יום שני, מאי 5, 2025 | ז׳ באייר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
מקור ראשון
  • חדשות
    • יומן
    • כלכלה
    • ספורט
  • דעות
  • מחסום Watch
  • יהדות
    • שבת
  • תרבות
    • מוצש
    • אוכל
  • בעולם
    • מדע וטכנולוגיה
  • מגזין
    • דיוקן
  • ראשונות
    • הורות ומשפחה
    • לומדות
    • מיניות וזוגיות
    • בריאות ופוריות
    • התפתחות אישית
  • ה
  • עוד קטגוריות
    • טוב לדעת
    • המומלצים
    • חינוך
    • מילה וגלגולה
    • אשנב לערב
    • מסכת/חולין
    • ציוצים מהמקור
מקור ראשון
  • חדשות
    • יומן
    • כלכלה
    • ספורט
  • דעות
  • מחסום Watch
  • יהדות
    • שבת
  • תרבות
    • מוצש
    • אוכל
  • בעולם
    • מדע וטכנולוגיה
  • מגזין
    • דיוקן
  • ראשונות
    • הורות ומשפחה
    • לומדות
    • מיניות וזוגיות
    • בריאות ופוריות
    • התפתחות אישית
  • ה
  • עוד קטגוריות
    • טוב לדעת
    • המומלצים
    • חינוך
    • מילה וגלגולה
    • אשנב לערב
    • מסכת/חולין
    • ציוצים מהמקור
מקור ראשון
ראשי יהדות

פרשת משפטים: כיצד יורדים מההר אל החיים עצמם?

תיאור עלייתו של משה להר סיני מהדהד באופן מפתיע את פרשת העקדה, אך בניגוד לאברהם, משה אינו מתייחד לבדו עם ה‘ אלא מחבר אותו לעם שנותר מאחור

מאת  בילי רבנשטיין (פיזם)
כ״ח בשבט ה׳תשפ״א (10/02/2021 18:39)
איור: מנחם הלברשטט

איור: מנחם הלברשטט

שתף בפייסבוקשתף בטוויטרשתף ב- Whatsappשתף בדוא"ל

בפרשת משפטים רשימה ארוכה של מצוות – רובן מצוות שבין אדם לחברו, שתכליתן הסדרת ההתנהלות החברתית בשדרות החיים השונות. הרצף המצוותי גדוש וכולל תחומי חיים רבים ומגוונים.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– סבתא מלמדת בזום: חמותי ראויה לתעודת הצטיינות

– הדברה ידידותית לבעלי חיים – יש דבר כזה?
– אמר וידוי: כך קיבלה שירה איסקוב את הגט המיוחל

בתוך ים המצוות היומיומיות, האווירה החגיגית והנשגבת של מעמד הר סיני הולכת ומיטשטשת. רק בחתימתה חוזרת הפרשה אל המעמד עצמו ומתארת את מה שמכונה “ברית האגנות“. במסגרת ברית זו נבנה מזבח ומוקרבים עליו קורבנות. כאן גם מופיעה ההכרזה שתהדהד לדורות: “כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה‘ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע“ (שמות כד, ז). בשיאה של הברית יעלו משה, אהרן ובניו ושבעים איש מזקני ישראל, “וַיִּרְאוּ אֵת אֱ־לוֹהֵי יִשְׂרָאֵל“ (שם, י).

איור: מנחם הלברשטט
איור: מנחם הלברשטטש

כמה ביטויים בסיפור ברית האגנות מהדהדים את פרשת עקידת יצחק. בראשית הפרשייה מצווה ה‘ את משה: “עֲלֵה אֶל ה‘ אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹק“ (שם, א), ובהמשך אמר להם משה: “שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֲלֵיכֶם“ (שם, יד). כתובים אלה מזכירים את לשון התורה בפרשת העקדה: “וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק. וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם“ (בראשית כב, ד־ה). המילה “מרחוק“, פעולת ההשתחוויה, וכן התמונה שבה יש מי שצועד עד המקום עצמו ויש מי שנשאר לשבת – משותפות לשני התיאורים.

שני המעמדות הם רגעים של קרבה נדירה בין האדם לאלוהיו. אלה רגעים חד־פעמיים, שבכוחם לשאת בהמשך דורות של מאמינים. תוכנם של שני המעמדות הוא נכונותו של האדם להתמסר באופן מוחלט לא־לוהים. מעשה העקידה הינו שיא אנושי בנכונות לציית לדבר ה‘, ועוצמתו מתגלגלת אל הר סיני. הזיקה בין הפרשיות מאירה את ההצהרה “נעשה ונשמע“ באורה של קריאת “הנני“ של אברהם אבינו, ומצביעה על יניקתה של האחת מכוחה של חברתה.

ההתקרבות שאחרי ההתרחקות

ואולם, לצד תיאור מלא עוצמה זה, הזיקה שיוצרים הכתובים בין הזקנים הנשארים מאחור ובין נעריו של אברהם, שנותרו לשבת עם החמור, מכאיבה וצורבת. האם גם מעמד הר סיני, כעקידת יצחק, הינו ברית של יחיד? האם בני ישראל כמו נעריו של אברהם אינם חלק מן הברית? האם גם הפעם נותר העם מאחור?

כדי להשיב לשאלה זו יש לברר מתי התרחשה ברית האגנות. לדברי רש“י היא התקיימה לפני מתן תורה, והציווי על משה לאסוף את הזקנים ולעלות עימם להר הינו חלק מן ההכנות למעמד. לעומתו, האבן עזרא מפרש כי הדברים התרחשו כסדרם בכתובים, וכי הברית שלפנינו התרחשה לאחר מתן תורה ולאחר קבלת המצוות שבפרשת משפטים. אם נצעד בדרכו של האבן עזרא נוכל להציע כי ברית האגנות באה לתקן את התרחקות העם בראשיתו של מעמד הר סיני.

בתחילת מעמד הר סיני, כפי שמתואר בפרשת יתרו, נרתע העם, “וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק“ (שמות כ, טו). כעת, לאחר שהסתיים המעמד, ניתן לנסות ולהתקרב. אך כיצד מקרבים רחוקים? ראשית, מתוך קבלה של התנועה הנרתעת, כפי שעשה משה במעמד עצמו. רק לאחר מכן, ניתן להזמין את הנרתעים לאפשרות של התקרבות מחודשת.

בברית האגנות שיתף משה את העם בשלביה השונים של כריתת הברית. הוא בנה מזבח “וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל“ (שם, ד), אך את הקרבת הקרבנות הוא לא ביצע בעצמו אלא הטיל את המשימה על נערי בני ישראל. משה אף יצר ממשק ישיר עם הברית באמצעות זריקת הדם על המזבח ועל העם עצמו. כך, צעד אחר צעד, התחלפה הרתיעה בהתקרבות. לאחר שלבים אלה יוכלו בחירי העם, נציגיו, לעלות אל ההר. ההתקרבות המחודשת תגיע לשיאה בראיית כבוד ה‘ (שם, י־יא).

בנקודה זו יש לתת את הדעת להיבט נוסף. בין הכתובים הדומים בפרשת העקידה ובין הכתובים בפרשתנו ישנו הבדל רב משמעות. דברי אברהם לנעריו יוצרים חיץ בינו ובין הנערים: “שבו לכם פה עם החמור“. לעומת זאת, דברי משה לזקנים משקפים נימה שונה. הלשון “שבו לנו“ מבטאת קרבה ושותפות.

החוט המקשר

בברית האגנות נחלק העם לשלוש קבוצות: העם שבתחתית ההר, הזקנים שעלו אל ההר, ראו את הא־לוהים ונשארו שם, ומשה שיעלה עוד במעלה ההר וייגש אל הערפל. כל אחת מן הקבוצות מסמלת ממד אחר במימוש האתגר שהציב מעמד הר סיני: חיים של תורה ומצוות.

משה מסמל את ההתקרבות המלאה, אדם שהוא “איש הא־לוהים“. אין זה יעד להמונים, אך הוא הכרחי על מנת להביא את התורה אל העם. העם שבמחנה מסמל את החיים עצמם. תפקידם של אהרן, בניו ושבעים הזקנים הנשארים בהר, הוא לשבת “לנו“ – עבורנו. עליהם להישאר כגורם מקשר וממצע, בין החיים בפשטותם ובין ההר הנשגב.

הדבר מתבטא בעוצמה רבה בתיאור שבפסוק יא: “וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱ־לוֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ“. רש“י דרש את הדברים לגנאי, אך האבן עזרא דרש לשבח: “שנהנו מזיו שכינה… שעשו משתה ויום שמחה כאשר יעשה כהן גדול בצאת יום הכפורים“. במקומם בהר, תוך ראיית א־לוהים שבצידה התנהגות אנושית טבעית, מהווים הזקנים ערוץ מקשר בין שמים לארץ.

ייתכן שזהו פשר תחינתו של משה “שבו לנו פה“ – שבו עבורנו פה. המשיכו לאחוז עבורנו את החבל בשני קצותיו, שמיים מחד וארץ מאידך. כך אוכל אני לעלות אל ראש ההר, והעם יוכל להוסיף לשבת בתחתיתו. זהו הייעוד שאליו מתנקזים כל תכניה של פרשת משפטים, הפרשה העוסקת באריגת הקשר המיוחד בין אדם לא־לוהיו, בשדות שבהם רוחשים החיים עצמם.

תגיות: מוסף שבתפרשת השבועפרשת משפטים

​עדיין לא מנויים על מקור ראשון? הצטרפו וקבלו חודש חינם במתנה

*המבצע למצטרפים חדשים בהתאם לתקנון המבצע



    הידיעה הקודמת

    "הייתי רוצה להתחלף עם מנדלבליט, להרגיש איך זה להיות עם סמכויות אינסופיות"

    הידיעה הבאה

    "אני לא באה לעשות מהפכה": דבורה עברון מונתה למנהיגה רוחנית בבר-אילן

    כתבות קשורות

    על פני השטח: תחנות החובה במשכן שילה

    הקשר בין דיני טומאה וטהרה למותם הטרגי של בני אהרן

    הרבנית ד"ר עדינה שטרנברג
    02-05-2025

    דיני הטומאה והטהרה שבספר ויקרא מוקפים במסגרת סיפורית שמעניקה להם משמעות רעיונית ומבהירה את חשיבותם של גבולות

    טקס הביכורים בקיבוץ שריד, 2024. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

    גלגוליו של ההמנון הלאומי מספרים את סיפורה של התנועה הציונית

    אברהם וסרמן
    01-05-2025

    השינויים שנעשו בנוסח ההמנון הלאומי מבטאים את התמורות שחלו בתנועה הציונית, שהלכה ואימצה קו חילוני מוקצן. כפי שחזה הראי"ה קוק,...

    להשיר את הגלות: הגיע הזמן לקריאה בתורה ביום העצמאות

    יואב שורק
    28-04-2025

    ההימנעות מקריאה בתורה ביום העצמאות היא ביטוי לתודעה הלכתית מגבילה, וליישור קו עם המונופול החרדי־גלותי. יהודים רבים שמסורים לתחיית האומה,...

    הידיעה הבאה
    מכירים תודה: "התרומה שלו ללימוד התורה הנשי הייתה עצומה"

    "אני לא באה לעשות מהפכה": דבורה עברון מונתה למנהיגה רוחנית בבר-אילן

    כתיבת תגובה לבטל

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    כתבות אחרונות באתר

    דיון מרתוני וצו מניעה: מאמצים בממשלה לעצור את שביתת המורים

    דיון מרתוני וצו מניעה: מאמצים בממשלה לעצור את שביתת המורים

    03/05/2025
    הלחימה בעזה מתרחבת: עשרות אלפי צווי מילואים יישלחו הערב

    הלחימה בעזה מתרחבת: עשרות אלפי צווי מילואים יישלחו הערב

    03/05/2025
    חיל האוויר תקף בסוריה, יירוט טיל שלישי ביממה מתימן

    חיל האוויר תקף בסוריה, יירוט טיל שלישי ביממה מתימן

    03/05/2025
    מקור ראשון

    מקור ראשון – חושבים אחרת

    "מקור ראשון" הוא כלי תקשורת שחושב אחרת, לאנשים שחושבים אחרת. האתר מציג תוכן איכותי, אחראי ואינטלקטואלי השומר על כתיבה ערכית ונקיה שמתרחקת מעיתונות "צהובה" ופופוליסטית.

    עקבו אחרינו

    קטגוריות

    • חדשות
    • דעות
    • בעולם
    • יהדות
    • כלכלה
    • תרבות
    • מוצש
    • מגזין
    • טוב לדעת
    • לוח
    • המומלצים

    תגיות פופולריות

    איראן ארה"ב ביקורת בנימין נתניהו חיזבאללה חמאס חרבות ברזל טרור יהודה ושומרון מוסף שבת נגיף הקורונה ספרות פוליטי צבא וביטחון צה"ל

    קבלו את העיתון לחודש במתנה

    *המבצע למצטרפים חדשים בהתאם לתקנון המבצע



      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD

      • אודות
      • צרו קשר
      • פרסמו אצלנו
      • תנאי שימוש
      • מדיניות פרטיות
      • לוח
      • ארכיון nrg
      • הצהרת נגישות
      • ראשי
      • חדשות
        • יומן
        • כלכלה
        • ספורט
      • דעות
        • מחסום Watch
      • יהדות
        • שבת
      • תרבות
        • מוצש
        • אוכל
      • בעולם
        • מדע וטכנולוגיה
      • מגזין
        • דיוקן
      • ראשונות
        • הורות ומשפחה
        • לומדות
        • מיניות וזוגיות
        • בריאות ופוריות
        • התפתחות אישית
        • הסכתים
      • עוד קטגוריות
        • טוב לדעת
        • המומלצים
        • חינוך
        • מילה וגלגולה
        • אשנב לערב
        • מסכת/חולין
        • ציוצים מהמקור

      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD

      Welcome Back!

      Login to your account below

      Forgotten Password?

      Retrieve your password

      Please enter your username or email address to reset your password.

      Log In
      • ראשי
      • חדשות
        • יומן
        • כלכלה
        • ספורט
      • דעות
        • מחסום Watch
      • יהדות
        • שבת
      • תרבות
        • מוצש
        • אוכל
      • בעולם
        • מדע וטכנולוגיה
      • מגזין
        • דיוקן
      • ראשונות
        • הורות ומשפחה
        • לומדות
        • מיניות וזוגיות
        • בריאות ופוריות
        • התפתחות אישית
        • הסכתים
      • עוד קטגוריות
        • טוב לדעת
        • המומלצים
        • חינוך
        • מילה וגלגולה
        • אשנב לערב
        • מסכת/חולין
        • ציוצים מהמקור

      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD