אורחות החיים על פי ההלכה מכוונים למעגלים רבים: האישי, המשפחתי, הקהילתי, הציבורי והלאומי. במהלך הדורות, וכמובן גם בזמננו, נכתב הרבה מאוד בכל הקשור לשלושת המעגלים הראשונים. בנושאים אלה מתקיים שיח מתמיד ופורה בין שואלים לרבנים ופוסקים, שמשיבים וכותבים ספרי הלכה והוראה, ספרי שו"ת וכדומה. אך אם נסווג את הנושאים הלאומיים על פי השמות שקבע הרמב"ם ב"יד החזקה", אזי בכל הקשור להלכות מלכים ומלחמותיהם, ובלשון ימינו הלכות מדינת ישראל – שם כמעט אין שיח. המדינה על שלוחותיה השונות, קרי חברי הכנסת, משרדי הממשלה וקובעי מדיניות אחרים – כמעט אינם מתעניינים בשאלה מהי עמדת ההלכה היהודית בדילמות ובאתגרים השונים שאיתם הם מתמודדים ונדרשים לקבל בהם הכרעות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– לראשונה זה שנים: אפס נרצחים בפיגועים אנטישמיים בעולם
– גנץ החליט על סגירת גלי צה"ל, האם יוכל ליישם זאת?
– שבעה מועמדים, רק אחד ינצח: פריימריז במפלגת העבודה
עם זאת, כבר משנותיה הראשונות של מדינת ישראל, ואף בשנים שקדמו להקמת המדינה, החלו רבנים ותלמידי חכמים שהמכנה המשותף הרחב שלהם הוא היותם בעלי השקפת עולם ציונית, ללבן ולדון מה רצוי שיהיה אופייה היהודי של מדינת ישראל בתחומים שונים: שלטון ומנהיגות, צבא ומלחמה, משפט ורווחה ועוד. זאת בהנחה שמדינה יהודית בארץ ישראל – חלומם של יהודים לאורך הדורות – צריכה לנהוג ולפעול על פי המסורת וההלכה היהודית.
הבולטים ברבנים שעסקו בשאלות אלו בעבר הם: הריא"ה הרצוג, הרב בצמ"ח עוזיאל, הרב שלמה גורן, הרב אליעזר ולדנברג, הרב שאול ישראלי והרב משה צבי נריה. ויש כמובן רבנים נוספים שפרסמו תשובות הלכתיות ומאמרים בנושאים הקשורים לאורחות חייה של מדינת ישראל כמדינה שמתנהלת על פי ההלכה. בשנותיה הראשונות של המדינה התפרסמה סדרת ספרים שנתית תחת השם "התורה והמדינה"; וזה ארבעים שנה מופיע מדי שנה כרך "תחומין", שבו מתפרסמים גם מאמרים בנושאי תורה ומדינה.
במשך השנים קמו מכוני מחקר הלכתיים יישומיים שהתמחו בחיבור ההלכה לעולמות המעשה: הלכה ורפואה, הלכה וכלכלה, הלכה וחקלאות, הלכה וטכנולוגיה, הלכה ומשפט ועוד. לפני כמה שנים קם ביישוב ניצן, שתושביו הם מפוני גוש קטיף, מרכז תורה ומדינה, שהציב לעצמו יעד לעסוק באופן ממוקד ומקצועי בנושא זה. המרכז הוא "אח תאום" של מכון התורה והארץ, הממשיך לעסוק בענייני חקלאות ומצוות התלויות בארץ.
מאז פרוץ מגפת הקורונה פורסמו חוברות ותשובות הלכתיות שעסקו בשאלות הלכתיות חשובות כמו התנהלות במנייני חצרות – תפילות וקריאה בתורה, טבילה במקוואות ושאלות אישיות אחרות. אך תוכנו של הספר "מכת מדינה – הלכות מדינה במשבר מגפת הקורונה" הוא אחר. הרוב המוחלט של המאמרים – שנכתבו בעיקר על ידי הרבנים והחוקרים במרכז תורה ומדינה, עם כמה כותבים אורחים – נכתב מתוך מבט של מדינה: כיצד המדינה צריכה להתנהל במצבים שונים במגפת הקורונה.
פיקוח נפש כלכלי
אחד הנושאים הקריטיים בשאלות המדיניוּת אל מול מגפת הקורונה הוא ניהול סיכונים – קריסה כלכלית של בעלי עסקים וחנויות, אל מול סיכון של הדבקה המונית ואף עלייה בתמותה. בדיון בשאלה זו עסקו הרב יגאל קמינצקי, ראש מרכז תורה ומדינה ולשעבר רבו של גוש קטיף, וכן הרב פרופ' נריה גוטל, ראש מחלקת המחקר של המרכז, בשני מאמרים נפרדים. הם עיינו במקורות מגוונים ומצאו שיש מקרים שבהם מותר ואף נדרש לסכן חיים בשביל פרנסה והצלת רכוש. כך בהלכות מלחמה ובהלכות מלחמה בשבת, בהלכות פדיון שבויים, בהלכות שמיטה ועוד.
לדבריהם, יש כמובן חובה לקיים את כל ההנחיות הקשורות לשמירת מרחק והיגיינה, אך הם רואים גם בקריסה הכלכלית "פיקוח נפש". אשר על כן הם סבורים כי יש לתת משקל משמעותי לחשש של קריסה כלכלית של שכירים ועצמאים בעקבות הסגרים וההגבלות השונות, גם במחיר עלייה במספר הנדבקים והתמותה. זהו חידוש מרענן ומפתיע, ובמיוחד כאשר מציבים את הכלכלה כפיקוח נפש למול חיי נפש.
עם זאת, חסרה לי במאמרים הללו התייחסות להשפעה על מערכת הבריאות ובתי החולים לו כל המערכות היו פתוחות – העסקים, החנויות, אולמות השמחות, מערכת החינוך ועוד. בימים שבהם קצב ההדבקה והתמותה גבוה, יש חשש שמערכת האשפוז תקרוס בשל מחסור במכשירי הנשמה, צוותים רפואיים מיומנים ועוד. אין גם התייחסות היכן עובר הגבול; האם חשיבותה של הכלכלה כ"פיקוח נפש" עומדת גם אם חלילה מדובר באלפי מתים ביום או בשבוע?
ערבות ליהודי התפוצות
תקומת מדינת ישראל שינתה את המפה של יהודי העולם, ועיניהם של יהודים רבים נשואות למה שקורה כאן. יהודי התפוצות תרמו ותורמים כספים רבים למדינת ישראל, לעמותות ולגופים פרטיים, ורובם רוצים בקשר כזה או אחר עם המדינה. ד"ר אורי בגנו, ראש המחלקה המדעית של המרכז, וכן הרב אבישי בן־דוד והרב אחיה ליפשיץ, מרבני המרכז, דנים במאמרם בשאלת מחויבותה של מדינת ישראל ליהדות התפוצות בעיתות חירום, כשמגפת הקורונה היא מקרה מבחן.
בכנס שהתקיים בקיץ האחרון עם רבנים ומנהיגי קהילות בחוץ לארץ, עלתה דרישה לערבות הדדית, וכפי שניסח זאת מארק איזנברג, נשיא אליאנס העולמי: "עד כה עזרו התפוצות לישראל, וייתכן שהגיעה כעת להיפוך, שישראל תעזור לתפוצות" (עמ' 305). בפרוץ מגפת הקורונה היו מדינות רבות שלא ידעו איך להתנהל, והייתה תחושה שהמנהיגות במדינת ישראל מנהלת טוב ונכון את המשבר. קהילות רבות מכלל העולם היהודי ביקשו עזרה ולפחות ציפו להפגנת סולידריות עם מצבם.
הדיונים במאמר, העוסקים ביו השאר במשמעות הפסוק "לא תעמוד על דם רעך" וכן הביטוי "עזרת ישראל מיד צר", מקבלים משמעות רחבה יותר כשמדובר ברבים – בציבור ובקהילות שלמות. מהי המחויבות המעשית שנגזרת מיישום ציוויים אלו, ומהכרת הטוב ליהודי העולם על תמיכתם במדינת ישראל לאורך השנים? זו שאלה שלא נידונה בעבר, ומחייבת חשיבה מחודשת וביסוס על תשתית מקורות הלכתיים נוספים.
ידע, יצירתיות ואחריות
קווים מנחים לניהול סיכונים לאומי, הדבקה יזומה, הסמכות והתוקף של החלטות המדינה בנוגע לבריאות הציבור, האפשרות להטיל חרם דתי על מפירי ההנחיות, השתדלות וביטחון – כל הנושאים האלה נידונו גם הם בספר זה. הרב עמיצור אריאל, מנהל עמותת "הבית לכלכלה יהודית" וכותב אורח בספר, כתב על "ערבות הדדית במשבר הקורונה". הוא מצביע על תשעה (!) שיקולים ועוגנים הלכתיים העשויים להשפיע על חובת הסיוע לשכירים ולבעלי עסקים שניזוקו, על מידת הסיוע, ועל דרך הסיוע, בהקשרים של מצוות השבת אבדה, צדקה, ואהבת לרעך כמוך, הלכות הלוואה ועוד.
במאמרו הרב אריאל אינו מסיק מסקנות חד־משמעיות בנוגע לשיקולים הללו, ובסיום מאמרו, תחת הכותרת "המשך דבר" (ולא "סוף דבר" כמקובל) הוא כותב: "טוב יהיה אם מאמר זה ייכתב מחדש באמצעות צוות כותבים רב־תחומי, היכול לבסס באופן מקצועי, על סמך קווים מנחים אלו, מדיניות מפורטת, הכוללת השלכות מעשיות מפורטות בתחומים כלכליים, ניהוליים, פוליטיים, פסיכולוגיים ועוד… אם נזכה ימשיך מסמך זה להתגבש תוך דיון עם פוסקים כדרכה של תורה, ותוך כדי התייעצות עם מביני עניין בהיבטים המקצועיים והמעשיים" (עמ' 287־286).
נראה שהקריאה הזו נכונה לכל הנושאים החשובים שנידונו בספר ולכל עבודת מרכז תורה ומדינה, שנטלו על עצמם אתגר גדול וחשוב. יש מעט מקורות תורניים קדומים שעוסקים באופן ישיר בשאלות תורה ומדינה במובן הרחב של המילה, וכל העת עולות התמודדויות בשאלות חדשות שכמעט ולא נידונו בעבר. יש צורך להיות מעודכן באופן מדויק בכל הנתונים, במורכבויות ובכל מארג השיקולים בנושא שבו דנים, ואז נדרשים גם ידע תורני רב, חשיבה ויצירתיות יחד עם אחריות גדולה, על מנת לגבש הוראה והלכה מסודרת ובהירה.
מכת מדינה
הלכות מדינה במשבר מגפת הקורונה
עורכים: נריה גוטל, יגאל קמינצקי ואופיר כהן
מרכז תורה ומדינה
ניצן, תשפ"א, 413 עמ'
