זה לא ייעשה במקום שבו מצווים לעשות זאת, אבל כבר קרוב מאוד אליו. גם לא בזמן שנקבע בתורה, אלא ארבעה ימים קודם לכן. ואחרי כל זאת, זהו אירוע שאמור לדמות כמעט במדויק את הקרבת קורבן הפסח במקדש. ביום שני הקרוב, י' בניסן (26.3.18), בשעה 17:30, יקיימו תנועות המקדש כמדי שנה בשנים האחרונות, יחד עם ציבור רחב, מעמד חגיגי של תרגול הקרבת הפסח. הפעם ייערך הטקס במרכז דוידסון, למרגלות הר הבית.
המעמד יכלול בעזרת השם שחיטת כבש בן שנתו, הזאת דמו בידי כוהנים בבגדי כהונה כשרים על מבנה דמוי מזבח, ושירת הלל ברוב עם כפי שנעשה בעת הקרבת הפסח במקדש. הכניסה חופשית. לפרטים: מרדכי 054-7000381, 02-9666177.
תנועות המקדש לא המציאו את רעיון החתירה לחידוש הקרבת הפסח. פוסקי הלכה רבים ראו בקורבן הפסח חובה הלכתית תקפה לגמרי בזמננו. החת"ם סופר כתב כך במפורש לפני כ־180 שנה בתשובה לשאלת הרב צבי הירש קלישר: "לפי עניות דעתי לא צריכים לכהן מיוחס ונאכל שם מן הפסחים על כל פנים" (שו"ת יו"ד רלו).
וכך כתב גם בן תקופתו הרב צבי הירש חיות, המהרי"ץ: "לא מצאתי שום דבר החוצץ היום להקריב קורבן פסח אחר שיבנה היום מזבח על מקום אשר היה בנוי בראשונה" (שו"ת עו, ב־ג). דברים זהים נכתבו גם בשו"ת "נודע ביהודה", ואילו החזון איש הוסיף שאין לבטל את הקרבת קורבן הפסח אם תימצא אפשרות לעשות זאת.
האמת היא שקורבן הפסח היה עניין לא פשוט גם כשהבית ניצב על עמדו. הכתובים מספרים שבימי המלך חזקיה, בשלהי תקופת הבית הראשון, נעשו הכנות לקיום קורבן הפסח, ככל הנראה לאחר שנים רבות שהקורבן לא הוקרב כלל. אולם אפילו אז, לא מעט לעג נשפך על ראשי החותרים לקיום העניין:
"וַיַּעֲמִידוּ דָבָר לְהַעֲבִיר קוֹל בְּכָל יִשְׂרָאֵל מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד דָּן לָבוֹא לַעֲשׂוֹת פֶּסַח לַה' אֱ־לוהֵי יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלִָם כִּי לֹא לָרֹב עָשׂוּ כַּכָּתוּב… וַיִּהְיוּ הָרָצִים עֹבְרִים מֵעִיר לָעִיר בְּאֶרֶץ־אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְעַד זְבֻלוּן; וַיִּהְיוּ מַשְׂחִיקִים עֲלֵיהֶם, וּמַלְעִיגִים בָּם. אַךְ אֲנָשִׁים מֵאָשֵׁר וּמְנַשֶּׁה וּמִזְּבֻלוּן נִכְנְעוּ וַיָּבֹאוּ לִירוּשָׁלִָם… וַיֵּאָסְפוּ יְרוּשָׁלִַים עַם רָב לַעֲשׂוֹת אֶת חַג הַמַּצּוֹת" (דהי"ב ל).
ליל הסדר המקורי, שבו נוספת הקושיה "הלילה הזה כולו צלי" לארבע הקושיות, אמור להיערך בתוך ירושלים המקודשת, כלומר בשטח שהיה מוקף חומות בימי הבית, והפסח נאכל בו בידי המוני בית ישראל הישובים חבורות חבורות. "פסחא בזיתא והלילא מתבר איגריא", מספר התלמוד הירושלמי: כלומר, הפסח חולק בצמצום מרוב משתתפים, אולם שירת ההלל שנשמעה מכל פינה בעיר בקעה את הגגות. את הרגעים הנשכחים הללו עמלים בקרב ארגוני המקדש לשחזר במעמד התרגול.
