נדב אבקסיס, מועדים לשמחה. איפה אני תופסת אותך?
"בצום טוויטר. מחקתי את האפליקציה לפני שבוע ואני בשאיפה לסגור את החשבון לגמרי".
למה?
"את כל הרעל אני רוצה לנקות. אני לא רואה חדשות ולא שומע אקטואליה כבר כמה זמן. אני חושב שהגעתי לרוויה".
מבינה. הלוואי עליי. שנתחיל?
"קדימה".
מארח או מתארח?
"עשיתי את הדבר הכי טוב: אירחתי את אחי ואשתו, ועוד אח עם הילדים שלהם. אני בניתי את הסוכה עם אחי אבל הם הכינו את האוכל. למחרת, הייתי עם הילדים אצל המשפחה של אימא שלהם. בסוכה שלי הייתי רוצה גם לארח את אהוד ברק. לפני שנתיים הוא הזמין אותי למסעדה על חשבונו אחרי שבמסגרת הקמפיין שלו הטרלתי אותו בטוויטר. אמרתי לעצמי, וואלה הפלטפורמה קיימת – הסוכה בנויה ונשאר מלא אוכל מהחג, נראה לי שהקציצות דגים של יעל גיסתי הם לא משהו שהוא יוכל לסרב לו".
מה הכי משמח אותך בסוכות?
"מזג האוויר. אתה יוצא מהבית עם מכנסיים קצרים, מטריה וקרם הגנה כי אתה לא יודע מה יהיה. אני מתעב את החום שהיה השנה ובגלל שהשורשים שלי הם אירופאיים, אז יש לי את החיבור הטבעי למזג אוויר סגרירי יותר".
כיצד החג ומשמעותו יכולים לתרום לנו כחברה ישראלית?
"אני חושב שזה סוג של מימונה. מתארחים ומארחים באיזה חוסר פורמאליות כזאת. "לבוא אליכם לא?" יאללה, קח ת'אוטו, נוסעים. זורמים. יש בחג הזה ספונטניות שעדיין לא לקחו מאתנו. כל מה שיוציא את הילדים שלי מהמסכים ומהקניון מבחינתי – בריא לנפש".
האושפיזין שדמותו משפיעה עלייך הכי הרבה?
"אברהם. הוא אבינו והוא ה-מארח. הוא אחראי לעם הזה שנקרא עם ישראל, עליו אפשר להפיל את האשמה, 'זה הוא התחיל' מה שנקרא. אבל אני חושב שגם בגלל שסיפורי התורה תופסים אותי כמו שהם תופסים הרבה ילדים, זה שורש הילדות שלנו".
דירת ארעי או דירת קבע?
"דירת ארעי. לקחת אותה במחיר למשתכן ולהשכיר אותה. אני מעדיף כל מה שבעוד שנתיים אני אוכל לקיים עם החברים שלי את השיחה הישראלית האולטימטיבית: "אתם לא מבינים, כשקנינו את זה חשבנו אז וואה איזה מחיר, מי יעיז? אבל היום?! מבינים שזה זה היה מחיר כלום, זה כל הזמן עולה. קנינו בזמן".
האם העובדה שאנחנו לא בסגר וזוכים לחגוג יחד, אך מאידך מתמודדים עם תחלואה גבוהה, היא הישג לדעתך או עניין לחשבון נפש?
"עם כל הרצון שלי לא להיכנס לפוליטיקה אגיד שזה הישג מצוין של הממשלה. כל ממשלה, גם הממשלה הקודמת לא הייתה לה שום ברירה והיא הייתה משאירה את המצב כמו שהוא כרגע, כי אנחנו כנראה הולכים לחיות עם הקורונה כל חיינו. אחרי החיסונים כל העולם נכנס לשגרה. זה הישג תקשורתי לראש הממשלה שהצהיר: אם נמשיך ככה ניכנס לסגר. והנה אין סגר והוא רושם לעצמנו הישג. אני חושב שהעובדה שאין סגר משמחת כי למרות הכול, היו תקופות אפילות יותר בחיי היקום כולו וגם בהן אנשים צחקו וחיו. חשוב לחיות בפרופורציות".
משפחות רבות מבודדות בחג הכי שמח בשנה, כתוצאה מפתיחת שנת הלימודים. האם היה חשוב כל כך לפתוח את השנה לפני החגים?
"אני חצוי בעניין הזה. יכולתי לשקול ולא לשלוח את הילדים אבל כל עוד שאר הילדים הולכים לבית ספר ברור שאני אשלח את הילדים שלי. לו היו שואלים אותי, הייתי רוצה שהילדים יתחילו את שנת הלימודים אחרי החגים. מצד שני, אמר היום יפה יועץ התקשורת ברק סרי בתכנית הבוקר שהתארחתי בה של ניב רסקין, שבעולם שבו ממילא קשה להסביר לילדים למה בונים סוכה, ולמה אוכלים תפוח בדבש ולמה צמים ביום כיפור – אם היינו מתחילים את הלימודים אחרי ספטמבר גם המעט הזה להנחיל לילדים שלנו, לא היה קורה".
בעיצומו של חג אנו מציינים גם מאה ימים לממשלה. איזה ציון היית נותן לממשלה?
"וואו. לא יודע, היא העבירה אותנו ממצב של צלצול למצב רטט. נהיה פה קצת שקט על רטט. אנחנו עדיין במדינת ישראל, כן? אין פה באמת שקט תמידי אבל עצם העבודה שנהיה פה טיפה שקט הייתי נותן לה ציון עובר".
מה אתה מאחל לעם ישראל לשנה החדשה?
"פחות חדשות, פחות עצבים. את שני הדברים אני משתדל לעשות. ישבתי בבית קפה עם חבר ולידינו ישבו שתי נשים שדיברו בקול רם, בלי מודעות. שאלתי את עצמי: להעיר או לא להעיר? אמרתי לחבר שיש לנו שתי אפשרויות: נעיר והיא תיפגע ותצעק ואנחנו נגיב או שפשוט ניקח את עצמנו ונעבור לשולחן אחר. הלכנו על האפשרות השנייה ולא קרה כלום. כמה שפחות להתעצבן יותר טוב".
