לפני כשבועיים הלך לעולמו אחד מגדולי המנהיגים הרוחניים של יהדות אתיופיה בדורות האחרונים – ליקה כהנת (הכוהן הגדול) קס הדנה טקויה. הוא נפטר בגיל 97, יום לאחר מות רעייתו, אשת נעוריו, אלמיטו ברהנו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: אינטרס פלסטיני, לא ישראלי: התיאום הביטחוני חוזר
– רק הנפגעים: הצעת החוק שתמנע עתירות מיותרות בבג"ץ
– חינוך מרחוק לחיי תורה: כך השפיעה הקורונה על התלמידים
קס הדנה נולד ביום ל' באב תרפ"ג (12 באוגוסט 1923) בכפר גורבה שבמחוז סקלט, ממערב לגונדר. בהיותו בן שלוש מתה עליו אימו, ובהיותו בן עשר נפטר אביו. לאחר פטירת אביו אימצו אותו הנזירים נגה טקה ואבא דג'ן, והוא למד אצלם במשך תשע שנים. עד תחילת המאה העשרים היו הנזירים המנהיגים הרוחניים העיקריים של יהדות אתיופיה. במאה ה־19 התקיימו מרכזים גדולים ובהם עשרות נזירים. בעקבות שורה של משברים שאירעו בתקופת ה"קפו קן" (הזמן הרע) בשלהי המאה ה־19 החלה ירידה רוחנית, מוסד הנזירות הלך ונעלם והקסים היו למנהיגי הדת. קס הדנה זכה ללמוד את מורשת העדה מפי אחרוני הנזירים של יהדות אתיופיה.

לאחר סיום לימודיו עבר לכפר אמבובר, מזרחית לעיר גונדר. אמבובר וכמה כפרים לידו הוקמו למן שנות השלושים של המאה שעברה, והיו למרכז היהודי הגדול והחשוב ביותר באתיופיה. באמבובר התחתן קס הדנה עם אלמיטו ברהנו, ויחד הקימו משפחה גדולה.
בשלהי שנת 1953 הגיע לאתיופיה הרב שמואל בארי, השליח הראשון של המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה של הסוכנות היהודית. הרב בארי פתח באסמרה שבאריתריאה בית ספר "למען נדחי ישראל" עבור בני נוער – חלקם נשלחו ללימודים בכפר בתיה בישראל – וכן סמינר עבור כוהני העדה.
בכינוס של כשבעים קסים שהתקיים בבית הכנסת באמבובר, נבחרו חמישה קסים ללמוד בסמינר באסמרה. קס הדנה היה אחד מהם. במשך שבעה חודשים הם למדו עברית והלכה. לראשונה נחשפה הנציגות הנבחרת של המנהיגות הרוחנית של יהודי אתיופיה באופן יסודי לעולמה של ההלכה והמורשת הנהוגה בעם היהודי.
במכתבים ששיגרו הקסים בסמינר אל ראשי המחלקה ואל הנשיא בן־צבי, הם הודו על קיום הסמינר וציפו לעליית העדה. "זה שנים ודורות שאנו מחכים לתורה הזאת שאנו קיבלנו עלינו לקיימה", כתבו. "חיכינו וחיכינו ואף על פי שחיכינו זמן רב ולא באה שום עזרה רוחנית מן הכלל ישראל בכל העולם, בכל זאת לא התייאשנו. והנה באה העזרה והתקווה… אנו עוסקים כאן בתורה בהדרכתו של הרב בארי… כה הם דברי מנהיגי הפלשים בשם כל עדתם בארץ כוש המצפים לגאולה וישועה".
לאחר שובו אל משפחתו באמבובר היה קס הדנה חלק מחבורת ההנהגה הרוחנית המשמעותית ביותר בקרב יהודי אתיופיה. אמבובר וההנהגה הרוחנית שבה היו למקום שאליו התרכזו הקשרים מישראל ומהעולם היהודי. באמבובר הוקם בית ספר יהודי גדול ומרפאה, ושם נחוג מדי שנה ה"סיגד" המרכזי. בית הכנסת באמבובר היה למרכז שבו מתכנסים הקסים מכל המחוזות. מאמבובר הופעלו המורים שחזרו מכפר בתיה, והקימו בתי ספר בכפרי העדה.
קס הדנה לימד עברית ויהדות בבתי הספר באמבובר ובסביבתה. הוא יצא בשליחות ללמד עברית ויהדות, ולחזק מבחינה רוחנית את היהודים באזור אצ'פר שבמחוז גוג'אם, דרומית מערבית לאגם טאנה. למן שלהי המאה ה־19 התנצרו עשרות אלפי יהודים באתיופיה. בזמן הגעתו לאצ'פר התפשטה ההתנצרות גם בכפרי הסביבה. קס הדנה עשה מאמצים לחזק את היהודים, וראה לעצמו חובה לקרב את המתנצרים ולהחזירם לחיק העדה.
בנועם ובתקיפות
בשנת 1976 נבחר קס הדנה על ידי 66 קסים מכל מחוזות העדה כליקה כהנת – המנהיג הרוחני של יהודי אתיופיה, תפקיד שהיה מוכר גם על ידי השלטונות. במשך כעשר שנים שימש בתפקיד, ולצידו חמישה קסים ממחוזות שונים ששימשו כעוזריו הבכירים. הוא שימש גם כשופט שהכרעותיו הוכרו בידי השלטונות. קס הדנה היה מנהיג אמיץ עם דעות מוצקות, אשר ייצג בגאון את יהודי אתיופיה. ידע להלך בנועם, אולם גם בתקיפות כשהיה צורך להעמיד אנשים במקומם.
בשנת 1985 עלה קס הדנה לישראל, ובה פגש חלק מבני משפחתו שכבר היו בארץ: בנו הבכור, הרב יוסף הדנה, עלה בין ראשוני העולים לישראל לאחר שלמד בישיבה באיטליה, ושימש כבר כרב הראשי ליהודי אתיופיה. ילדים נוספים עלו דרך סודן. קס הדנה נקלט במרכז הקליטה במבשרת ציון, ולאחר מכן עברה המשפחה לבית־שמש, שם הנהיג את קהילת יוצאי אתיופיה.
קס הדנה המשיך את שרשרת ההנהגה הרוחנית שפעלה לקרב את בני העדה אל מורשת ההלכה. דרך זו התחילה בידי ד"ר יעקב פיטלוביץ (1881־ 1955), אביהם וגואלם של יהודי אתיופיה. ד"ר פיטלוביץ יצר קשרים עם יהודי אתיופיה והביא לעולם היהודי את בשורת קיומם. כיהודי שומר תורה ומצוות וכמי שראה מקרוב את המצב באתיופיה, היה ד"ר פיטלוביץ חדור בהכרה שהדרך הנכונה והיחידה לקירובם לעם ישראל היא בהנחלת המורשת שלא נשמרה בידם. ד"ר פיטלוביץ התחבר עם המנהיגים הגדולים של יהדות אתיופיה במאה העשרים, שלח כשלושים צעירים, "תלמידי פיטלוביץ", ללימודים בארץ ישראל ובאירופה, והקים את בית הספר היהודי באדיס־אבבה.
תלמידי פיטלוביץ, הקסים שלמדו בסמינר באסמרה, המורים שחזרו מכפר־בתיה ושליחים דתיים מטעם הסוכנות היהודית שהיו באמבובר בשנת 1976, העמיקו את הקשרים עם מדינת ישראל והעם היהודי, סללו את הדרך לעלייה והנחילו את דרך ההלכה בקרב העדה. באמבובר ובסביבתה וכן בוולקה התפללו בעברית בנוסח הסידור, הניחו תפילין וחגגו את חגי ישראל לפי ההלכה ולפי הלוח העברי.
בדור האחרון לגלות אתיופיה והראשון לעלייה, היו שלושה מנהיגים רוחניים שנחשבו לגדולי הקסים, שהנהיגו את דרך קבלת ההלכה, בבחינת "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים": ליקה כהנת קס אורי בן ברוך, קס אבא יצחק איאסו הקס הגדול של מחוז תיגראי, וליקה כהנת קס הדנה טקויה.
"בשר מבשרנו ודם מדמנו"
עלייתו של קס הדנה התרחשה בעיצומו של המאבק שהתחולל מול הרבנות הראשית באשר לדרישת הגיור לחומרא מעולי אתיופיה. מאות עולים הפגינו מול משרדי הרבנות הראשית בהיכל שלמה בירושלים. קס הדנה, שכל חייו הנהיג את העדה בדרך התורה והמצוות ופעל לגשר בין מורשת יהודי אתיופיה לבין ההלכה, נקלע למצב קשה. הוא ניסה להגיע להידברות עם הרבנים הראשיים, אולם ידם של צעירי העדה וקסים שהתנגדו לדרך ההלכה והרבנות גברה. לא נמצא פתרון מוסכם, ונוצר שבר קשה בין בני העדה לעולם הרבנות וההלכה.
קס הדנה המשיך לנהוג ולהנהיג בדרך ההלכה והיה מקורב לרבנים הראשיים. הוא זכה להיקרא בתואר קס ובתואר רב. בנו, הרב יוסף הדנה, שימש במשך עשרות שנים הרב הראשי ליהודי אתיופיה. קס הדנה היה ידען גדול במורשת העדה. ספרו "מגונדר לירושלים: מוצאם, תולדותיהם וקורות חייהם של יהודי אתיופיה", מכיל אוצר של מידע אודות יהדות אתיופיה.
למן שנת 1990 פעל קס הדנה בראש הקסים להעלות את שארית יהודי אתיופיה (ה"פלשמורה"). הוא ראה ביהודים שהתנצרו ומבקשים לשוב לחיק העם היהודי "בשר מבשרנו ודם מדמנו", דרש מהממשלה ומהרבנות הראשית להעלותם ואף השתתף בהפגנות. הוא יצא מספר פעמים אל קהילות הממתינים לעלייה באדיס־אבבה ובגונדר ועודד את רוחם, ביקר באתרי הקרוונים שבהם נקלטו ועמד תמיד לימינם.
במכתב ששלח בשנת 1998 אל הממתינים לעלייה כתב: "אליכם, אחינו ובשרינו, שהגעתם מהכפרים אל גונדר ואדיס אבבה, שלוחה ברכתנו מארץ הקודש. אחינו, התחזקו בדרך ה' – בדרך התורה והמצוות. דיבקו באלוקי ישראל שיפתח לכם את השער לשוב לארץ אבותינו – ארץ ישראל".
בעת שניחמתי את משפחתו פנתה אליי בתו, אסתר, וביקשה שאקיים את צוואתו לפעול להביא לישראל את שארית היהודים מאזור אצ'פר, אותם פגש לפני למעלה כשישים שנה. בטרם חזר לאמבובר הם ביקשו ממנו שלא ישכח אותם ויחבר אותם אל כל היהודים.
ברוך ה' אלוקי ישראל המקבץ את נדחי ישראל. אלפים רבים משארית היהודים באצ'פר כבר עלו ארצה בשנים האחרונות, ועוד מספר אלפים ממתינים לעלייה בקהילת הממתינים לעלייה בגונדר, שם הם חיים כיהודים לכל דבר. גם אחינו אלה יגשימו בעזרת ה' בקרוב את חלומם ואת צוואתו של המנהיג הגדול קס הדנה טקויה.
הרב מנחם ולדמן הוא מומחה ליהדות אתיופיה ורב קהילות הממתינים לעלייה באתיופיה