מנתוני פרויקט המחקר "יהדות ישראלית" של המכון למדיניות העם היהודי עולה שלא מעט ישראלים צמים בתשעה באב, יותר משליש מהאוכלוסייה היהודית. כמו בצומות האחרים, גם התשעה באב ישנם מי שצמים באופן מלא (36%) לעומת אלו שצמים רק חלק מהיום (6%) או כאלה ששותים אבל לא אוכלים (2%).
עוד עולה כי צום תשעה באב נשמר על ידי פחות יהודים מאשר יום כיפור. מקרב היהודים שמגדירים את עצמם ״מסורתיים״ 91% צמים באופן מלא ביום כיפור, ו-27% בלבד בתשעה באב. לעומת זאת, בקרב החרדים אין הבדל מהותי: 99% צמים ביום כיפור ו-97% בתשעה באב.
בסקר המקיף נכללו שאלות רבות על הצומות השונים בלוח השנה העברי. הקצרים יותר נשמרים על ידי מספר קטן יותר של יהודים – כמעט כולם מהמגזרים הדתי והחרדי. הארוכים יותר, כיפור ותשעה באב, נשמרים על ידי מספר גדול יותר של יהודים. את המנהג הדתי לא לנעול נעלי עור בתשעה באב מקיימים 31% מהיהודים – כלומר, מבין אלו שצמים יום מלא, הרוב גם נועלים נעלי בד.
מי שחושב על תשעה באב כעל יום אבל לאומי עלול להיות מופתע כאשר יתבונן בנתונים השוואתיים בינו לבין ימי אבל אחרים. 55% מהיהודים בישראל אומרים שמבחינתם מדובר ב״יום רגיל לגמרי״. בימי אבל לאומיים כמו יום השואה, או יום הזיכרון לחללי צה״ל, רק 9% ו-5% (בהתאמה) מהיהודים בישראל מעידים שמבחינתם מדובר ב״יום רגיל לגמרי״, מרביתם משייכים את עצמם למגזר החרדי.
הרבה מאוד יהודים באים לכותל המערבי בתשעה באב, היום המציין את חורבן בית המקדש. כמה זה הרבה מאוד? העיתונים מדווחים על עשרות אלפים, לפעמים על רבבות. מנתוני הפרויקט עולה שמדובר ביותר ממאתיים אלף יהודים ישראלים, ואכן זהו בערך מספר היהודים בישראל שמעידים שהם עולים לכותל בתשעה באב, רובם דתיים וחרדים.
לפי הסקר שערך פרופ׳ קמיל פוקס, 31% מכלל היהודים בישראל מגדירים את עצמם דתיים, דתיים-ליברלים, דתיים-תורניים, או חרדים. כ-9% מהם אומרים שהם הולכים לכותל בתשעה באב. מקרב המסורתיים רק 3%, ואצל החילונים אף אחד. מספר המבקרים בכותל בתשעה באב נמוך במעט ממספר המתפללים בברכת כוהנים בכותל בסוכות ובפסח, אולי בגלל הקושי שמלווה את הצום.
בראש פרויקט יהדות ישראלית של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) עומדים שמואל רוזנר, עמית בכיר במכון, ופרופ׳ קמיל פוקס (אונ׳ תל אביב), האחראי לסקרים ולניתוח הסטטיסטי. עמית המכון נוח סלפקוב מסייע בניתוח הנתונים, המבוססים על סקר של 3,000 יהודים ישראלים שנערך בשני סבבים, האחד של 2,000 יהודים ישראלים והשני של 1,000 נוספים, המייצגים את האוכלוסייה היהודית בישראל. הטעות המקרית עבור התוצאות המבוססות על 3,000 נשאלים היא כ-1.8% והיא גדולה בהתאמה עבור תוצאות המתקבלות מתשובותיהם של פחות נשאלים.
