שלוש קטינות יהודיות בנות 14 נעצרו בליל חמישי לפני כשבועיים בבאב אל־חוטא, משעריו הצפוניים של הר הבית, זה שבו התרחש הרצח בקיץ שעבר. המעצר בוצע כשהשלוש עמדו והתפללו במקום המצוי מחוץ לתחומי ההר. המשטרה הביאה אותן לבית המשפט תוך דרישה להרחיקן מהאזור לתשעים יום. שופט השלום שמואל הרבסט סירב בתוקף לדרישת המשטרה וכתב פסק דין נוקב וחריף.הנה עיקרי דבריו:
"שלוש בנות, בנות 14 שנים, נוטלות את סידוריהן ועושות את דרכן לכיוון באב אל־חוטא, סמוך לאחד משערי הר הבית. שלושתן פותחות את סידוריהן ומתחילות להתפלל לרוחבו של הציר. האם יש בכך הפרעה לשלום הציבור, או שמא מדובר ביישומו של חופש הפולחן? המבקשת, משטרת ישראל, סבורה שמדובר בפרובוקציה העשויה להתפתח במהירות לאירוע אלים ומסוכן, מאחר שמדובר בהר הבית ובסביבותיו. מאידך, המשיבות סבורות שזכות קנויה בידן להתפלל בכל מקום שירצו.
"בתחילה סברתי כי מדובר בבקשה בעלת ניחוח תעבורתי. נציג המבקשת, שהיטיב לטעון, ציין כי מדובר במשעול צר, וכאשר שלוש בנות צעירות עומדות לרוחבו הרי יש בכך חסימה פוטנציאלית ומשמעותית של התנועה. וככל שהדבר נעשה בעת שמתפללים מוסלמים זורמים להר הבית וממנו, הרי יש בכך סכנה של ממש. אלא שככל שהתקדם הדיון, הודה נציג המבקשת שאין מדובר בבעיה תעבורתית, אלא 'המשיבות הגיעו למקום לאחר שהבינו שההגעה שלהן יכולה להפר את שלום הציבור. הימצאותן יכלה לגרור ואף גררה עימותים מסויימים. בשלב מסוים נזרק דבר מה מלמעלה לכיוון הרחוב. יכול להיות שהן אלו שגרמו' (לכך).
"מהטיעון עולות שתי מסקנות עיקריות: האחת, תפילת המשיבות במקום היא חששה האמיתי של המבקשת. נוכח נפיצות הר הבית ושעריו, הרי שתפילה ליד אחד מהם עשויה להביא לפעולות אלימות דוגמת זו שאירעה בעת שהמשיבות שהו במקום וחפץ זה או אחר נזרק לעברן.
"השנייה, במובלע טען נציג המבקשת שייתכן שהחפץ שנזרק הושלך בשל עמידתן של המשיבות במקום. ובלשונו שלו: 'יכול להיות שהן אלה שגרמו'. צפיתי בסרטון המתעד את האירוע. מדובר בסמטה שרוחבה מאפשר מעבר של כעשרה גברים רחבי כתפיים בו זמנית. המשיבות, בנות 14 שנים, מחזיקות כדי 15 אחוזים מרוחבו של המשעול. מכאן שהטיעון התעבורתי נופל מאליו.
"נותרנו, אם כן, עם הטיעון הנפיץ. תפילת המשיבות הפריעה למתפללים המוסלמים (לטענת המשטרה, א"ס) בעת שעשו את דרכם אל הר הבית וממנו כדי להתפלל. איני רואה סיבה לכך שתפילתם של אלו עדיפה על תפילתן של אלו. זכותו של כל אדם במדינתנו להתפלל בכל מקום שירצה, לרבות ברחובה של עיר, ובלבד שאין בכך פגיעה בזכויות של אחרים השוהים במקום. כך בירושלים, כך באילת, כך בתל־אביב, כך בחיפה וכך בכל מקום במדינת ישראל.
"אכן, ניכרת תנועה ערה במשעול באב אל־חוטא בעת שמתקיימת תפילת המוסלמים בהר הבית, וטוב שכך, שהרי אין הוכחה טובה יותר להקפדתה של מדינת ישראל, הן בחקיקתה והן בפסיקת בתי המשפט, על חופש הדת והפולחן.
"איני רואה כיצד עמידתן של המשיבות במקום שעמדו בו יכלה לפגוע בחופש התנועה או בחופש הדת והפולחן של שאר האזרחים או התושבים אשר היו במקום. גם אדם הנעצר בטבורה של מדרכה ומשוחח בטלפון הנייד שברשותו, גורם לפגיעה מסוימת בזכותו של אדם אחר שמהלך מאחוריו ונזקק לשנות את נתיב הליכתו בשל עמידתו של המשוחח. אלא שלכל תושב ואזרח זכויות משלו, ויש לאזן בין הזכויות הללו תוך פגיעה מינימלית ומדודה בכל אחד מבעליהן. במקרה דנן לא ראיתי שקיים חשד סביר לעבירה של התנהגות העלולה להפר את שלום הציבור, וכן לא ראיתי שמתקיים חשד סביר בכל עבירת תעבורה שעניינה תנועה בדרך, כהגדרתה בחוק.
"טיעונו של בא כוח המבקשת שזריקת החפץ, שבעקבותיה היה ניתן לראות מנוסה של המשיבות ושל אחרים אשר צעדו בדרך, מקורה בתפילתן ובעמידתן של המשיבות, אינו מקובל עליי, כפי שלא יהיה מקובל עליי טיעון שלפיו צעידתו של אדם בעל ארנק תפוח ומלא במזומנים בשכונה שמתגוררים בה כייסים רבים מפירה את שלום הציבור ו'מושכת' אליה עבירות. עוד יש לציין שאנשים כאלו ואחרים בתוך קהל המתפללים המוסלמים הקיפו את הבנות, אחת מהן דחפה את משיבה 1 (אחת הקטינות היהודיות, א"ס), ואווירה של התלהמות שררה במקום.
"טוב עשו שוטרי מג"ב שאבטחו את המשיבות. זה תפקידה של משטרה במדינה דמוקרטית. חשד סביר לביצוע עבירה פלילית לטעמי לא קיים, ומשכך לא קיימת אף עילת מעצר או עילת הגבלה, ועל כן אני דוחה את הבקשה (של המשטרה להרחיק את הקטינות מאזור ההר, א"ס).
"ולסיום, אברהם אבינו, אביהם של היהודים והמוסלמים, ייסד את תפילת שחרית כפי שנאמר בגמרא במסכת ברכות, דף ו' עמוד ב': 'וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם'. הגמרא מסיקה מהפסוק כי 'אין עמידה אלא תפילה'. סרטון הווידאו המתאר את האירוע מכיל בתוכו את בניו של אברהם אבינו, הן אלו היהודים והן אלו המוסלמים, כל אחד ועמידתו שלו. חבל שהעמידה הזו אינה יכולה להתקיים בצוותא, אך חובתה של מדינה דמוקרטית לאפשר עמידה שכזו".
