שאלת הזהות היהודית, ובשמה המוכר בישראל שאלת "מיהו יהודי", היא צומת המפגש בין לאום־מדינה־דת־זהות – הרכיבים המכוננים את מדינת ישראל ומשפיעים על דמותו של העם היהודי. לשאלה זו השלכות כבדות משקל בישראל ובעם היהודי, שהולכות ומתעצמות עם השינויים הזהותיים והדמוגרפיים העוברים על העם היהודי ועל מדינת ישראל. מחוץ לישראל, האתגר העצום עבור מי שמחזיק בתפיסה אורתודוקסית בנוגע לעם היהודי הוא שכ־70 אחוזים מהיהודים בארה"ב נישאים כיום בנישואים בין־דתיים. גם בישראל האתגר משמעותי. כ־500,000 ישראלים אינם מוגדרים כיהודים על פי ההלכה, והכנסתם תחת כנפי היהדות של אלו מהם הרוצים בכך, היא בעיני ישראלים רבים אתגר לאומי מהמעלה הראשונה.
שאלת הזהות וגבולותיה, ובעיקר שאלת הגיור התקף, נמצאת כבר שנים ארוכות בלב מחלוקת הלכתית סוערת. בשל מורכבותה לנוכח המציאות של המאה ה־21, השלכותיה על אופיו של העם היהודי ומדינת ישראל, והגישות ההלכתיות השונות זו מזו, לעיתים באופן קיצוני – היא זכתה להתייחסות לא מבוטלת גם בכתיבה האקדמית וההלכתית. ובכל זאת, בספרו החדש "ברית ושאלת הגיור" מצליח הרב ד"ר בנג'י לוי להציע מבט חדש ומרענן על הסוגיה, וחשוב מכך – רעיונות מחשבתיים־הלכתיים שאימוצם יכול לסייע במיתון המתח ההלכתי והפוליטי סביבה.
ליבו של הספר הוא עיון מחודש והצעת מבט פורץ דרך על סוגיית הגיור, באמצעות תורתו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק. הרב סולובייצ'יק, מנהיג היהדות האורתודוקסית־מודרנית בארה"ב במאה הקודמת, היה פוסק הלכה אבל בעיקר הוגה דעות ענק. תורתו הציעה לבני דורו – וממשיכה לאפשר גם לבני המאה ה־21 המבקשים זאת – התמודדות תיאולוגית עם המציאות המודרנית והשתלבות בה, מתוך מחויבות מלאה להלכה ולדרך החיים האורתודוקסית. ייחודו וגדולתו הופכים את תורתו למקור חשוב ורב משמעות לדיון בשאלות הזהות היהודית.
בספר מבקש לוי להתבונן בסוגיית הגיור על בסיס הבחנות יסוד מתורתו של הרב סולובייצ'יק. אחת התמות המפורסמות והמרכזיות בהגותו של הרב סולובייצ'יק באשר לעם היהודי, אופיו וזהותו, היא ההבחנה בין "ברית גורל" ל"ברית ייעוד". במאמרו "קול דודי דופק" מגדיר הרב סולובייציק את ברית הגורל כחיים של קיום יהודי מתוך השתייכות לא בחירית לעם היהודי ולגורלו – טוב או רע. לעומתה, ברית ייעוד היא חיים יהודיים מתוך תחושת בחירה והגשמה של הייעוד היהודי, תוך שקידה מתמדת על קידומו של חזון ורצון האל במציאות. לצד זאת, בכתיבתו על הגיור, ובהתבסס על הרמב"ם, מציע הרב סולובייצ'יק הבחנה בין גיור טכני במהותו, שמקיים את רכיבי הגיור: מילה, טבילה וקבלת עול מצוות באופן מינימליסטי. גיור כזה מביא את הגר לדרגה של "גר סתם". לעומתו, עומדת בפני הגר האפשרות להפוך את הצטרפותו לעם ישראל למסע רוחני מתמשך של התמסרות ללימוד והתקדמות רוחנית. גר זה יזכה למעמד של "גר צדק".
מסע לגילוי הייעוד
לב הוויכוח ההלכתי העכשווי בשאלת הגיור התקף נסוב על שאלת "קבלת עול מצוות", כלומר היקף המחויבות ההלכתית שעל המתגייר לקבל על עצמו כדי להיות יהודי. בעיני פוסקי הלכה רבים, ללא מחויבות מלאה ומתמשכת לקיום המצוות היהודיות כולן, אי אפשר להצטרף לעם היהודי. תפיסה בינארית זו של הגיור יוצרת חומה גבוהה בפני רוב המבקשים להתגייר כיום, שרובם מנהלים – בישראל או מחוצה לה – חיים "חילוניים" רגילים. משמעותה של דרישה כזו היא שינוי קיצוני באורח חייהם, ולכן עבור רבים זו אינה אופציה תקפה.
על בסיס תורתו של הרב סולובייצ'יק מציע לוי לראות את הגיור לא כהכרעה בינארית, אלא כרצף של אפשרויות. בקצה האחד עומדת בפני הגר האפשרות להפוך לגר צדק ולצאת למסע גילוי של מלוא החיים הייעודיים כשותף בברית הייעוד של העם היהודי. אבל יש גם דרך אפשרית אחרת – גיור מתוך בחירה בעול המצוות אך בדרך מינימליסטית, ותוך הצטרפות לגורלו של עם ישראל ולברית הגורל שהוא נושא על גבו. גם הדרך הזו, התובענית פחות, היא אפשרות תקפה הלכתית, גם אם היא מביאה את הגר להיות "רק" "גר סתם".
לאורך פרקי הספר, תוך שהוא מפתח את הרעיון המרכזי המוביל אותו, סוקר לוי גם את תולדות הפסיקה ההלכתית בנושא הגיור, ומציע פרספקטיבה אקטואלית גם לשאלות העכשוויות שמטרידות את מדינת ישראל ואת העולם היהודי בנוגע לזהות היהודית ולגיור. בכך הופך הספר למסע מרתק לא רק בהגותו של הרב סולובייצ'יק ובהצעות שיש בה לזהות היהודית העכשווית, אלא גם להזדמנות להכיר את הכתיבה העכשווית – ההלכתית והמחקרית – על הסוגיה החשובה הזו.
בחג השבועות אנו קוראים על הצטרפותה של רות לעם ישראל בדרך שנראית טבעית ומובנת מאליה, "עַמֵּךְ עַמִּי וֵא־לֹהַיִךְ אֱ־לֹהָי". מאז הדברים הסתבכו והתאתגר התעצם. הספר שלפנינו מציע דרך חדשה ובעלת פוטנציאל משמעותי להתמודדות עם האתגר. אינטלקטואלים יקראו אותו בעיון, אך יש לקוות שגם רבנים בעלי השפעה יעשו זאת תוך שהם מאמצים את ההצעות הגלומות בין דפיו, לצד כל מי שעתידו של העם היהודי חשוב לו.
ד"ר שוקי פרידמן הוא סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס
