"גאוותי בספרים שירשתי ממשפחתי"

תכולת הספרייה:  ספרייתי מכילה אלפי ספרים שהלכו והצטברו במהלך השנים. מלבד כל הספרות התורנית הקלאסית של כל בן תורה, התווספו ספרים רבים שסִקרנו אותי, בפרט בתחומי מחשבת ישראל ותורת הקבלה, וגם הספרות הכללית, בשני תחומי עניין מרכזיים עבורי: פילוסופיה והיסטוריה, וכן פסיכולוגיה וספרות יפה. עניין רב יש לי בספרות ציונית־דתית, וגם בהכרת ארץ ישראל. כמו כן, עניין רב יש לי בספרים עתיקים, בפרט הספרות של יהדות ספרד. גאוותי בספרים שירשתי ממשפחתי, שאינם מוכרים כל כך והם נכסי צאן ברזל של תורת ישראל. מדף של כבוד יש לספרי הרב יהודה ליאון אשכנזי, וגם לספרים שזכיתי לכתוב.

מדף קרוב ללב:  החביבים מכולם הם המדפים של ספרי הרב קוק ובית מדרשו, משום שאני רואה בהגותו את המפתח להתחדשות רוחנית ותרבותית התואמת את הדרישה לסטנדרט גבוה בדור של גאולה.

שיטת מיון:  לפי נושאים.

על ארבעה ספרים

נתיבים נעלמים

פרשיות ההעפלה במחתרת, במדבר ובים

יאני אבי־דב / עם עובד, 1967

סיפורו של שליח בארצות ערב בתקופת ההעפלה לארץ ישראל. יש שם פרק מעניין על הקשרים שלו עם סבי ז"ל, עייזר שרקי, שניהל את העלייה הבלתי לגלית מצפון אפריקה. תיאור דמותו מרשים ביותר. הספר מהווה עדות לאחדות האורגנית שהייתה קיימת בימי ראשית המדינה בין ההתיישבות הקיבוצית החילונית ובין היהדות הנאמנה לתפוצותיה. הבדלי ההשקפות לא העיבו על הסולידריות הלאומית.

רבי שם טוב גפן

פרקי חיים, איגרות ומאמרים

עורך: ידידיה ונגרובר / נזר דוד, תשע"ז

ספר על דמותו ומתוך כתביו של הרב קלמן (קלונימוס) שם טוב גפן, שהיה פילוסוף, מקובל ומתמטיקאי, ומקורב לראי"ה קוק. יש שם מחשבה גאונית של תלמיד חכם ירא אלוקים של אמת, הצופה מסוף העולם ועד סופו. מעניין במיוחד מאמרו על שמות חומשי התורה, שזכה להיות מצונזר במהדורה השנייה.

קדיש אחרון

עיון בגישות אמוניות בסוגיית האמונה והשואה"

הרב איתמר כהן / מכינת מגן שאול, תשס"ג

המחבר היטיב לרכז במקום אחד ובתמציתיות את מכלול הגישות שהובעו על ידי יהודים מאמינים בסוגיה הכואבת של השואה. נראה לי שלא ייתכן לאמץ עמדה בנושא בלי להתוודע תחילה למה שהמחבר מגולל לפנינו.

ברית שלום

הלכה למעשה לבני נוח

ספר שולחן ערוך לאומות העולם. על הספר הזה עמלתי רבות בעזרתם של מספר תלמידי חכמים. אף על פי שהוא קטן בכמותו, טמונה בו השקעה רבה. נעשה בו מאמץ להתאים את התוכן ההלכתי והרעיוני שנכתב במקורו בשפה הרבנית, ולהעבירו לשפה המובנת לבן דורנו. הספר זכה להסכמותיהם של חשובי הרבנים, והוא תורגם לפי שעה ליותר מעשר שפות. תקוותי שהוא יהפוך למקור העיקרי לעוסקים בתחום החשוב הזה.