פרופ' מיכאל שוַרץ (תר"ץ–תשע"ב) היה מנקיי הדעת בירושלים, תלמיד חכמים מופלג אשר שלט בערבית ובערבית היהודית של ימי הביניים שליטה מופתית, והיה בקי גדול בהגות היהודית, המוסלמית והנוצרית של אותם הזמנים. גם מי שלא זכה להכירו וללמוד אצלו יכול לעמוד על שיעור קומתו כמלומד דגול אם יעיין במפעלי התרגום שלו ובראשם "מורה הנבוכים" ו"שמונה פרקים" של הרמב"ם, שהוציא לאור בשנותיו האחרונות. הספר הנוכחי הוא המיזם האחרון שלו, והוא ראה אור יותר מחמש שנים לאחר שנתבקש לישיבה של מעלה, לאחר שבנו, ד"ר דוד צרי, בעזרת הפרופסורים יהושע בלאו, חיים קרייסל ודניאל לסקר, ליטשו וביררו את מה שהתבקש, וכך יש עתה בידי הקורא תרגום שהוא קרוב למושלם.
מעלתו הגדולה של תרגום זה אינה רק בהיותו "עברית בת זמננו", כפי שקבע שוַרץ בכותרת הספר, אלא גם משום השכלתו הפילוסופית הרחבה, בשל ענוותו וזהירותו, ובזכות כושר ההבעה המדויק שבו ניחן. על כל אלה יש להוסיף כי בשונה מתרגומים רבים לפניו השתית שוַרץ את תרגומו על המהדורה הביקורתית המוקפדת שהעמידו פרופ' דוד צבי בנעט המנוח ופרופ' חגי בן־שמאי יבל"א לפני יותר מארבעים שנה, בשנת תשל"ז.
השפעות שיעיות
אולם באמת אין די בכל המעלות הללו. הרשימה הביבליוגרפית העשירה שבסוף הספר מלמדת לא רק על בקיאותו של שוַרץ אלא גם על ההתעניינות העצומה בספר הכוזרי במחקר בעשרות השנים האחרונות ועל התובנות החשובות שהניבה. אעיר כאן על ארבע בלבד, שדומני כי קשה להפריז בחשיבותן ובתרומתן לעניין הנדון כאן:
א. טיבה של הקראוּת הקלסית. חקר הסוגיה הזאת התפתח מאוד במאה השנים האחרונות בזכות גילוי גניזת בית הכנסת "בן עזרא" ואוצר כתבי היד הקראיים שרכש אברהם פירקוביץ מבית הכנסת "דַאר שמחה" בקהיר ואשר מכר אחרי כן לספרייה העירונית, שהייתה לספרייה הלאומית, בסנקט פטרסבורג שברוסיה. מאחר שהקראוּת נוכחת בספר הכוזרי בכמה מקומות, יש חשיבות גדולה לסרטוט מדויק ככל האפשר של תווי פניה ההיסטוריים והאינטלקטואליים.
ב. השפעות שיעיות על המינוח והרעיונות שבספר הכוזרי. יסודות ראשונים לבירור סוגיה זו הציב כבר פרופ' שלמה פינס המנוח לפני כמעט ארבעים שנה, וד"ר אהוד קריניס ייחד את עבודת הדוקטור שלו, שהגיש לפני עשור, למקורות של רעיון העם הנבחר בספר הכוזרי בתורת האמאם השיעית.
ג. בדור האחרון נדונה גם השפעת הצוּפיוּת, כלומר המיסטיקה המוסלמית, על חכמי היהודים בספרד בימי הביניים, ובהקשר זה שמור מקום מיוחד למחקריהן של פרופ' שרה סבירי ושל פרופ' דיאנה לובל. הן הראו באופן משכנע עד כמה "חובות הלבבות" לרבנו בַּחְיַי אבן פקודה (סרגוסה, המחצית השנייה של המאה ה־11) וספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי הושפעו מן המלומדים הצוּפים במינוח, ברעיונות ובמבנה חיבוריהם. די לציין בהקשר זה כי הביטוי המרכזי בספר הכוזרי, "הדבר הא־לוהי", הוא מונח צוּפי מהותי. שוַרץ הסביר בפירוט מדוע ביכר לתרגם כך את "אַלְאַמְר אלאִלַאהִי" ולא כמקובל "העניין הא־לוהי" (עמ' 363–364).
ד. שניים מגדולי המלומדים בדור האחרון בחקר ההגות היהודית בימי הביניים ייחדו מחקרים רבים לסוגיות מוגדרות בספר הכוזרי ולחיבור בכללו: פרופ' יוחנן סילמן ז"ל ופרופ' דניאל לסקר יבל"א, שאף הקדים הקדמה תמציתית ומעולה לתרגום של שוַרץ. לסקר שוקד עתה עם תלמידו אהוד קריניס על חיבור ביאור רציף לספר הכוזרי, ובהכירי את קצב עבודתם ואת איכותה אני מקווה שבתוך שנים ספורות ייהנה הציבור ממפעלם המונומנטלי.
אופק אינטלקטואלי ססגוני
כללו של דבר: בניגוד למגמות אידיאולוגיות שגייסו בעשרות השנים האחרונות את רבי יהודה הלוי ואת חיבורו לאישוש עמדות רעיוניות בנות ימינו, המחקר הענף והפורה שסימנתי בו בקצרה ארבע מגמות מאפשר להציב את ספר הכוזרי על קרקע יציבה יותר מבחינה לשונית, היסטורית ורעיונית כאחת. מיכאל שוַרץ היה האדם הנכון במקום הנכון ובזמן הנכון לאגוד את פירות המחקר ולהסתייע בהם כדי להעמיד תרגום מדויק, אמין ויפה, ואלה שלוש אמות מידה שלרוב צרות זו לזו.
כדרכו הִרבה שוַרץ להעיר הערות לשוניות, ספרותיות והיסטוריות, ובזה עשה שירות מועיל ולעיתים ממש חיוני לקורא שאינו בקי די הצורך בתרבות האסלאם ובתולדות ההגות הפילוסופית בימי הביניים. עוד הביא בסוף ספרו מילון מושגים ובו ארבעים מונחים, כמובן בלוויית הפניות ביבליוגרפיות. מילון זה הוא כלי עזר שימושי ומועיל למעיין המקצועי ולקורא המשכיל כאחד. אחריו יש מפתח מקורות, ובו תווים שונים לציון אזכור בגוף הטקסט, בהערות או בשניהם.
סקירה חטופה במפתח מלמדת לא רק על ארון הספרים היהודי של רבי יהודה הלוי, ובהם מספרי הגאונים, מלומדים קראים, פרשנים והוגים, אלא גם על כך שפעמיים ציטט מן הברית החדשה לעומת 55 פעמים מן הקוראן, וכן אילו ספרי פילוסופיה הכיר ומהם ציטט למעלה ממאה פעמים. בקצרה, המפתח מאיר באור חד ובהיר את האופק האינטלקטואלי של ריה"ל במלוא ססגוניותו ועושרו. חותמים את הספר מפתח אישים ומפתח העניינים והמקומות. תחת הערך הראשי "אור" באו שמונה ערכי משנה; יש שלושה מיני חכמה (א־לוהית, אנושית, עליונה) ועשרים סוגי חכמות, בהן גם מוסיקה, וכמוהם עשרים סוגי כוחות.
בזכות תרגומו של מיכאל שוַרץ לספר הכוזרי יש עתה בידי קוראי העברית תרגום אמין, מוסמך ונהיר לאחד מחיבורי היסוד בהגות היהודית בימי הביניים. אכן, אני חושש שיהיו קוראים שפניהם יתכרכמו למקרא דבריי על השפעות צוּפיות ושיעיות על רבי יהודה הלוי ועל חיבורו. אך החָפץ להכיר את עולמו הרוחני של ריה"ל אינו יכול להתכחש להשפעות אלה ולהתעלם מהן. אחד הלקחים העיקריים הבוקעים מן המחקר השיטתי והמדוקדק של הגותו של רבי יהודה הלוי בהקשריה, ואשר תרגומו של שוַרץ מוסיף לו ממד איכותי, הוא שאחת ממעלותיו של ריה"ל הייתה שהיטיב לספוג מהלכי הרוח של סביבותיו ולשלבם ולשבצם בעולמו היהודי לא מתוך התבטלות ולא מתוך סינוור.
ספר הכוזרי הוא ספר הטענה והראָיה לדת המושפלת לרבי יהודה הלוי, מערבית־יהודית לעברית בת זמננו: מיכאל שוַרץ, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשע"ז, כט+422 עמ'
