המודל הצרפתי: הפן הרוחני והדתי של עולי צרפת

במשך כמה שעות במהלך אחר הצהריים של יום ראשון השבוע, היה אפשר לחשוב שבניין "היכל שלמה" אינו ממוקם בלב ירושלים אלא בפריז. השפה ששלטה ללא עוררין בכנס "מעלין בקודש", שיזם הרב יונתן סרור מתל־אביב בחסות רשת הגרעינים "שעלי תורה", הייתה צרפתית. הדוברים נמנו כולם על מי שהרב סרור מכנה "המנהיגות הרוחנית של דוברי הצרפתית". בין הנוכחים אפשר היה לראות את הרב אורי שרקי, הרב אליהו זיני (שהצטרף דרך זום), מנכ"ל "קעליטה" בישראל אריאל זינדל, ולצידם רבנים מוכרים בצרפת שהגיעו לכינוס. גם אלו מתוכם שמתגוררים בישראל זה שנים ודוברים עברית שוטפת, התבקשו לשאת דברים דווקא בצרפתית.

"אני מכיר אנשים שעלו מצרפת לישראל כבר לפני עשרים שנה, ועדיין כשהם מקבלים מכתבים מגופים רשמיים הם מבקשים מהילדים או הנכדים שיתרגמו להם מה כתוב", מסביר הרב שלמה סניור, רב העיר קרטיי הסמוכה לפריז, את הבחירה לקיים את הכנס דווקא בצרפתית. "לצערי הרבה מהעולים שהגיעו ושכבר נמצאים בארץ לא מדברים עברית. הרבה פעמים אני אומר לאנשים שגם אם כרגע הם לא עולים לישראל, לפחות שילמדו עברית כדי שיהיה להם את הידע הזה ביד".

לרב סניור עצמו עברית טובה. כמה מילדיו גרים בארץ, והוא ניצל ביקור משפחמצוותתי כדי להשתתף גם בכנס. "כמי שמלווה שנים משפחות שעלו לארץ, באתי לכאן כדי לדבר על הציפיות של העולים, אבל גם על האכזבות שלהם ומה צריך לשפר כדי שיהודים שמגיעים לכאן ייקלטו בצורה הטובה ביותר ולא יחזרו לצרפת", אומר הרב סניור. "אם רוצים שעלייה תהיה מוצלחת, צריך להתחשב בפרופיל הפסיכולוגי, התרבותי וגם הדתי של האוכלוסייה. אי אפשר לפתור הכל, אבל באנו לדבר כדי לקדם קצת את הדברים".

חרדים בסגנון אחר

התחזקות העלייה מצרפת לישראל בשנים האחרונות ידועה ומוכרת. גל העלייה הגדול ביותר בתקופה האחרונה התרחש לאחר הפיגועים בצרפת באמצע העשור הקודם, אז עלו לארץ בשנה אחת למעלה מ־7,000 איש. כיום המספרים קטנים בהרבה, אולם עדיין מדובר בכמה אלפי עולים בשנה. על פי נתוני הסוכנות היהודית, בשנת 2021 עלו לארץ למעלה מ־3,600 איש.

 

כמו כל עלייה, גם עולי צרפת מתמודדים עם קשיים לא מעטים ובהם פערי השפה, המנטליות וכמובן שאלת הפרנסה. אולם לדברי הרב סרור שארגן את הכנס, לעלייה מצרפת יש גם אתגר ייחודי שקשור לפן הרוחני. "לא במקרה בחרנו לקרוא לכנס שלנו 'מעלים בקודש', ובכך לחבר בין נושא העלייה לדברי חז"ל על כך ש'מעלים בקודש ואין מורידים'", הוא אומר. "יש גופים רבים שעוסקים בצד הטכני והמנהלי – העלייה עצמה, מציאת עבודה, מקום מגורים, שיבוץ במוסדות חינוך וכן הלאה. לעומת זאת, הטיפול בפן הרוחני פחות בא לידי ביטוי".

דבריו של הרב סרור אינם נאמרים באופן תיאורטי, אלא מתוך ניסיונו המעשי. כמי שעלה בעצמו מצרפת וכרב קהילת "תולדות יצחק" בתל־אביב, הוא פוגש ומסייע לעולים רבים שהגיעו מצרפת לעיר העברית הראשונה. "לישראלים זה יישמע אולי מוזר, אבל לרבנים יש תפקיד מרכזי בקליטת יהודי צרפת. המקום של הרב בצרפת שונה מאוד ממה שמוכר בישראל. בצרפת הרב יכול להוות כתובת לכל מיני בעיות בתחום המשפחה, העבודה, הזוגיות, חינוך הילדים. לכן גם כשהם מגיעים לישראל, לא שולטים בשפה ומרגישים אולי סוג של חוסר ביטחון – הרב יכול להיות זה שמגשר ומצמצם את הפערים. שמנו לב שכדי שהעלייה לישראל תהיה מוצלחת, היא חייבת להיות קשורה לקהילה ולרבנים".

כדי להבין את משמעות הפן הקהילתי עבור העולים, צריך להכיר את אופי החיים היהודיים בחו"ל. "בצרפת כל החיים היהודיים סובבים סביב הקהילה", מסביר הרב סניור. "זה לא רק המקום שבו אתה מתפלל, אלא גם מוסדות החינוך של הקהילה, שיעורי התורה, חיי החברה ולעיתים גם העבודה. כדי להתמודד עם החיים בין הגויים, היהודים בונים בעצם מסגרת חיים משלהם, שעונה על כל הצרכים. בישראל, מטבע הדברים, זה אחרת לגמרי. כאן כולם יהודים אז לאנשים אין בית כנסת קבוע, אין חברה קבועה ואין קהילה. וכך היהודי הצרפתי שמגיע לארץ נעשה קצת אובד עצות, ומתקשה למצוא את המקום שלו. הוא היה רגיל שהכול מאורגן סביב הקהילה, בית הכנסת והרב, ופתאום כל זה איננו".

נקודה מרכזית בנוגע לאתגר הרוחני של העלייה מצרפת, קשורה לפער בעולם ההגדרות הדתי. בישראל החלוקות המגזריות מאוד בולטות ונוכחות – חרדים, דתיים, מסורתיים וחילונים. בצרפת כל זה לא קיים. במבט מהצד יהיה מי שיאמר שרוב העולים משויכים לזרם שמכונה בארץ "מסורתיים" – אנשים בעלי קשר עמוק ליהדות, שהנראות והלבוש שלהם חילוניים. התוצאה היא שכמו את המסורתיים בישראל, גם את העולים מצרפת נוטים לשייך לזרם החילוני. אולם מבחינת העולים עצמם, עולם ההגדרות הזה זר להם לחלוטין. בצרפת הם פשוט היו "יהודים" שקשורים לקהילה ולרב, ואיש לא ניסה להגדיר אותם כך או אחרת.

גם ה"אדוקים" יותר מתוך העולים מצרפת, אלו שעלו לארץ והוגדרו כאן כ"חרדים", מגלים שיש פער עמוק בין החרדיות הישראלית ובין זו שהם הכירו בחו"ל. זו לא רק שאלת היציאה לעבודה והשירות בצה"ל; כל אורח החיים החרדי בחו"ל נוקשה פחות לעומת זה שבישראל, בשלל מובנים הקשורים לחיי היום־יום ולתרבות הפנאי. העולים החרדים מצרפת ייתקלו בבעיה נוספת: כיוון שרובם הגדול ממוצא מזרחי, ילדיהם מתקשים להתקבל למוסדות חרדיים נחשבים. בעקבות החשש מהידרדרות דתית היו אף מי שקראו ליהודי צרפת שלא לעלות לארץ, מכיוון שכאן בישראל הם לא ישתייכו לקהילות, הילדים ילכו ברובם לבתי הספר הממלכתיים החילונים, והחיבור שלהם ליהדות, ובוודאי של ילדיהם, ילך ויצטמצם.

"הקהילה בצרפת היא בחלקה הגדול מסורתית, ויש לה קושי כשהיא מגיעה לארץ ושולחים את הילדים שלהם לבתי ספר חילונים, ופתאום הם מוצאים את עצמם בחברת אנשים בלי שום רקע דתי", אומר הרב סניור. "זה הלם גדול עבורם, שגורם לאכזבה משמעותית. בתקופה שהיו פיגועים בצרפת אנשים כל כך נבהלו, שחלקם פשוט ארזו הכול ועלו לארץ. אנחנו עודדנו את המטרה של העלייה, אבל מצד שני אמרנו להם שעלייה מתוך פחד לא תצליח. הרבה משפחות עלו בלי להתכונן, זה גרם להם קשיים ואכזבות, וחלק באמת חזרו לצרפת".

עם זאת, מבחינת הרב סניור הקריאה לעלות לישראל צריכה להימשך. "אם אדם מכין טוב את העלייה שלו, מוצא את המקום הנכון, הקשרים הנכונים, בית הספר הנכון, החברה הנכונה, אז אדרבה – ארץ ישראל היא המקום המסוגל ביותר להתפתחות רוחנית. אני חושב שהיום אנשים הבינו את המורכבות ואת הצורך בהכנה. מניסיוני, היהודים בצרפת מאמינים ברבנים, ולכן הדבר הנכון הוא שבמשך כמה חודשים הרבנים מצרפת ילוו את העולים במסע שלהם, תוך תיאום עם הרבנים בארץ".

ללא המטען העדתי

את רעיון החיבור בין הרבנים בצרפת לרבנים בישראל, ובכלל בין הקהילה הצרפתית לישראלית, מקדם הרב סרור. "אני נשוי לאישה ישראלית שנודלה בארץ, ויש לנו שמונה ילדים שנולדו כאן והם דוברי עברית בלבד. לקחנו על עצמנו את המשימה להוות גשר בין הקהילה הצרפתית לישראלית", הוא אומר.

"כישראלית אני מרגישה שיש פה הזדמנות מאוד גדולה דווקא עבור החברה הישראלית", מציגה הרבנית אלישבע סרור את הדברים מהזווית שלה. "מעבר לכך שהעלייה הצרפתית מאוד איכותית, עם חיבור טבעי לכל מה שקשור למסורת ישראל ולזהות יהודית וציונות, אני חושבת שהם גם יכולים להיות מודל לחיבור בין קצוות ומגזרים, שחסר כיום בישראל. אצל העולים מצרפת תוכל למצוא חיבור בין מסורתיים, ואפילו חילונים, ובין חרדים. רובם ממוצא מזרחי, אבל הם באים מחברה אירופית ולא נושאים איתם את תחושות הקיפוח והשד העדתי, שנוצרו בשנים שהם לא היו כאן. הם אוהבי מסורת אבל מאוד משכילים, אקדמאים. יש להם חזות חילונית ליברלית, אבל חיבור שורשי עמוק למצוות. כל זה, יחד עם החום והאהבה שמאפיינים את המנטליות הצרפתית, יכולים להציע לחברה בישראל אפשרות לגשר בין חילונים לחרדים ובין אשכנזים לספרדים.

"אני רואה את הנשים מצרפת שמגיעות למקווה בלבוש שלכאורה נראה לא הכי שייך, אבל הן כל כך מחוברות. אני רואה את המשפחות שבישראל אולי לא יקוטלגו כ'דתיות', אבל מגיעות לבתי הכנסת ולחינוך הדתי. יש שם איזו יכולת לחבר בין קטבים וקצוות, באופן שאם נשכיל לקלוט אותם נכון ולאמץ את התפיסות הללו, זה יעזור גם לחברה הישראלית. מבחינתי העשייה שלנו עם העולים מצרפת היא לא רק מהמקום שבו אנחנו הישראלים באים מעמדה מתנשאת של 'אנחנו נעזור לכם', אלא לראות איך כל אחד יכול לתרום לשני".

הכנס עצמו נפתח במושב שעסק בנושא השפעתה של תורת ארץ ישראל על העולים. "אנחנו כתלמידי הרב קוק מאמינים שיש סגולה מיוחדת של תורת ארץ ישראל, שיש בה את הכוח להשפיע על העולים ולהעלות אותם למדרגה רוחנית שלא הייתה קיימת בחו"ל", אמר הרב סרור. הפאנלים הנוספים עסקו בשלושה נושאים מעשיים יותר: שאלת הפן החינוכי ולאלו בתי ספר נכון לשלוח את ילדי העולים מצרפת; סוגיית הקליטה החברתית והדילמה של יצירת מסגרות חברתיות לעולי צרפת, שמצד אחד מסייעות להן ומצד שני עלולות ליצור הסתגרות; ודיון בחשיבותה של המסגרת הקהילתית עבור העולים מצרפת. הדיונים ניתנים לצפייה בערוץ "חוק ומשפט" ביוטיוב, באדיבותו ובעזרתו של עו"ד הרב צבי קנול. יצוין כי ד"ר יצחק דהן מאוניברסיטת בר־אילן, שחקר את העלייה הצרפתית, שימש כיועץ אקדמי להכנת יום העיון וסייע בבחירת הדוברים. הוא אף הציג לקראת הכנס את מאמרו על ההתחדשות הרוחנית של העלייה הצרפתית.

בסוף הכנס התקיים טקס מיוחד להסמכת רבנים שהשתתפו בתוכנית שיזם הרב סרור. כדי לקדם את חזונם הקימו הרב והרבנית סרור לפני כשנה מכון להכשרת רבנים, ברוח התפיסה שהם ביטאו כאן. בתוכנית השתתפו עשרה רבנים שעברו הכשרה בנושאים שונים ובהם רטוריקה, פסיקת הלכה באופן שמותאם לאוכלוסיות שונות, וגם תפעול קשרים בעולם דיגיטלי, כולל רשתות חברתיות. "רצינו להכשיר רבנים לקהילות הצרפתיות, שיוכלו להביא את הבשורה הזו בארץ וממילא לחזק את הרצון של העולים לגור בארץ, וגם להביא לחברה הישראלית תועלת", אומר הרב סרור, ורעייתו הרבנית מוסיפה: "התקווה היא שהרבנים הללו ישתלבו בקהילות אינטגרטיביות, קהילות טובות וחמות כמו הקהילות התוססות שיש בצרפת, ואלה יוכלו להיות בית עבור העולים שיגיעו בהמשך".

לצורך מימוש החזון הזה חברו הזוג סרור לארגון "שעלי תורה" של הרב רחמים ניסימי, המפעיל גרעינים תורניים ברחבי הארץ, ואף נתן את חסותו לכנס. "צו השעה הוא לתת יד לסיוע בקליטה", אומר הרב ניסימי. "הרב סרור ועוד רבנים צרפתים פנו אלינו ואמרו שצריך לעשות מעשה. לא לעסוק בהבאת יהודים באופן ישיר אלא לתת מענה למי שכאן בארץ, כאשר התפיסה היא שאם המענה יהיה פה טוב והקליטה תשתפר, ממילא ייווצר יותר ביקוש לעלייה. כבר כיום הגרעינים התורניים שלנו הם אבן שואבת למשפחות שלאו דווקא הגיעו כחלק מהגרעין. הרעיון הוא שתהליך דומה יתקיים גם ביחס לעולים מצרפת. ליצור את הקשרים, הדמויות, הרבנים והמודל שדרכו עולים מצרפת יבואו ויתחברו לקהילה של גרעין קיים".

הגורמים הממלכתיים שעוסקים בהעלאת יהודי צרפת מברכים על הפעילות הזו. "הכנס הזה הוא דבר חשוב", אומר אריה אביטבול, ראש משלחת הסוכנות בצרפת. "העלייה לישראל מורכבת משתי ידיים שצריכות להיות שלובות. היד האחת אלו מי שמעלים יהודים לארץ שזה אנחנו בסוכנות היהודית, והיד השנייה אלו ארגוני הקליטה. לראות את כולם עובדים ביחד זה מרגיע אותנו ומאפשר לנו לשלוח את המשפחות לארץ בלב שלם".

כמי שעוסק בהעלאת יהודים, אביטבול מודע היטב לאתגרים הרבים שעומדים בפני העולים לאחר שהוא שולח אותם ארצה. "העלייה מצרפת היא עלייה שבאה מהלב, אבל לפעמים עשייה מהלב באה על חשבון הראש שלא מספיק חושב על ההכנה של העלייה. להגיע לישראל זה החלק הקל, האתגר הוא להישאר. כשאתה רואה שיש לילד קשיים בלימודים, או כשאתה ממשיך לקבל הצעות עבודה מצרפת בזמן שבארץ אתה מתקשה למצוא עבודה,  צריך אמונה חזקה כדי להישאר בארץ ולדעת לענות לעצמך למה בעצם אני כאן בישראל. על זה חשוב מאוד לעבוד".