בכל שנה, יודע האלון הבודד הניצב בפתח היישוב אלון שבות שבגוש עציון, יגיעו חמשת אלפים איש להפר את בדידותו. ההמונים פוקדים את היישוב במסגרת מה שהיה פעם יוזמה לימודית מחתרתית של רבנים כמו הרב יעקב מדן, הרב יואל בן נון ואחרים, והפך בהמשך הדרך ל"מהפכת לימוד התנ"ך" שהולידה את ימי לימוד התנ"ך של מכללת הרצוג.
"דור מהפכת לימוד התנ"ך הוליד אותנו, הדור השני שכיום הולך בדרך חדשה", מאבחן הרב ד"ר שוקי רייס, סגן ראש המכללה וראש החוג לתנ“ך. "התחום של ריאליה מקראית, תנ"ך עם היסטוריה וארכיאולוגיה, היה מוקד לימוד התנ"ך של שנות ה־80. היינו מטיילים עם הרב מדן והרב בן נון, נמצאים במקומות וקוראים עליהם את הפסוקים. זה היה קסם. זה היה גם חלק מחוויה ישראלית רחבה יותר של התקופה אחרי ששת הימים. העם היהודי הנרגש שב אל מרחבי התנ"ך. היום אני יכול לומר שמעניין אותי פחות מה קרה והיכן אלא יותר מה כתוב.
"אני מתווכח עם רבותיי בזהירות ובענווה. הם מתמקדים בשאלות איך בדיוק והיכן התרחשו מאורעות התנ"ך. כאיש מדע ותנ"ך אני חושב שבהרבה מקרים קשה לקבוע מסמרות לגבי התשובות לשאלות שהם מנסים לתת להן מענה. אבל הסיבה החשובה יותר היא שבעיניי מעניין יותר מה התכוונו לכתוב, מה הסיפור רוצה לומר, באיזה מבנה הוא נכתב – יותר מאשר מה בדיוק קרה. זה בהחלט מעבר דורות בלימוד התנ"ך שנולד בישיבת הר עציון. לאחרונה צמצמתי את הסיורים הלימודיים במכללה והרב בן נון כעס עליי. הסברתי לו שהיום רואים את הדברים אחרת. לטעמי זה לא הדבר המרכזי שצריך להתמקד בו".
בשורה לקונפליקטים הישראליים
אולי השינוי הזה הגיע כי צעירים בחברה הדתית מעדיפים לימודים חסידיים קיומיים וחיפשתם לתת לכך מענה בקיומיות תנ"כית.
"זה לא שחיפשנו מענה, אלא שאנחנו חלק מהרצון ללימוד רלוונטי, עמוק ונוגע. אתה צודק שאין מספיק התעניינות בתנ"ך, אין ידע ואין מספיק הבנה שיש הזדמנות להיפגש עם הדבר האותנטי, הקדום והמהותי ביותר שיצא מפי ה'. התנ"ך הוא ספר שנוגע בכל המורכבות האנושית והחברתית של החיים המודרניים. שאלות של הון ושלטון, חריגים בתוך החברה, יחסים שבתוך המשפחה, התייחסות למיניות, פוליטיקה, יחסי חוץ, ביטחון. התנ"ך לא לחינם הפך להיות ספר כה חשוב, כי הוא נוגע בכל רובדי העולם האנושי. מי שלומד תנ"ך בעיון רואה את הדמויות כדמויות עגולות ומורכבות ואת החברה עם העליות והירידות שלה ולומד את דרכי ההתמודדות. התמודדות עם רגעים גבוהים ונמוכים של מנהיגים ושל החברה.
"התנ"ך מביא איתו בשורות מעשיות לקונפליקטים הגדולים של החברה בישראל, כמו המאבק בין דתיים לחילונים, מעמד האישה ועוד. בכל שאלה ציבורית יש לתנ"ך מה להגיד. מדהים לראות איך ספר מלפני הרבה מאוד שנים מצליח להעניק לנו נקודות מבט חדשניות למציאות החיים המתפתחת".
כחלק מהרצון להנגיש את התנ"ך ולהביא אותו אל הצעירים, פיתחה מכללת הרצוג שני מיזמים חדשניים בעלות גבוהה מאוד. האחד הוא אתר התנ"ך, שדרכו ניתן לגלוש לכל פרק ופסוק בתנ"ך ומיד תופיע מפה אינטראקטיבית אשר תכניס את הלומד אל המקומות שבהם התרחשו המאורעות. שם גם יוכל להציץ בממצאים הארכיאולוגיים ובכל מה שיהפוך את הסיפור התנ"כי למופע של ממש. מדובר במאגר מקיף של עשרות אלפי פריטי תוכן שנאספו במשך 50 שנות מחקר, לימוד, הוראה וכתיבה. המאגר מאפשר אינטגרציה בין תוכן, כלים ופדגוגיה להוראת התנ"ך. האתר החדש כולל אלפי מאמרים, שיעורי שמע, שיעורי וידאו ובלוגים קצרים באנגלית ובעברית, המקוטלגים על ידי מילות מפתח המקשרות כל פריט באתר לטקסט התנ"כי ולפריטים הקשורים אליו.
מיזם שני וייחודי הוא אפליקציית לימוד התנ"ך. "לקראת שנת ה־70 למדינה רצינו להחזיר את הנוער לתנ"ך ופיתחנו אפליקציה שנקראת 'היינו כחולמים'. כל יום נלמד פרק חדש, כמו דף יומי, עד ליום העצמאות. יש חידון וכל מי שלומד מקבל ניקוד. בנוסף, נוצרה מעין רשת חברתית באפליקציה כאשר באחת המשימות היה על הגולשים לשתף בסיפור עלייה של משפחותיהם לארץ, בעקבות הצהרת כורש. רבים שיתפו את הסיפורים והיה מאוד מרגש. האתגר שלי הוא להתאים ולייצר לימוד תנ"ך שהוא רלוונטי וגם נלמד בכלים הטכנולוגיים הכי חדשניים. אין מצב שאדם לומד מדעים שלא בטכנולוגיה הכי חדשנית, ואמנם התנ"ך עתיק אך כדי ללמוד אותו צריך כלים חדשים".
תודעה של תקופת משיח
הרב ד"ר שוקי רייס (55) נולד בירושלים ולמד בישיבה התיכונית חורב בעיר. משם עבר אל ישיבת הר עציון, שם גם קיבל את הסמיכה לרבנות. "בהר עציון גיליתי לראשונה את התנ"ך. לפני זה למדתי בישיבה טובה מאוד אבל הסגנון היה חרדי. הגעתי להר עציון ונפתחו לי העיניים כאשר למדתי אצל הרב חנן פורת, הרב מרדכי ברויאר, הרב מדן, הרב בן נון, הרב סבתו ועוד. המקצועיות שבה לימדו תנ"ך הביאה לכך שעם הזמן גם האקדמיה קסמה לי". משם המשיך לתואר שני ודוקטורט בתנ"ך וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן.
הוריו של הרב רייס הם ניצולי שואה וסיפור חייהם השפיע רבות על לימוד התנ"ך שלו. "אני מרגיש שהחיבור שלי לתנ"ך בגוש עציון הוא חיבור שמבוסס על סיפור חייו של אבא שלי. קוראים לי יהושע על שם סבא שלי, שהיה חסיד מונקאטש, חסידות שקרובה לאידיאולוגיה של סאטמר. האדמו"ר אמר להורים של אמא שלי שאין מה לעלות לארץ, שציונות זה מסוכן. בעקבות כך המשפחה כולה נספתה ואמא שלי הייתה היחידה שניצלה. היא הייתה צעירה ושרדה באושוויץ. אחותה נפטרה בידיים שלה ביום השחרור. כשאני לומד את ספר יהושע, אני מרגיש תיקון להתנגדות לארץ ישראל. לא שאני מתפלמס עם סבא שלי אבל אני ממש מחדש את החיבור לתורה ולארץ.
"אבא שלי גם היה ניצול, הוא עלה באוניית המעפילים יגור, הספינה הראשונה שהבריטים הביאו לקפריסין. לאחר שהצליח להגיע לארץ הוא גויס למשטרה הבריטית מטעם ההגנה והוצב בהר הצופים. אחרי המנדט הוא הפך חייל בחטיבה הירושלמית ונפצע בקסטל. במלחמת ששת הימים הוא כבר היה בן 42, ניצול שואה שהיה חלק ממשחררי ירושלים. הוא חי בתודעה עמוקה שהוא חי בתקופה של משיח וגאולה.
"הסיפור של אבא שלי הוא הסיפור התנ"כי הגדול. היכן היינו לפני 70 שנה ויותר והיכן אנחנו היום, רואים מול עינינו את חזון הנביאים מתגשם באופן משמעותי. אבא שלי קנה חנוכייה לפני 40 שנה ולפני שנפטר הפקיד אותה בידנו ואמר שאת זה לתת למשיח. אנחנו מכנים אותה חנוכיית משיח. אני רציונליסט, גושניק, אבל אני מרגיש שדרך לימוד התנ"ך אני בעצם ממלא את השליחות של דור שני לשואה. אבא שלי עבר מילד בשואה לחייל שמשחרר את ירושלים. מחורבן לקוממיות. זה לימוד מעצב זהות של הדור הזה. הנוער הישראלי הדתי ושאינו דתי יחווה את המשמעות של החיים שלנו כאן".
את האחריות החברתית שנלמדת מהתנ"ך מבקש הרב רייס ליישם בפעילות במכללה. כך למשל החלו שם לאחרונה להביא את מהפכת הלימוד אל יהודי התפוצות. השבוע נחתו עשרה מורים מניו־יורק שמתחילים תוכנית לימוד מעמיקה של שנתיים במכללה וכאשר הם ישובו לקהילותיהם אחת לפרק זמן יבקר אותם מרצה מטעם המכללה. בקרוב תחל המכללה גם לתרגם מחקרים וחומרים רבים לאנגלית ולספרדית. "יש התעניינות גדולה בתנ"ך בקרב יהודים באמריקה הלטינית", מגלה הרב רייס, "בתי ספר יהודיים רבים פנו אלינו, ועשינו קורס למורים במקסיקו ובארגנטינה. משרד התפוצות הביא 120 מנהלים מכל העולם למפגש עם המכללה, ובו הצגנו בפניהם את התוכניות שלנו עבורם".
אבל לא רק בחו"ל – בפתיחת ימי העיון בתנ"ך יגיע נשיא המדינה ראובן ריבלין ויכריז על הפרויקט החדש של המכללה – קהילות לומדות תנ"ך. "קהילות מכל הארץ ילמדו תנ"ך בליווי שלנו ושל אנשי 929 עם מנחה מהקהילה שלוקח על עצמו להוביל זאת. אנחנו רוצים לייצר גל כמו שיצרה מהפכת הדף היומי", מספר הרב רייס.
נגד שיח של חרמות
קשה לדבר על לימוד תנ"ך מבלי להזכיר את פולמוס "תנ"ך בגובה העיניים" שבער לפני שנים לא רבות בציונות הדתית.
הוויכוח עדיין באוויר?
"הוויכוח לא נגמר, אך ירדו הלהבות", מסביר הרב רייס. "זה כמו הר געש. יש ימים שקטים אבל מתחת לפני הקרקע האדמה לוהטת. אז היום זה יותר גיוס נשים לצה"ל ועוד, ומחר זה יהיה נושא אחר. הסיבה לכך היא שבסופו של דבר ישנם בתי מדרשות שונים עם נקודות מבט שונות ולכן הוויכוחים לא ייעלמו, ואני חושב שטוב שכך. בית מדרש הוא מקום שמתדיינים בו. הבעיה היא שאנשי הר המור לעיתים עושים שימוש בשיח של חרמות. אומרים שהגישה שלנו היא כפירה, שוללים את הלגיטימציה לטעון. גם בימי הביניים היו פשטנים והיו אנשי מדרש וסוד. אני אומר להם – בואו נדבר. אם הטענה היא שאנחנו נגד עיקרי אמונה, בסדר, שיוכיחו. עיקרי אמונה זה תורה מן השמים, שמשה אמת ותורתו אמת, ואנחנו בהחלט עונים להגדרה כמי שמקפידים על כך.
"להגיד שדוד חטא – הרי המקרא אומר זאת, לא אנחנו. כשאני לומד תנ"ך אני רואה גם את החולשות של דוד המלך, בעיקר כי התנ"ך מציין אותם. אם הלימוד הוא רק על החולשות אז זה באמת לימוד בגובה העיניים. אלא שבפרקי דוד, לאורכם ועומקם, אתה לומד את הדמות שלו. דמות שיש בה אהבת ה', ענווה וביטחון בה'. רגישות חברתית וממלכתיות אדירה. יש חולשות אבל לא רק. הוא חזר בתשובה, הודה על טעות. אילו מנהיגים עושים זאת היום? אני חושב שמי שלומד תנ"ך בדרכה של הר המור, ומי שלומד תנ"ך בדרך האקדמית הרגילה, שמבקשת לחתור תחת התנ"ך, מחמיץ את הדמויות המורכבות והמיוחדות של הנביאים והמלכים".
דיברת על חרמות, יש אצלכם מרצים מגישת הר המור או מהגישה האקדמית שהזכרת?
"אנחנו מקפידים לחשוף את הסטודנטים שלנו לביקורת המקרא ולהעניק כלים להתמודד איתה אך לא כמשנה שאנחנו מאמינים בה אלא כהרחבת אופקים. לגבי הר המור, לצערי אין. בימי העיון בתנ"ך הנחיתי פאנל של הרב אמנון בזק והרב אליעזר קשתיאל בנושא לימוד התנ"ך. התעוררה מחלוקת מכובדת, וזו הייתה חוויה חזקה. הייתי שמח שיגיעו ללמד אצלנו. אני באמת מאמין במרחב של שיח והייתי רוצה להביא את דעתם אצלנו".
