שולי מועדים לשמחה. אתה מהמארחים או מהמתארחים בחג?
"גם וגם. סוכות זה חג של תנועה, ובאופן אישי יש לי הרבה הופעות בחג אני מארח ומתארח בהתאם. הייתי רוצה לארח את אוהביי וידידיי ולהתארח אצלם, והייתי שמח להיות בסוכה של ר' נתן מנמירוב. לראות איך הוא חווה את החג".
מה הכי משמח אותך בסוכות?
"סוכות באופן כללי זה חג מאד משמח. עצם המהות של הסוכה וארבעת המינים. אני מאד אוהב את המצוות שכלולות בחג הזה. השהייה בסוכה היא זמן שאתה יכול בפועל לחוש את מה שאתה מקבל ממנה שזה כמו מקווה ארוך, באמצעות הדברים הפשוטים: הברכה על ארבעת המינים, לאכול בסוכה, להתפלל בסוכה, ללמוד בסוכה. כשאתה טובל במקווה, ההרגשה היא מדהימה ונשאלת השאלה אם זה נובע באמת מהפעולה הרוחנית או בגלל איזו התניה שיש לך לעניין, כי אתה מאמין בו. אני אומר שזה וזה קשורים ביחד. כיוון שאתה מאמין בפעולה של הטהרה של המקווה, אתה יכול לזכות לזה. אז בישיבה בסוכה אתה יכול להאמין שאתה זוכה באור שיש בחג הזה".
כיצד החג ומשמעותו יכולים לתרום לנו כחברה ישראלית?
"ללא ספק, הבעיה המרכזית שהחברה שלנו עומדת מולה כרגע היא השסע שמוצא לו כל מני אחיזות ולשונות וכל פעם בסיפור אחר. פעם בין דתיים לחילונים פעם בין שמאלנים לימניים. עכשיו הלהיט החדש זה השיח המפלג בין המתחסנים ללא מתחסנים שמאיים עלינו כחברה. הלוואי שהחג הזה יעזור לרוח הבעייתית הזו לשכוך ולהירגע, שמעצם קדושתו ייתן לנו קצת שכל לא ליפול לפינה המסוכנת הזו".
מי מבין דמויות האושפיזין בעל ההשפעה הגדולה ביותר עליך?
"אני יש לי קטע עם יוסף. אני חולם כמו יוסף. זה קודם כל השם השני שלי, ויש לי קשר מיוחד לדמות הזאת. כל מי שיש לו נטיות אומנותיות-חולמניות, לא יכול שלא להזדהות עם הדמות המופלאה הזו שהצליחה להחזיק ראש בחיים בבור מלא נחשים ועקרבים, בכוח האמונה ובכוח של שמירת הברית".
מה אתה מעדיף: דירת ארעי או דירת קבע?
"כל הרעיון של סוכה הוא שהיא דירת ארעי. אבל זה נכון לסוכות. העניין הוא לחיות בדירת קבע יפה מאד כמה שאפשר, אבל לזכור שבסופו של דבר החיים שלנו הם דירת ארעי. דירת קבע יכולה להטעות אותך שהכול אינסופי והסוכה מזכירה לנו שזה לא ככה. שאנחנו פה, כמאמר המשורר אהוד בנאי: אורחים לרגע".
האם העובדה שאנחנו לא בסגר וזוכים לחגוג יחד, אך מאידך מתמודדים עם תחלואה גבוהה, היא הישג לדעתך או עניין לחשבון נפש?
"אני חושב שזה שאנחנו לא בסגר זו ברכה מאד גדולה. מצד שני, כל העניין של הקורונה בסופו של דבר הוא תעלומה אחת גדולה שהפתרון שלה מונח אצל הקב"ה בלבד, זו דעתי. 'כל חכמתם תתבלע' זה פסוק שנאמר על התקופה הזו, שאתה רואה איך שדבר שהוא נעלם שהוא לא איזו פצצת אטום אלא משהו שאף אחד אין לו מושג בדבר הזה – מניע את העולם. ולאף אחד אין מושג איך זה ילך ומתי זה ייגמר. לכן אני חושב שלא להיות בסגר זה רחמים מצד הקב"ה כי הנזקים של סגר הם גדולים. אין פה חכמים, כולנו טיפשים בכל הנוגע לקורונה. ראינו איך כל מני הנחות שהחזקנו בהן בכוח והאמנו שהן פתרון יומיים אחרי זה הסתבר שהן לא פתרון ושיש זן חדש. אז אני שואל את עצמי: מה הקב"ה מצפה ממני? רק אמונה. אין לנו מה לעשות מעבר לזה, וזה החג להתמלא באמונה".
מה אתה מאחל לעם ישראל לשנה החדשה?
"אני מאחל לכולם קודם כל בריאות ובעיקר בעיקר לתת לעצמנו את האפשרות לשיח עדין ולא אלים שמאפשר מקום למגוון הדעות. אין מה לעשות, זו הסכנה האמיתית בעיניי. אני מאחל שיהיה בינינו כבוד, שלום, שנתחיל להקשיב אחד לשני ונהיה מסוגלים לחיות עם זה שיש אנשים חושבים אחרת מאיתנו".