הרב חנוך הכהן פיוטרקובסקי, מנכ"ל מוסדות קריית הישיבה בבית-אל ומו"ל העיתון "בשבע", הלך השבוע לעולמו בגיל 62 לאחר מאבק בן שלוש שנים במחלת הסרטן. הוא הותיר אחריו רעיה, שמונה ילדים ונכדים רבים.
במשך כל חייו שילב הרב פיוטרקובסקי עשייה ציבורית עם לימוד תורה. "עיקר עיסוקו של אבא היה צורכי ציבור", מספר בנו שלמה פיוטרקובסקי, עיתונאי מקור ראשון. "ראינו אותו מסור מאוד לדברים האלו, בישיבה בבית-אל, בערוץ 7, במוסדות החינוך שהוקמו בבית-אל ובמועצה המקומית. הוא השקיע משאבי נפש בעשייה הציבורית, והיה מעורב מאוד בענייני חסד. הוא צבר במהלך השנים הרבה אנשים שהעריכו אותו. הוא לא היסס לחבר בין אנשים לצורך עזרה. הוא היה אדם של חיבורים".
אבל לפני הכול, אומר שלמה, הייתה התורה. "אבא קם במשך שנים בארבע בבוקר, ללמוד ולהתפלל ותיקין", הוא מספר. "השעות שבין חמש לשבע בבוקר, לפני תחילת היום, הוקדשו לקודש. הוא הקפיד להתחיל את היום בתורה ולסיים בתורה. הייתה לו חברותא קבועה במשך 25 שנה. הוא גם הקפיד ללמד תורה – בישיבה הגבוהה, בישיבה התיכונית או בשיעור שבועי בכולל הגמלאים. הוא הקפיד שחייו יסובו סביב התורה, עשה תורתו קבע ומלאכתו ארעי. ללימוד התורה היו זמני ברזל שלא משתנים".
הרב אבי גיסר, רב היישוב עפרה, היה כל חייו חבר קרוב של הרב פיוטרקובסקי, מאז ילדותם – בבית הספר מוהליבר בבני-ברק, במדרשיית נועם ובישיבת מרכז הרב. הוא תיאר השבוע את חברו כ"תלמיד חכם, שהתורה היא מרכז חייו, אדם שמקפיד על מצוות בין אדם למקום, בין אדם לחברו ובין אדם לחברה ומדינה. זה שילוב שהרבה אנשים מדברים עליו, אבל לא הרבה עושים אותו.
"מגיל צעיר חנוך לא פספס תפילת ותיקין. היה לו סדר יום מוקפד שמורכב מתפילה, ממעשי חסד ומעיסוק בצורכי ציבור. הכול עבד לפי הספר במובן הערכי של המילה. הייתה לו הקפדה גדולה על מצוות שבין אדם לחברו. כמנהל היה מקפיד לשלם לכל עובד כל מה שהגיע לו, ולפעמים היה מגיע אפילו לבית של עובד כדי להשלים לו משהו שהיה חסר, או להסביר לו מה הזכויות שלו, אם העובד לא היה מודע להן.
"אל כל מערכת החוקים – חוקי העמותות, חוקי החינוך, חוקי משרד הבריאות על ניהול מטבח הישיבה – הוא לא התייחס כאל 'גזירת מלכות', אלא כהדרכה לניהול תקין. הוא ליווה הרבה מנהלים בעיסוקיו, ואף פעם לא חיפש פרצה בחוק, אלא תמיד אמר 'בוא נעשה סדר, ונעמוד בזה'. הוא לא ניסה לעגל פינות אלא הסביר למנהלים למה ההוראות הן ישרות על פי התורה והחוק. ומעבר לזה הוא היה חבר. חבר לכל חבריו, בנאמנות ובשמירת קשר. הוא ידע לדאוג לשמור על קשר כל אחד לפי צורכו ומחסורו".
הרב אליהו מאלי, ראש הישיבה הגבוהה שירת משה ביפו, שהיה חברו של פיוטרקובסקי בישיבת מרכז הרב ושכנו בבית-אל במשך עשרות שנים, מצטרף לדבריו של הרב גיסר. "מעבר לתלמיד חכם ואיש מעשה ישר כמו סרגל, הוא היה חבר טוב – במובן שרואה לנגד עיניו מה שטוב לי, ואם הוא חושב הפוך ממני והוא חושב שזה הנכון לעשות, אז הוא ישכנע אותי עד שדעתו תתקבל. איש ענייני מאוד, שמדבר בלי לבזבז מילים וקולע למטרה. איבדנו אדם יקר בטרם עת".
