נדמה כי איש מבין מאות מנהיגי הקהילות היהודיות באירופה, שהתכנסו בשבוע שעבר בבודפשט בירת הונגריה לכנס השנתי של איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA), לא הופתע כאשר הוצגו תוצאות המחקר המקיף שבוצע בשיתוף המכון הבריטי לחקר מדיניות יהודי אירופה. במחקר נבחן מצב החיים היהודיים ב־12 מדינות אירופיות שבהן מתגוררות הקהילות היהודיות הגדולות ביבשת, וכן מעשיהן של הממשלות למען שגשוגן וביטחונן של הקהילות היהודיות בתחומן.
בלגיה ופולין, כך עלה מהנתונים, הן שתי המדינות האירופיות שהכי גרוע ליהודים לחיות בתחומן. לעומתן, איטליה והונגריה ניצבות בראש הרשימה, כמדינות שהכי טוב ליהודים לחיות בהן. ההבדל הזה, צריך לומר, נובע בעיקר ממספר המהגרים בכל מדינה. בעוד בלגיה קלטה בשנים האחרונות מאות אלפי מוסלמים מהמזרח התיכון, הונגריה סוגרת את שעריה לפליטים. שיעור המוסלמים בכל מדינה, לצד נחישות השלטונות להיאבק בגילויי אנטישמיות, משפיעים באופן ישיר על תחושת הביטחון של היהודים.
במסגרת המדד נבחנו הנושאים החשובים לקיום ושגשוג חיים יהודיים, ובהם: פעילות מעשית נגד אנטישמיות, הבטחת ביטחון הקהילה היהודית, חופש דת, טיפוח תרבות יהודית, ואפילו הצבעות המדינה באו"ם בנושאים הקשורים לישראל. בכל המדדים שנבחנו עלה כי בלגיה היא המדינה שנוקטת הכי פחות פעולות למען החיים היהודיים במדינה. כך למשל, בשנים האחרונות צמצמה הממשלה הבלגית באופן משמעותי את האבטחה סביב הקהילות היהודיות, שני מחוזות מרכזיים במדינה הכריזו איסור על שחיטה כשרה, ופוליטיקאים בולטים דורשים לאסור על קיום ברית המילה.
בין באי הכנס היה גם חבר הפרלמנט הבלגי, מיכאל פרייליך, יהודי דתי בן 42 ואב לארבעה ילדים, תושב אנטוורפן. פרייליך, שמכהן בפרלמנט מאז 2019, הוא עיתונאי לשעבר, העורך הראשי של העיתון היהודי הגדול בבלגיה, השבועון "יודס אקטואל", המופיע בשפה הפלמית.
"צריך להיזהר מדרמטיזציית יתר של הנתונים המדאיגים שנחשפנו אליהם כאן", הוא מסתייג ומנסה להגן על מדינתו, כשאני שואל אותו על ממצאי המחקר. עם זאת, הוא לא מתכחש לאף אחד מהמדדים שהוצגו. "זה חשוב שאנחנו מכירים באתגרים ובבעיות, אבל צריך לזכור שהיהודים מרגישים בבית בבלגיה, וכבר הרבה שנים הם מרגישים כך. כשתשאל את יהודי בלגיה האם הם מוטרדים מהמצב הזה הם ישיבו לך בחיוב, אבל באותה מידה הם גם מודאגים מנושאים אחרים כמו האינפלציה. לעומת זאת, כשאני מדבר עם חברים מישראל הם אומרים לי שהם מודאגים מפיגועים וחוששים ללכת למסעדה או לקניון. כל אחד מרגיש לא בטוח ממשהו, השאלה היא מה אנחנו עושים בנוגע לזה".
אותם אנשים שפועלים נגד השחיטה הם גם אלו שמגינים על ישראל ופועלים לחוקק חוקים נגד אנטישמיות, ולממן הגנה על מוסדות יהודיים. זה באמת מבלבל הרבה אנשים כאן שפוליטיקאים שנלחמים למען היהודים מצביעים נגד השחיטה, אבל המציאות היא לא שחור ולבן. זה סיפור מורכב
פרייליך מציג בגאווה נתונים על שגשוג הקהילה היהודית באנטוורפן. "בעיר שלי יש 15 בתי ספר יהודיים, 100 בתי כנסת, מסעדות לרוב, והחיים היהודיים גדלים. כן, יש בעיות ויש אנטישמיות, תמיד הייתה. הבעיה עכשיו עם השחיטה, למשל, מחייבת אותנו למצוא פתרונות ואנחנו עובדים על זה".
נציג של כולם
פרייליך עשה היסטוריה כאשר נכנס לראשונה כיהודי אורתודוקסי לפרלמנט הבלגי, במקום החמישי ברשימת "הברית הפלמית החדשה" (NVA) – מפלגת הימין הגדולה ביותר בפרלמנט. זה קרה ב־2019, לאחר שראש עיריית אנטוורפן, בארט דה־ובר, הציע לו להצטרף לרשימת המפלגה מתוך רצון למשוך קולות יהודיים, במדינה שמספר היהודים בה נע על פי ההערכות בין 70 ל־90 אלף. מפלגתו של פרייליך מחזיקה ב־25 מתוך 150 מושבים בבית הנבחרים, אך היא מצויה באופוזיציה לממשלתו של אלכסנדר דה־קרו.
מטבע הדברים, המפגש בין אורח חייו של פרייליך כיהודי אורתודוקסי ובין תפקידו הפוליטי, מציב בפניו אתגרים מסוימים, אך לדבריו הם לא שונים באופן מהותי מאלה שיהודים אחרים מתמודדים עימם. "בכל עבודה או עסק שיהודי דתי מעורב בהם, יש מקומות שלא פשוט לשמור כשרות, שבת וכדומה", הוא אומר. "כל מי שמצוי בקשר איתי יודע שיש זמנים שאני לא זמין בהם, ושיש דרכים להשיג אותי. בשבת בבוקר למשל, העוזרים שלי יודעים שאפשר למצוא אותי בבית הכנסת. הפרלמנט אצלנו סגור ביום שבת. למזלי אני באופוזיציה, וכאשר בראש השנה הייתה הצבעה על חקיקה, לא הייתי חייב להשתתף בה. עדיין לא נדרשתי להגיע לפרלמנט בימי חג, ואני מקווה שאוכל לשמור על זה בעתיד ולא להיתקל בסיטואציה כזו".
"אני לא מכיר אף חבר פרלמנט יהודי דתי בשום מדינה אחרת בעולם, למעט ישראל כמובן", אומר פרייליך. "זה מרגש, ואני מבין את האחריות. חשוב להראות שזה אפשרי להיות יהודי דתי שומר שבת וכשרות וגם פוליטיקאי במדינה לא יהודית".
פרייליך אינו דובר עברית, אך לפני כשני עשורים הגיע ארצה לתוכנית לימודים מיוחדת של דוברי אנגלית במכון לב בירושלים. "למדנו שם תורה ומחשבים, והכרתי חברים מכל העולם", הוא מספר.
כעיתונאי מוערך בבלגיה הוא היה מוכר כדובר מרכזי בסוגיות של מאבק באנטישמיות והגנה על חופש הדת של היהודים. כחבר פרלמנט, הדגשים שלו שונים: "למען האמת, העיסוק המרכזי שלי בפרלמנט הוא בכלל לא היהדות", הוא מבקש להבהיר. "יש נושאים רבים אחרים וחשובים שמעסיקים את אזרחי בלגיה, יהודים ושאינם יהודים. אני עוסק בנושאים של אבטחת סייבר, ענייני תקשורת ועוד. אני רוצה להיות פוליטיקאי רגיל. שאנשים לא יזהו אותי רק כיהודי שנמצא בפרלמנט למען הקהילה שלו או ישראל, אלא כנציג ציבור שפועל בעבור כל האזרחים והצרכים שלהם".
לפני שבועיים, כמה ימים לפני המפגש שלנו, הקהילה היהודית בבלגיה נחלה הצלחה חריגה: הפרלמנט של מחוז בריסל הצביע ברוב קולות נגד הצעת החוק לאסור שחיטה כשרה במחוז. בשני המחוזות האחרים במדינה, ולוניה ופלנדריה, השחיטה הכשרה נאסרה. לפני כשנה דחה בית המשפט לחוקה במדינה את עתירת הקהילה היהודית נגד החלטת בתי הפרלמנט במחוזות אלו, שהתקבלה לפני כשנתיים וחצי. השופטים קבעו כי "החלטות הפרלמנטים הבלגיים בנושא שחיטה כשרה חוקיות, ואינן נוגדות את החוקה הבלגית".
לדברי פרייליך, "המוטיבציה לחוקים הללו בבלגיה מעולם לא הייתה ניסיון לפגוע בקהילה היהודית או מתוך אנטישמיות. אותם אנשים שפועלים נגד השחיטה הם גם אלו שמגינים על ישראל ופועלים לחוקק חוקים נגד אנטישמיות, ולממן הגנה על מוסדות יהודיים. זה באמת מבלבל הרבה אנשים כאן שפוליטיקאים שנלחמים למען היהודים מצביעים נגד השחיטה, אבל המציאות היא לא שחור ולבן. זה סיפור מורכב".
איך אתה מסביר את הניסיונות למנוע שחיטת בהמות על פי ההלכה היהודית?
"אני מאמין שרוב האנשים מודאגים מזכויות בעלי החיים, וכשהם רואים את הדרך שבה נעשית השחיטה המוסלמית הכשרה, 'חלאל', יש פה בעיה. אתה צריך להבין, יש באירופה פי 50 מוסלמים מיהודים, ובבלגיה כמעט פי 100. על כל מאה בהמות שנשחטות בשחיטת חלאל, רק אחת נשחטת בשחיטה כשרה. לא באמת אכפת לבלגים מהשחיטה היהודית, אנחנו קהילה קטנה מכדי שזה ישפיע ויוביל למהלך מעין זה. החוקים הללו הם נגד האסלאם. חצי מהמוסלמים בעולם אומרים שאפשר לעשות את השחיטה אחרי הימום חשמלי לבהמה, וזה כשר לחלוטין. בפרלמנט הבלגי טוענים שאם בעבור מחצית מהמוסלמים בעולם זה מותר, למה שלא כולם יעשו זאת? מדענים בכל העולם אומרים שהשחיטה המוסלמית אכזרית ומכאיבה לבעלי החיים, וצריך לעשות אותה עם שוק חשמלי שמפחית את הכאב".
פרייליך מסכים שהמניעים למאבק בשחיטה הם גם פוליטיים, אך לא בגלל היהודים. "יותר ויותר מוסלמים מגיעים לכאן, והרחובות מקצינים. נשים ונערות מכסות את כל הגוף, מקימים בתי ספר שמלמדים בהם איסלאם רדיקלי, ואסור למכור אלכוהול באזורים שהם חיים בהם. לאירופים זה מתחיל להימאס, והם אומרים שעליהם לעצור זאת. איך עושים את זה? מחוקקים חוקים. זו המוטיבציה".
אז מה הפתרון? פרייליך סבור שאם נציגי הקהילה היהודית יצליחו להסביר כיצד מתבצעת השחיטה היהודית, בממשלה יכבדו את אורח חייהם ולא ימנעו זאת. "אי אפשר להשוות בין שחיטת החלאל של המוסלמים לשחיטה הכשרה של היהודים. נכון ששתיהן נעשות באמצעות סכין, אבל בשחיטה המוסלמית אין כבוד לבהמה, אין שוחט עם ניסיון ולא סכין חדה. במהלך חג הקורבן המוסלמי, כל אחד יכול לקחת כבשה ולשחוט בעצמו ללא כל אימון והכשרה, וברור שבאופן הזה היא תסבול. ביהדות, השוחט צריך לעבור הכשרה ארוכה מאוד כדי לקבל את ההסמכה והאישור לשחוט".
זירת מאבק אחרת היא הניסיון הפוליטי בבלגיה למנוע מהורים לבצע ברית מילה בילדיהם, ולפחות להפסיק את המימון הממשלתי לכך. "הנושא הזה עדיין נמצא בדיון שקט, וכרגע לא מדברים על האפשרות להעלות את זה לחקיקה בפרלמנט", מדווח פרייליך. "עם זאת, ברור לי שצריך לעקוב אחרי הקולות הללו, ולצפות שיום אחד נצטרך עוד להתמודד איתם".
מהעיתונות לפוליטיקה
עיתונאים שהופכים לפוליטיקאים זו תופעה מוכרת גם לנו הישראלים. במשך 11 שנים היה פרייליך העורך הראשי של העיתון היהודי שבבעלות משפחתו, שיצא לאור לראשונה בשנת 1957. "סבא שלי הקים אותו כשהיה בחור צעיר, לפני 65 שנה, אחרי מלחמת העולם השנייה", הוא מספר. כמו בכל העולם, גם ב"יודס אקטואל" חוו את ירידת קרנה של העיתונות המודפסת. "כל מי שנמצא בעולם הזה יודע שזה אתגר לשרוד כלכלית, במיוחד כשאתה מדבר על מוצר נישה כמו עיתון יהודי בבלגיה", אומר פרייליך. "בכל העולם, עיתונות שפונה לקהילה היהודית נמצאת בירידה משמעותית ולא מצליחה להתקיים מהכנסות. הכול עובר לאונליין, ולרוב ממומן על ידי פילנתרופים יהודים. זו הדרך היחידה לשרוד. רוב המנויים שלנו הולכים ונפטרים, והקהל הצעיר לא מעוניין בעיתון נייר ורוצה את החדשות שלו בחינם. הבנתי שהקריירה שלי כעיתונאי לא תאפשר לי להתפרנס, וכשהגיעה ההצעה להצטרף לפוליטיקה – נעניתי לה".
לתחושתך, היכן אתה משפיע יותר – כחבר פרלמנט או כעיתונאי?
"זו השפעה ועשייה שונה, והחברה צריכה את שני הדברים. כחבר פרלמנט אתה יכול לשנות דברים בעצמך, וכעיתונאי אתה מצפה שאחרים יעשו זאת, ומקווה שאכן יקשיבו לך… אני חושב שלהיות חבר הפרלמנט היהודי היחיד בפרלמנט הפדרלי, וחבר הכנסת הדתי היחיד מחוץ לישראל, זו עמדה חשובה לקידום נושאים שונים. בספטמבר, למשל, אני מארגן בפרלמנט כנס לציון יום השנה להסכמי אברהם, והזמנתי את שגרירי בחריין, איחוד האמירויות, ישראל וארה"ב. עבורי כנס כזה הוא עוד אמצעי להילחם באנטישמיות, וזו הזדמנות חשובה".
ביום שלישי השבוע נפגש פרייליך עם שגריר ארה"ב בבלגיה מייקל אדלר, ואירח אותו במוסדות הקהילה היהודית באנטוורפן. "אדלר נחשב לחבר קרוב של הנשיא ביידן, והוא סיפר לי ששמו היהודי הוא מרדכי ושילדיו חגגו בר־מצווה. אני מאמין שהקשרים שלנו איתו חשובים ליהודי המדינה. אמריקה היא המדינה החזקה והחשובה בעולם, וכשקורים כאן דברים כמו אנטישמיות ופגיעה בחופש הדת, אמריקה מתערבת. טוב שאדם כמוהו יהיה חבר שלנו, ושיכיר את מצבנו ואת האיומים על הקהילה היהודית מצד האסלאם הקיצוני".
עם סיום הכנס בבודפשט הוביל יו"ר ה־EJA, הרב מנחם מרגולין, מסמך הצהרה שנשלח לממשלות האירופיות ובו דרישה לנקוט שורת צעדים משמעותיים ויעילים יותר להגנה על חופש הדת ועל ביטחון הקהילות היהודיות. בין השאר מצופה מהממשלות לאמץ מדיניות שיטור של אפס סובלנות כלפי אנטישמיות, לדאוג לחינוך מהגרים בדבר הצורך לכבד בני דתות אחרות, לעגן את חופש הפולחן של הדת היהודית, למנות בכל מקום אחראי ממשלתי למאבק באנטישמיות ולהגנה על זכויות הדת של היהודים, לנהל מעקב מסודר אחרי אירועים אנטישמיים ועוד.
נשען על הרוח הגבית שקיבל בכנס, יכנס פרייליך בחודש הבא את נציגי הארגונים היהודיים בבלגיה מכל הזרמים, ויציג בפניהם הצעת חוק שהוא מבקש לקדם בפרלמנט ובה שורה של מהלכים למלחמה באנטישמיות הגוברת.
חקיקה נוספת שהוא מוביל היא להוצאת הזרוע הפוליטית של חיזבאללה מחוץ לחוק. "כיום", הוא מסביר, "הזרוע הצבאית נחשבת לארגון לא חוקי, אבל התנועה הפוליטית מותרת. אנשים שתורמים כסף ושולחים מאות אלפי דולרים לביירות מממנים טרור, למרות שהם מסבירים שהכוונה שלהם היא לתרום כביכול רק למאמצים הפוליטיים. מישהו מאמין שהשייח' נסראללה משתמש בכספי התרומות רק לצרכים פוליטיים? זה מגוחך. זה למשל משהו שאני צריך בשבילו תמיכה אמריקאית. בלגיה מנסה להתחמק מתיקון החקיקה הזה, למרות שמדינות אחרות באירופה אוסרות זאת. זו דוגמה לאופן שבו לחץ אמריקני יכול לסייע".
נשמע שאתה עוסק לא מעט בנושאים ישראליים. אתה לא חוטף ביקורת על כך?
"היו שטענו שאני סוכן של המוסד ועוד קונספירציות מהסוג הזה", הוא משיב בחיוך. "כפוליטיקאי אני מבין שאני חייב לפתח עור פיל. אני עושה את הדברים שבעיניי הם הנכונים לעשות ולא משום סיבה אחרת, ופועל באמונה, מתוך הלב שלי.
"אנחנו מדברים על נושאי יהדות רק כי אתה עיתונאי ישראלי, ואלה מן הסתם הנושאים שמעניינים אותך", חוזר ומדגיש פרייליך לקראת סיום שיחתנו, "אבל אני פועל גם תחת דגלים אחרים ומאוד חשובים בעיניי. אני רוצה שהמצביעים של המפלגה שלי, יהודים ושאינם יהודים, יעריכו את העבודה שלי ולא יראו בי רק נציג היהודים שפועל למענם. העיתונים בבלגיה כותבים על העשייה שלי לא כיהודי אלא כחבר פרלמנט. מבחינתי זה קידוש השם כשרואים שאני פועל למען כולם".
