שִׂים לֵב: בְּאֲתָר זֶה מֻפְעֶלֶת מַעֲרֶכֶת נָגִישׁ בִּקְלִיק הַמְּסַיַּעַת לִנְגִישׁוּת הָאֲתָר. לְחַץ Control-F11 לְהַתְאָמַת הָאֲתָר לְעִוְורִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּתוֹכְנַת קוֹרֵא־מָסָךְ; לְחַץ Control-F10 לִפְתִיחַת תַּפְרִיט נְגִישׁוּת.
Popup heading
יום שני, מאי 5, 2025 | ז׳ באייר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
מקור ראשון
  • חדשות
    • יומן
    • כלכלה
    • ספורט
  • דעות
  • מחסום Watch
  • יהדות
    • שבת
  • תרבות
    • מוצש
    • אוכל
  • בעולם
    • מדע וטכנולוגיה
  • מגזין
    • דיוקן
  • ראשונות
    • הורות ומשפחה
    • לומדות
    • מיניות וזוגיות
    • בריאות ופוריות
    • התפתחות אישית
  • ה
  • עוד קטגוריות
    • טוב לדעת
    • המומלצים
    • חינוך
    • מילה וגלגולה
    • אשנב לערב
    • מסכת/חולין
    • ציוצים מהמקור
מקור ראשון
  • חדשות
    • יומן
    • כלכלה
    • ספורט
  • דעות
  • מחסום Watch
  • יהדות
    • שבת
  • תרבות
    • מוצש
    • אוכל
  • בעולם
    • מדע וטכנולוגיה
  • מגזין
    • דיוקן
  • ראשונות
    • הורות ומשפחה
    • לומדות
    • מיניות וזוגיות
    • בריאות ופוריות
    • התפתחות אישית
  • ה
  • עוד קטגוריות
    • טוב לדעת
    • המומלצים
    • חינוך
    • מילה וגלגולה
    • אשנב לערב
    • מסכת/חולין
    • ציוצים מהמקור
מקור ראשון
ראשי יהדות

לא בשמיים היא: קירוב ההלכה לגובה העיניים

המצוות אינן אמורות לגרום סבל לאדם, אלא להשתלב בחיים באופן טבעי. ההבנה הזו צריכה להשליך על אופי ההלכה בעידן הטכנולוגי, משבת ועד כשרות

מאת  יוסף יצחק ליפשיץ
כ״ו באלול ה׳תשפ״ב (22/09/2022 11:02)

איור: מנחם הלברשטט

שתף בפייסבוקשתף בטוויטרשתף ב- Whatsappשתף בדוא"ל

כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ (ל, יא־יד).

הדבר הראשון שעולה בדעתנו למקרא פסוקים אלה הוא מחלוקתם של רבי אליעזר ורבי יהושע בסוגיית "תנורו של עכנאי", והכרזתו המפורסמת של רבי יהושע "לא בשמיים היא" (בבא מציעא נט, ע"ב). אבל אני מבקש לדון בקביעה חשובה לא פחות העולה מן המילים "לא בשמיים היא", ולפיה מצוות התורה ניתנו באופן ישים וקל לביצוע, ולא נועדו למרר את חיינו. ההלכה נמדדת על פי מידתו של אדם. הלכה המעוצבת על פי מדדים "אובייקטיביים", המנותקים מחייו ומסביבתו, חזקה עליה ששגויה היא.

רעיון זה, שחוזר במקרא ובדברי חכמים, נשכח לצערי במחוזות רבים. יחזקאל קונן על כך שהתורה נתפסת באופן שאיננו ראוי, לא מן הבחינה המוסרית ולא מן הבחינה האסתטית: "וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם" (יחזקאל כ, כה). ר' יוחנן קרא את הפסוק הזה על מי שהחמירו והפרישו חלה כפולה (ירושלמי עירובין ג, ט), והרמב"ם עשה זאת על המחמירים בפיקוח נפש:

הא למדת שאין משפטי התורה נקמה בעולם אלא רחמים וחסד ושלום בעולם, ואלו המינים שאומרים שזה חילול שבת ואסור [חילול שבת במקרה של פיקוח נפש], עליהן הכתוב אומר "וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (רמב"ם הלכות שבת ב, ג).

הגמרא מטעינה את דברי הנביא ירמיה, "אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא דִבַּרְתִּי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי" (ירמיהו יט, ה), בדברים הבאים: "אשר לא צויתי – זה בנו של מישע מלך מואב, שנאמר 'וַיִּקַּח אֶת בְּנוֹ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִמְלֹךְ תַּחְתָּיו וַיַּעֲלֵהוּ עֹלָה'; ולא דברתי – זה יפתח [שהקריב את בתו]; ולא עלתה על לבי – זה יצחק בן אברהם" (תענית ד, ע"א). כן, אפילו עקדת יצחק עמדה בביקורת חז"ל.

בית חכם והלכתי

אך המקור החשוב ביותר, אולי, הוא דברי רבא לתלמידיו: "במטותא מיניכו, לא תירתון תרתי גיהנם [בבקשה מכם, אנא אל תירשו פעמיים גהינום – פעם בעולם הזה ופעם בעולם הבא]" (יומא עב, ב). התורה לא נועדה לגרום סבל, ומעלתו של אדם ושכרו אינם נמדדים על פי מידת עוגמת הנפש שהמצוות גרמו לו. אדם עשוי לסבול רבות לצורך הלכה מדומיינת, אך סבלו יהיה לשווא ואין בידו אלא מזוכיזם בלבד.

קצרה היריעה להראות את כל הביטויים ההלכתיים של רעיון זה. ברם, אבקש להתייחס לאתגר הגדול של יישום "לא בשמיים היא" במציאות המודרנית. ככל שאנו מתרחקים מן המציאות החומרית והחברתית שרווחה בזמן שניתנה תורה לישראל, שמירת המצוות נעשית רחוקה מעולמנו האינטואיטיבי ולפיכך קרובה יותר לשמיים מאשר לארץ.

עד כמה מצווים אנו לבחון את מקורות החומרים שמהם עשוי המזון התעשייתי שאנו אוכלים? האם בתערובות כימיקליות נותר דבר בעל משמעות שניתן להגדירו כ"קרוב אליך הדבר מאוד"? הלכות כשרות תלויות בטעם המאכל. דבר־מאכל שמעורב בו חומר אסור אבל איננו חשים בטעמו, מתבטל האיסור כליל. ראוי לפיכך שמאכל אסור שעבר שינויים כימיים והוא איננו כפי שהיה, והאדם האוכֵל אינו טועם בו דבר מטעמו של האיסור שהיה בו – איננו אסור עוד. "פנים חדשות באו לכאן". הלכה זו תלויה אמנם במחלוקת פוסקים, אבל דעת המקילים נתמכת בדברי התורה הללו.

ובהלכות שבת: מכשירים אלקטרוניים נעשים משוכללים יותר ויותר. רבים מהם קוראים אותנו, ואנו איננו נדרשים להפעיל אותם באופן מודע. וכפי שהורו לנו חז"ל, מלאכת מחשבת אסרה תורה, דהיינו מלאכה מכוונת. מכשירים הפועלים בעצמם ומודדים את טמפרטורת הסביבה ואת נוכחות הנמצאים בה, אינם פועלים מכוחנו המודע. אני מכנה זאת "פסיק רישא דלא מודע ליה". אכן דורש הדבר את הסכמת הפוסקים, אבל אנו צריכים לשאול את עצמנו עד כמה מושג היצירה הטמון בשבת קרוב לבית החכם שמתעצב והולך. האם ציוותה עלינו התורה לחיות בבית "טיפש" יום אחד בשבוע? מבחינת האדם בן זמננו, חזרה לבית "טיפש" היא אכן בשמיים.

לבנות ולהיבנות בה

על מצוות הישיבה בסוכה נאמר "תשבו כעין תדורו" (סוכה כו, א). המגורים בסוכה צריכים להיות מגורים נורמליים, לא מגורים מתוך סבל. מה שפחות מוכר הוא היישום על מצוות יישוב הארץ. המהר"ם מרוטנבורג כתב על מצווה זו את הדברים הבאים: "ובלבד שיוכל להתפרנס שם, דכל דסליק אדעתא למידר [כל העולה לארץ ישראל, עושה זאת למטרת מגורים]" (תשב"ץ סימן תקנט). מצוות ישיבת הארץ היא מצווה לחיות חיים נורמליים. לא על מנת למות בה, ולא על מנת לחיות על כתפי המתגוררים בחו"ל.

כמובן, אינני מציע לבטל חלילה את ההלכה ולהתאימה למדרש הפסוקים שהבאתי. כנגד רעיונות מעין אלה ציטטו חז"ל את הפסוק במשלי: "אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה'" (כא, ל). אנו מצווים לקיים את התורה בכל מקום וזמן ואף למסור עליה את הנפש. אבל יש צורך באיזון בין מסירות נפש ובין "לא בשמיים". ככל ששמירת מצוות נעשית יותר מסירות נפש ופחות חוקים טובים אשר יחיו בהם, הדברים מנוגדים לקביעתו של משה, והתורה אכן בשמיים היא. וככל שאנו מוצאים פתרונות המקרבים את ההלכה לחיינו, מתקיימים דברי משה רבנו, והתורה איננה בשמיים אלא בפינו ובלבבנו לעשותם.

הרב ד"ר יוסף יצחק ליפשיץ מלמד בתוכנית הבינתחומית בפילוסופיה ובהגות יהודית במרכז האקדמי שלם

 

תגיות: הלכות שבתישיבה בסוכהסוכהפרשת השבועפרשת ניצביםקרוב אלייך הדבר מאד

​עדיין לא מנויים על מקור ראשון? הצטרפו וקבלו חודש חינם במתנה

*המבצע למצטרפים חדשים בהתאם לתקנון המבצע



    הידיעה הבאה

    במשטרה נערכים לחג בצל גל הטרור ביהודה ושומרון

    כתבות קשורות

    על פני השטח: תחנות החובה במשכן שילה

    הקשר בין דיני טומאה וטהרה למותם הטרגי של בני אהרן

    הרבנית ד"ר עדינה שטרנברג
    02-05-2025

    דיני הטומאה והטהרה שבספר ויקרא מוקפים במסגרת סיפורית שמעניקה להם משמעות רעיונית ומבהירה את חשיבותם של גבולות

    בלו סיימון פיירו. צילום: אביטל הירש

    "לא הבנתי למה קוראים לי 'האמן היהודי'": חתן פרס ישראל בריאיון חג

    דוד (דוכי) כהן
    01-05-2025

    מנער יהודי ברומניה שאינו יודע מילה בעברית, הפך בלו סימיון פיינרו לאמן בינלאומי שמשלב בעבודותיו אותיות עבריות ובוחן מונחים מהמקורות....

    טקס הביכורים בקיבוץ שריד, 2024. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

    גלגוליו של ההמנון הלאומי מספרים את סיפורה של התנועה הציונית

    אברהם וסרמן
    01-05-2025

    השינויים שנעשו בנוסח ההמנון הלאומי מבטאים את התמורות שחלו בתנועה הציונית, שהלכה ואימצה קו חילוני מוקצן. כפי שחזה הראי"ה קוק,...

    הידיעה הבאה
    מה קרה שהפעם בן גביר לוקח את "ארץ נהדרת" ברצינות?

    מה קרה שהפעם בן גביר לוקח את "ארץ נהדרת" ברצינות?

    כתבות אחרונות באתר

    דיון מרתוני וצו מניעה: מאמצים בממשלה לעצור את שביתת המורים

    דיון מרתוני וצו מניעה: מאמצים בממשלה לעצור את שביתת המורים

    03/05/2025
    הלחימה בעזה מתרחבת: עשרות אלפי צווי מילואים יישלחו הערב

    הלחימה בעזה מתרחבת: עשרות אלפי צווי מילואים יישלחו הערב

    03/05/2025
    חיל האוויר תקף בסוריה, יירוט טיל שלישי ביממה מתימן

    חיל האוויר תקף בסוריה, יירוט טיל שלישי ביממה מתימן

    03/05/2025
    מקור ראשון

    מקור ראשון – חושבים אחרת

    "מקור ראשון" הוא כלי תקשורת שחושב אחרת, לאנשים שחושבים אחרת. האתר מציג תוכן איכותי, אחראי ואינטלקטואלי השומר על כתיבה ערכית ונקיה שמתרחקת מעיתונות "צהובה" ופופוליסטית.

    עקבו אחרינו

    קטגוריות

    • חדשות
    • דעות
    • בעולם
    • יהדות
    • כלכלה
    • תרבות
    • מוצש
    • מגזין
    • טוב לדעת
    • לוח
    • המומלצים

    תגיות פופולריות

    איראן ארה"ב ביקורת בנימין נתניהו חיזבאללה חמאס חרבות ברזל טרור יהודה ושומרון מוסף שבת נגיף הקורונה ספרות פוליטי צבא וביטחון צה"ל

    קבלו את העיתון לחודש במתנה

    *המבצע למצטרפים חדשים בהתאם לתקנון המבצע



      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD

      • אודות
      • צרו קשר
      • פרסמו אצלנו
      • תנאי שימוש
      • מדיניות פרטיות
      • לוח
      • ארכיון nrg
      • הצהרת נגישות
      • ראשי
      • חדשות
        • יומן
        • כלכלה
        • ספורט
      • דעות
        • מחסום Watch
      • יהדות
        • שבת
      • תרבות
        • מוצש
        • אוכל
      • בעולם
        • מדע וטכנולוגיה
      • מגזין
        • דיוקן
      • ראשונות
        • הורות ומשפחה
        • לומדות
        • מיניות וזוגיות
        • בריאות ופוריות
        • התפתחות אישית
        • הסכתים
      • עוד קטגוריות
        • טוב לדעת
        • המומלצים
        • חינוך
        • מילה וגלגולה
        • אשנב לערב
        • מסכת/חולין
        • ציוצים מהמקור

      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD

      Welcome Back!

      Login to your account below

      Forgotten Password?

      Retrieve your password

      Please enter your username or email address to reset your password.

      Log In
      • ראשי
      • חדשות
        • יומן
        • כלכלה
        • ספורט
      • דעות
        • מחסום Watch
      • יהדות
        • שבת
      • תרבות
        • מוצש
        • אוכל
      • בעולם
        • מדע וטכנולוגיה
      • מגזין
        • דיוקן
      • ראשונות
        • הורות ומשפחה
        • לומדות
        • מיניות וזוגיות
        • בריאות ופוריות
        • התפתחות אישית
        • הסכתים
      • עוד קטגוריות
        • טוב לדעת
        • המומלצים
        • חינוך
        • מילה וגלגולה
        • אשנב לערב
        • מסכת/חולין
        • ציוצים מהמקור

      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD