באחד מימי השבעה על שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו, הגיע אל בית משפחת שער בחור צעיר מניו יורק. המנחמים הפנו את תשומת ליבה של אימו של גיל-עד לבחור שהגיע מרחוק והיא ניגשה אליו. "הוא סיפר לי שהגיע מניו יורק במיוחד אלינו, לומר לנו שהוא איתנו. הקהילה שלחה אותו כנציגם להשתתף בצערנו. זה היה יום חמישי. הוא אמר שהוא ממשיך למשפחת פרנקל ולמשפחת יפרח, וחוזר הביתה עוד לפני שבת. שאלתי אותו 'טסת 24 שעות כדי לבוא ולומר שאתה איתנו?'. והוא אמר לי 'כשיש צרה ליהודי אנחנו באים להיות איתו, הוא חלק מאיתנו', זה הימם אותי. שמרנו על קשר עם משפחתו. לימים נולד להם בן והם קראו לו מיכאל שמחה (שמו השני של גיל-עד הוא מיכאל, ר"ר)”.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הסדרה "לבנון": תראו מופתעים, שוב ישראל אשמה
– האם נתניהו ינסה לקבל חסינות מהכנסת הבאה?
– ההתיישבות הצעירה מחכה: נתניהו, תהיה ניסנקורן
האסון שפקד את משפחתה הביא לשינוי אצל בת גלים בכל הקשור ליהודי התפוצות. "הבנתי עד כמה הם מחוברים לכאן למרות שהם לא גרים כאן ועד כמה צריך ליצור קשר בינינו לבינם. ביום-יום כל אחד מאיתנו עסוק בבעיות של עצמו, ויהדות התפוצות נשמעת כמו סוגיה שיכולה לחכות. אבל אי אפשר לחכות. זה צו השעה. מרביתם מחפשים את הקשר החם עם הישראלים. לצערי יש כאלו שכבר לא".
השבוע, בו אמור היה גיל-עד, לו היה בחיים, לציין את יום הולדתו ה-23, השיקה משפחת שער ועמותת Sonshine מיזם אינטרנטי ייחודי ומעניין שנועד לקרב בין ישראלים ליהודים ברחבי העולם על בסיס יום ההולדת שלהם. הרעיון נולד מהתחושה שהם מוטרדים מאוד מהקרע ומהנתק בין ישראל לתפוצות ובעיקר מהאדישות בקרב הדור הצעיר – כאן ושם.
הרעיון פשוט. נכנסים לאתר mazeltov.world מקישים את תאריך יום ההולדת, והמערכת מאתרת יהודי אחר מרחבי העולם שחוגג יום הולדת באותו תאריך, ומספקת עליו פרטים בסיסיים. מכאן מוזמנים שני החוגגים להתכתב, לדבר בטלפון ולחזק את הקשר. בשלב הראשון ההתכתבות נעשית דרך האתר, מטעמי אבטחה, ובהמשך יוכלו להחליף מיילים ומספרי טלפון, בשאיפה לפיתוח ידידות וקשר חם.
"זה מגיע ממקום מאוד אישי שלנו. בזמן החיפושים והשבעה, ובתקופה שלאחר מכן, הגיעו אנשים מרחבי הארץ והעולם להיות איתנו ולהזדהות. נחשפנו לאוכלוסייה שלא הכרנו לפני. הרגשנו את הלב שלהם ואת הרצון להיות מחוברים ובקשר. לפני כן, כמו הרבה אנשים, היינו במקום אדיש לגבי יהדות התפוצות. פתאום אתה מבין כמה זה חשוב שיהיה קשר הדדי. הבנו עם הזמן שיש הרבה שיפוטיות כלפי יהדות התפוצות ושצריך להיות פחות שיפוטיים. האדם חי איפה שהוא חי, כן או לא שומר מצוות, זה לא משנה, העיקר לשמור על מהות הלב, לשמור על הזיקה והקשר".
שער מספרת כי השבוע שוחחה עם מישהי משוויץ ושיתפה אותה בפרטים על המיזם. "שוחחנו וראיתי שוב כמה היא, כיהודייה שחיה בחו"ל, מעודכנת לפרטים במה שקורה כאן. הם אומנם פיזית נמצאים רחוק, אבל הלב שלהם כאן. כשאנחנו נבין את זה ונרצה את הקשר נוכל ליצור עשרות אלפי, אולי מאות אלפי חיבורים. היום גם אם יש שיח, זה שיח אחר, שיח שיש בו ריחוק. השאיפה שלנו לראות שיח עמוק יותר עם חיבור של אחד על אחד".
למה בחרתם דווקא במיזם סביב תאריך הלידה?
"תאריך לידה זה משהו משמעותי. אדם לא סתם נולד ביום שהוא נולד. וכשאתה חולק את תאריך הלידה שלך עם מישהו, אז יש לזה משמעות וערך. לכן חשבנו שיהיה נכון לחבר בין יהודי העולם על בסיס תאריך יום ההולדת שלהם. אגב כשאדם נרשם לאתר ומקבל 'תאום' יום הולדת מהעולם, הוא לא צריך לחכות ליום ההולדת שלו כדי ליצור קשר. אפשר ליצור קשר באופן מיידי גם אם יום ההולדת הוא בעוד מספר חודשים".
האתר עלה לאוויר בתחילת השבוע וכבר נרשמו אליו למעלה מ-3,000 יהודים מרחבי העולם, ונמצאו למעלה מ-500 התאמות. "זה קצב מטורף עבור כמה ימים", אומרת שער, בתקווה שהמספרים ילכו ויעלו. "השאיפה היא להגיע למאות אלפים, ואני מאמינה שזה יקרה".
איך השפיעה הקורונה על הקשר עם יהדות התפוצות?
"הקורונה הביאה את כולנו להרבה התכנסות פנימה, ופחות יציאה החוצה. נעשו הרבה מפגשי זומים ושיח ברשתות החברתיות. כעמותה ניצלנו את הזמן לפתח את הפלטפורמה של האתר, לקחנו את התקופה הקשה וניצלנו אותה. אני מאמינה שדווקא עכשיו אנשים מבינים יותר כמה האינטרנט מאפשר ליצור קשרים חדשים ולשמר אותם, וזה יסייע בחיזוק הקשר עם יהודים ברחבי העולם".
בכל שנה מאז הירצחו ציינה משפחת שער את יום הולדתו של גיל-עד בשבת חברים משותפת. השנה, בגלל הקורונה, זה לא יתאפשר. בשנה שעברה קיימו המשפחה והחברים ערב עם תיאטרון פלייבק. "זו הייתה דרך חווייתית ועוצמתית לפתוח חוויות וזיכרונות מגיל-עד. עם כל הכאב זה היה ערב משמעותי. אחד הדברים הכי חשובים לנו זה לשמור על קשר עם החברים של גיל-עד, הם הקשר והצינור שלנו אליו כי הם היו מאד מחוברים אליו ויש להם הרבה זיכרונות משמעותיים".
בשבוע הטעון הזה החלה שער גם בעבודה חדשה, והחל מיום ראשון היא משמשת כיו"ר הארכיון הציוני. "אני לומדת את התפקיד. המקום מרכז למעשה את כל המסמכים של התנועה הציונית מיום הקמתה, ובשנה שעברה ציינו מאה שנה להקמתו. אני רוצה לקדם את המודעות הציבורית של המקום הכל כך חשוב הזה, אני לומדת הדברים בימים אלו, וזו זכות גדולה להיות במקום כזה".
