מדי שנה יוצאות לאור לפני פסח כמה וכמה הגדות חדשות, שבהן מושם דגש בעיקר על הפן האסתטי הצורני ופחות על הפן הפרשני. השנה רואה אור הגדה שמצטיינת גם בצד ההומוריסטי שלה: "הגדה בהפרעה" (הוצאת ידיעות ספרים). על הרעיון המשעשע אחראים מתן צור איש 'אנדרדוס' ויו"ר איגוד ממע"א (מעריצי מצה עם אבוקדו), והמאייר הקריקטוריסט ואלוף הארץ במריחת חרוסת אלחנן בן-אורי, שמוכר לרבים מציוריו במגזין 'עולם קטן'.
הרעיון ליצירת ההגדה מספר צור התגבש בשנים האחרונות. "יצא לי לעבוד כמה וכמה פעמים ביחד עם אלחנן, הראשונה שבהן הייתה לפני יותר משש שנים במגזין 'עולם קטן'. הרצון להוציא ספר ביחד הלך והתבשל – והכיוון של הגדת פסח נשמע ככיוון מעניין שיהיה כיף לעבוד עליו. בשנה האחרונה זה הבשיל, וברוך השם – זה גם קרה".
היו לכם מקורות השראה להגדה שכזו?
אלחנן: "לא נראה לי שאפשר להצביע על מקור השראה ספציפי. לקחנו את ההגדה ואת אווירת הסדר והחלטנו להכניס לתוכם את כל ההומור שרץ לנו בראש".
מתן: "יש הגדות מאוירות, ברור, יש הגדות קומיקס, נכון, אבל אנחנו עשינו הגדת נונסנס מופרעת ושונה בנוף. אז נכון שיש השראה לכתיבה ולאיור, ובכלליות כל דבר שיוצרים מגיע גם ממה שהיוצר עצמו צורך ואוהב, אבל לדעתי עשינו פה משהו חדש בתחום ההגדות".
אלחנן, יש איזה מאייר או קריקטוריסט שאתה מושפע ממנו, ושזה בא לידי ביטוי בעבודות שלך בכלל או בהגדה הזו בפרט?
"בוודאי. מבחינת סגנון האיור הושפעתי רבות מאמנים ישראלים כמו שי צ'רקה ומישל קישקה וגם גדלתי על הקומיקס של מאיירים בלגים דוגמת אסטריקס ולאקי לוק. לקח כמה שנים עד שסגנון האיור שלי תפס אופי משלו. ל'הגדה בהפרעה' חיפשתי קו מעט שונה ופרוע, ועיצוב דמויות ייחודי יותר משאר הציורים שציירתי עד היום".
הרשיתם לעצמכם די להתפרע בהגדה. מי היה המבוגר האחראי? היו דברים שנפסלו?
אלחנן: "אני יותר מבוגר ממתן במעט, אבל האחריות על התכנים הייתה בעיקר עליו. היו איורים שנפסלו, רק בגלל שהם לא היו מספיק מצחיקים, ולא רצינו שייזרקו עגבניות על ההגדה, זה היה חבל".
מתן: "ייאמר לזכות הוצאת ידיעות ספרים – ובמיוחד עמי ברהולץ עורך תחום יהדות, שליווה את הפרויקט – שניתן לנו חופש יצירה מתוך הרבה אמון. אז הלכנו על מה שנראה לנו הכי מצחיק, הכי מופרע והכי מרענן. זה לא שאין לנו גבולות. אבל אני יכול להעיד, לפחות על עצמי ככותב – שהגבולות הם לא איזו מגבלה חיצונית עבורי, אני פשוט כותב מה שמצחיק אותי ומה שנראה לי עובד. בגלל האופי שלי ומי שאני – היצירה שלי בדרך כלל לא תחצה קווים אדומים ולא תגרור כינוס של בעלי קלשונים ולפידים בוערים בכניסה לביתי. שאגב נמצא בלוד. אשמח לאספסוף זועם, זה מאוד עוזר שיווקית".
איך התנהל תהליך העבודה על ההגדה? ישבתם וחשבתם על כל טקסט וטקסט ביחד, או שאחד חשב על הטקסט והשני על האיור?
מתן: "קודם כל עברתי על טקסט ההגדה לא מעט פעמים, כדי באמת לשחות בעולם של ההגדה ושל יציאת מצרים ולהישאב לתוכו, שאין דבר שמביא יותר השראה מזה. מבחינה טכנית, בחלוקה גסה – אני כתבתי את הרעיונות ואלחנן אייר. בפועל, זה קצת יותר התערבב, ולא שאני רק שלחתי ואלחנן רק אייר – אלא העבודה נעשתה יחד במעין דיאלוג פורה שעזר לנפות את הרעיונות הכי טובים, ללטש את הביצוע שלהם. בצד הוויזואלי אלחנן אייר, ואהרון פרידמן מסטודיו דב אברמסון השלים את החתיכה החסרה בפאזל, בעיצוב שעטף את האיורים בול איך שצריך, ויצר הגדה שמעבר לזה שהיא מצחיקה וכיפית, היא גם תענוג אסתטי".
למרות שלא נגעתם בטקסט, ההגדה שלכם רחוקה מלהיות שמרנית. זו לא הגדה של ברסלב. לאיזה ציבור היא מיועדת?
מתן: "לכולם. אבל, באמת לכולם. גם חילונים וגם דתיים ייהנו ממנה, ובעצם כל מי שרוצה להתחבר לתוכן של ההגדה ושל יציאת מצרים בצורה קצת פחות שגרתית ויותר הומוריסטית. פסקאות של פרשנות עמוקה הקוראים לא ימצאו בה, ולא ניתוחים כבדים שכבודם במקומם מונח – אבל גם האיורים המצחיקים הם מעוררי מחשבה, אפילו שלפעמים צריך קצת להתאמץ. שיתאמצו, זה טוב לראש".
הרבה מהבדיחות יבינו רק מבוגרים. בחנתם את ההגדה גם על הקהל הצעיר יותר?
מתן: "מתגובות שקיבלנו, ילדים מאד נהנים וצוחקים, גם אם לא מבינים הכול. וזה היופי – שגם מבוגרים וגם ילדים יכולים ליהנות ממנה. האידיאל, מבחינתי לפחות – שייהנו ממנה ביחד. הכי טוב, לא?"
"חשבתי על הקוראן בהפרעה"
מתן, 29, נשוי ואב לשלושה בנים ("כנראה אני זה שלא יודע לשאול"), מספר שהילדים שלו ממש התלהבו מההגדה שיצר, "עד כדי כך שאחד מהם קשקש עליה בעט. זה בסדר, המגבונים הורידו כמעט הכול וכמו תמיד ניכיתי לו את זה מהירושה".
שני ילדיו של אלחנן (30), עדיין קטנים, ולכן אינם יכולים להבין את רוב הבדיחות בהגדה, "אבל הבן שלי התפקע מצחוק מאיזה איור אחד, ומבחינתי עשיתי את שלי בתור אבא".
קיבלתם כבר תגובות מאנשים שרכשו את ההגדה?
אלחנן: קיבלנו המון תגובות חמות. חששתי שדתיים מסוימים לא יתחברו להגדה ואפילו יתעצבנו, אבל כל מי שעיין בה רק צחק".
איך אתם וליל הסדר? אוהבים את החג, או שמצוקת הניקיונות והקטניות עושה לכם לא טוב?
מתן: "אני אוהב מאד את ליל הסדר. חוץ מזה, אני אדם קצת מבולגן, אז בשבילי כל סיבה לנקות זה תמיד טוב, והאוטו המשפחתי מחכה לפסח כבר מפסח שעבר. ב"ה שיש מי שמכריח לנקות מדי פעם, גם אם – ואני אומר את זה בזהירות – לנקות זה לפעמים סבל בל יתואר".
אלחנן: "ליל הסדר הוא חג משפחתי, ואני אוהב מאוד את החגים עם המשפחה. ו'כורך' עם החרוסת של אמא שלי זה סוף הדרך".
יש פרויקט נוסף בקנה שאתם חושבים לעשות ביחד?
מתן: "יש כמה. אגב, כנראה גם הפעם בתחום הספרות למרות שאני שוקל לשלוח יד פה ושם גם בתחום הנדל"ן המסחרי. אני אכתוב בניינים ואלחנן יאייר. נתאושש מפסח ככה איזה חודש, חודשיים, שנה, ונכנס מיד וללא דיחוי לעבודה".
אלחנן: "אני חשבתי על 'הקוראן בהפרעה'. כבר חידדתי את העיפרון וחבשתי קסדה ואפוד קרמי".
