמארץ ישראל אין חיוב לנסוע".

ר' לוי יצחק נחרץ: "אין חיוב לנסוע". אבל האם טוב לנסוע? היכן לכתחילה עדיף להיות בראש השנה, בירושלים או באומן? לשאלה זו התייחס רל"י במכתב לתלמידו:

מה שאתה שואל ממני, דברתי גם עם זקני אנ"ש שיחי', וכולם אמרו בפה אחד שבזה אי אפשר ליתן עצה לחבירו. כי להיות ראש השנה הקדוש בירושלים עיה"ק תובב"א אי אפשר לשער גודל הענין הנורא הזה, בפרט כעת שיש לנו אוצרות כאלה שאנו נוסעים ערב ראש השנה הק' בחברון ובקבר רחל ושמעון הצדיק וכותל המערבי אשר מעולם לא זזה השכינה הק' משם, ולהתפלל ביחד בראש השנה הקדוש אי אפשר לשער גודל הענין הקדוש הזה. והב' להיות על ציון הקדוש של רבינו זצ"ל, גם כן אי אפשר לשער גודל ענין הקדוש הזה. על כן אי אפשר לנו לומר לחבירו עשה כך. על כן תרבה התפלה ותצעק ותקננו בעצה טובה מלפניך, והשי"ת יוליכך בדרך האמת (תמימי דרך).

ר' לוי יצחק התייעץ עם זקני חסידי ברסלב, ולא היה אפילו אחד מהם שהצביע על חובה ברורה לנסוע מארץ ישראל לאומן לראש השנה. "כולם אמרו בפה אחד" שזו דילמה קשה, ושעל כל אחד להחליט בעצמו ולהתפלל לה' שיתקנו בעצה טובה. כמה הלכי הרוח הללו שונים מהמציאות הנוכחית בחסידות ברסלב ומהתעמולה הנמרצת כל ערב ראש השנה, היוצרת את הרושם שעל פי חסידות ברסלב חובה או מצווה לעזוב את ארץ ישראל בראש השנה ולנסוע לאומן (אציין שלמרות דבריו המפורשים של ר' לוי יצחק, יש מתלמידיו הטוענים שהסיבה להימנעותו מנסיעה לאומן הייתה חוסר אמון במשטר האוקראיני וגילו המופלג, ולא הסתייגות עקרונית).

עמדת ר' לוי יצחק עומדת במתח עם העובדה שרבו, הראב"ן, נהג לנסוע מדי שנה לאומן לראש השנה. ר' לוי יצחק התייחס לכך וסיפר שראב"ן הסביר פעמים רבות כי הוא "נוסע בשביל תורה דרבים". נזכיר שראב"ן הרבה לדבר על החובה לעלות לארץ ישראל. עוד סיפר ר' לוי יצחק שראב"ן התחרט על כך שנסע, ו"אמר שינדור נדר על דעת רבים שלא יסע יותר", כלומר נדר שלא ניתן להתרה.

דברים ברוח זו מביא ר' יעקב דב הלוי בספרו כפתור ופרח:

שמעתי מתלמידי הראב"ן, ובפרט מידידנו החסיד ר' אליהו רוזין, שאם היה זוכה לחזור הראב"ן לארץ ישראל, לא היה נוסע לאומאן.

ר' אליהו רוזין, המעיד על עניין זה, אף הוא דמות מרכזית בחסידות ברסלב ומראשי ישיבת ברסלב במאה שערים. כלומר, תלמידי ראב"ן, ראשי ישיבת ברסלב, מעידים כי משלב מסוים של חייו הוא סבר שאין לנסוע מארץ ישראל לאומן לראש השנה. בנסיעתו שלו הוא ראה צורך מיוחד שאין להסיק ממנו דבר, ואף עליה הביע חרטה.

"הצדיק גר אצל הכותל המערבי"

היו גם עמדות החלטיות יותר בברסלב, ששללו לחלוטין את הנסיעה מארץ ישראל לאומן. הבולט שבהם הוא ר' שלמה וקסלר. ר' שלמה היה חסיד ברסלב שעלה מגרמניה לארץ ישראל בשנת תרמ"ח (פרופ' גרשם שלום כתב עליו שהוא היה חסיד ברסלב הראשון והאחרון בגרמניה), היה מקנאי ירושלים ומתנגד נחרץ לציונות. ר' שלמה וקסלר הוא דמות מופת בחסידות ברסלב וזכה להערצה מופלגת כבר בחייו, בין השאר מרבו הראב"ן ומר' לוי יצחק. בהערות שכתב ר' שלמה על הספר חיי מוהר"ן נאמר:

זה נראה לעניות דעתי שגם כל בני ישראל שאינם רוצים לצאת לציון הקדוש, [הרי זה כדי] לזכות במצוות ישוב ארץ ישראל. הלא מובא בליקוטי מוהר"ן תורה קי"ט כי להיות על קבר הצדיק הוא קדוש בקדושת ארץ ישראל ממש, נמצא שארץ ישראל בעצמו בלי ספק הוא קדוש יותר.

חשוב לשים לב: לא מדובר כאן על ראש השנה בדווקא, אלא על כל השנה. ר' שלמה וקסלר טוען שכל דברי רבי נחמן בעניין העלייה לקברו נאמרו אך ורק לבני חו"ל, אך אין צורך לצאת מארץ ישראל לציון רבי נחמן באומן, שכן קדושת ארץ ישראל גדולה מקדושת הציון. על השאלה כיצד יתקשר החסיד לרבו אם אינו מגיע אליו, הוא עונה:

והעיקר הוא התקשרות לצדיק, כמובא בתורה סימן קל"ה שעיקר התקשרות שיאהב את הצדיק אהבה שלימה, וכמובא בתורה י"ב ח"ב, שכאשר לומדים הלכה שחידשו התנאים נדבק רוח התנא עם רוח הלומד, ואפילו צדיקים שהלכו לעולמם שאנו לומדים תורתם מדבק רוחם ברוחנו, ונמצא כאילו נושק את הצדיק וגורם תענוג גדול לצדיק, ששפתותיו דוברות בקבר, נמצא שכמו משתטח על קברו.

ההתקשרות היא על ידי אהבת החסיד את רבו ולימוד ספריו. הלימוד הוא דרך לדבקות בצדיק, שעל ידי לימוד תורתו שפתיו דובבות בקבר, וכך כאילו באים על קברו.

ובארץ ישראל, מוסיף ר' שלמה, נתיב ההתקשרות הזה פתוח הרבה יותר:

מובא בליקוטי הלכות שקדושת ארץ ישראל וקדושת הצדיק בחינה אחת, ועל כן שהוא בארץ ישראל ממשיך עליו קדושת הצדיק על ידי לימוד תורתו, שכאילו בא על קברו.

סוגיה נוספת שר' שלמה וקסלר דן בה היא הבטחת רבי נחמן שמי שבא לקברו ואומר שם את "התיקון הכללי", יזכה גם ל"תיקון הברית", תיקון התחום הארוטי. אך מה יעשה מי שנשאר בארץ ישראל, האם הוא מחמיץ אפשרות זו לתיקון? על כך כותב ר' שלמה:

ארץ ישראל [הוא] תיקון גדול לפגם הברית, וגם בזמן הזה עדיין עיני ה' וליבו שם כל הימים, והשכינה לא זזה מהכותל המערבי לנצח. והוא תיקון גדול גם בזמן הזה שילך לשם, כי הצדיק גר אצל הכותל המערבי.

קדושת הצדיק וקדושת ארץ ישראל הן בחינה אחת, אומר ר' שלמה, ולכן בארץ ישראל עצמה יש תיקון הברית. יתרה מזו, נשמת הצדיק מצויה בכותל המערבי (מבוסס על הזוהר), והאדם שבא אל הכותל כאילו בא לצדיק וזוכה לכל התיקונים. אם כן, אין צורך להכריע האם לשהות אצל רבי נחמן בראש השנה או בארץ ישראל, "כי קדושת ארץ ישראל וקדושת הצדיק היא קדושה אחת", ומי ששוהה בארץ ישראל מצוי אצל הצדיק.

עדיפה "כת קטנה"

לפני כשנה התגלו כתבי יד נוספים של הרב וקסלר. באחד מהם ישנה התייחסות למכתב של ר' נתן שבו הוא מעודד את הנסיעה לאומן בראש השנה, ואומר "כִּי ראשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלָּנוּ גָּדוֹל מְאד מְאד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ". אמירה זו מבוססת על אמירתו של רבי נחמן: "וְאָמַר לָנוּ, מָה אֹמַר לָכֶם אֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה, הַיְנוּ לִהְיוֹת אֶצְלִי עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה". על כך מעיר ר' שלמה וקסלר:

לעניות דעתי היינו לאנשי חוץ לארץ, ולא ליסע מארץ ישראל חס ושלום לחו"ל על ראש השנה, כי שמעתי בפירוש כן מדברי אנ"ש שליט"א.

ר' שלמה קובע בהחלטיות שקריאתו של רבי נחמן להגיע אליו בראש השנה לא חלה על יושבי ארץ ישראל. והוא איננו משמיע את הקביעה הזו כדעת יחיד, אלא כעמדה רחבה של חסידי ברסלב בני דורו, תוך הדגשה שהוא שמע אותם במפורש אומרים כן. הוא גם מתמודד עם האמירה של רבי נחמן ש"אין דבר גדול מזה", ואומר: "וכבר אמר רבינו ז"ל כי ארץ ישראל 'גדלות דגדלות', על כן היא גדול מדבר הגדול שבחו"ל". כלומר, לבוא אל רבי נחמן זהו דבר "גדול", אך ארץ ישראל היא "גדלות דגדלות", והיא גדולה מכל דבר שנחשב "גדול" בחו"ל.

בסיום ההערה עולה התייחסות לעניין נוסף, שכנראה טרד את רוחם של החסידים אשר היו באותה עת בארץ ישראל. בעוד שבאומן הייתה בראש השנה התכנסות רבת משתתפים ורבת רושם, בארץ ישראל נותרו חסידים מעטים. תחושה זו טורדת בוודאי גם היום את רוחם של החסידים הרוצים להישאר בארץ, כאשר באומן מתכנסים וחוגגים יחד עשרות אלפים אוהבי רבי נחמן.

על כך מביא ר' שלמה:

ואמרו חז"ל בגמרא ירושלמי שחביב לה' יתברך יותר כת קטנה בארץ ישראל, מסנהדרי גדולה בחו"ל. ולכן נראה עדיף כת קטנה.

ר' שלמה איננו מתרשם ממספר החסידים בחו"ל. לדידו, ראש השנה בארץ ישראל, אף אם הוא נעשה ב"כת קטנה" – הוא "גדלות דגדלות"; הוא גדול מהכול, וחביב לה' יתברך יותר.

ושוב, עמדות אלו לא נאמרו על ידי אחד מחסידי ברסלב שנטו חיבה לציונות, והיו לא מעט כאלו, אלא מפי הרב וקסלר שהיה ממתנגדי הרב קוק ואנטי־ציוני מובהק.

נחמה לרבים

די בדברים שהובאו כאן כדי ללמד שדמויות מרכזיות ביותר בחסידות ברסלב סברו שבשל קדושת הארץ אין לצאת מארץ ישראל לקברו של רבי נחמן בראש השנה, ושעמדתם זו מעוגנת באופן עמוק במסורת הברסלבית ובערכיה. לא מדובר בדעת יחיד, אלא בדעת רבים שהייתה מקובלת בקרב חסידי ברסלב בארץ ישראל. אך אף שר' לוי יצחק בנדר נחשב סמכות עליונה בכל הנוגע למסורת הברסלבית, ואף שדמותו של ר' שלמה וקסלר זוכה להערצה רבה בקרב החסידים, ישנם גורמים שמנסים להעלים מהזיכרון ההיסטורי של חסידות ברסלב את עמדותיהם בנושא זה, ועושים מאמצים למנוע את פרסום הדברים ברבים.

בימים אלו, כאשר נסיעת הרבבות לאומן קשה עד בלתי אפשרית, יש מקום לתת ביטוי לעמדה הברסלבית המסורתית שאין צורך לנסוע מארץ ישראל לאומן בראש השנה, וכן שגם בארץ ישראל אפשר לזכות בכל התיקונים שהבטיח רבי נחמן לעולים על קברו. לימוד הדברים עשוי להביא נחמה לאותם רבבות שהשנה לא יתאפשר להם לחגוג את ראש השנה כמנהגם. דברי גדולי ברסלב על כך שעל פי רבי נחמן כל עניין ראש השנה הוא קדושת ארץ ישראל, ושקריאתו לבוא אליו בראש השנה איננה תקפה ביחס ליושבי ארץ ישראל, תקל עליהם לחגוג את ראש השנה בארץ הקודש, ארץ ישראל, בשמחה ובטוב לבב.