את דבריו של הרב שמואל אליהו רוב יהודי ארה"ב לא יאהבו לשמוע, גם אלה בקהילות האורתודוכסיות. בעיניו כמעט אי אפשר להיות יהודי־הלכתי בתפוצות. סביר שיש רבנים אחרים שגם חושבים כך, אך מרביתם לא יתבטאו כך בפומבי. אולם נראה כי הרב אליהו אינו מייצג רק את ציבור תלמידיו אלא עשרות אחוזים מהחברה הישראלית, אשר אינם מעוניינים בהשפעה של היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית על אורחות החיים כאן, ובטח לא של כזו הבאה מחוץ לישראל.
הרב אליהו, רב בולט מאוד בציונות הדתית, סבור שמוכרחים לשמור על קשר עם יהודי ארה"ב, אך יש לעשות זאת בצורה שאיננה פוגמת במצב הנוכחי של יחסי הדת והמדינה בישראל. הוא מקבל הזמנות לביקורים בכל העולם היהודי ומשתדל מדי שנה לבקר בכמה קהילות. בנוסף, הוא מקבל מדי שבוע שאלות הלכתיות והשקפתיות מקהילות יהודיות ברחבי העולם. בשיעוריו ברשת צופים לא רק בישראל, אלא אף בקהילות יהודיות ברחבי העולם.
אני משער שכילד נחשפת לעולם של הקהילות היהודיות בחו"ל. הרי אביך הרב מרדכי אליהו היה הראשון לציון והרב הראשי לישראל, אדם עם קשרים בכל העולם.
הרב אליהו: "האמת היא שזו שאלה מעניינת: אבא נהיה רב ראשי כשהייתי בחור. כילד לא היה לי שום קשר ליהדות חו"ל. הם לא היו בלב שלי לצערי. כשהייתי מתפלל את תפילת העמידה בלשון רבים, הייתי רחב לב", הוא אומר בחיוך ומפרט, "לאחים ברחבי ישראל; באילת, בחיפה. לא חשבתי על עם ישראל שבחוץ לארץ. אולי היה לי אפילו כעס בלב כלפיהם; מה הם עושים שם? כשאבא נבחר לרב ראשי הצטרפתי אליו לביקור אחד או שניים והכול התהפך אצלי. הבנתי שהם אחים אהובים, ממש חלק מאיתנו. אני זכיתי להיוולד בארץ והם לא וזו לא סיבה להתנשא עליהם.
"כשחזרתי לארץ אחרי הביקור בקהילות הללו, הסתכלתי על חברים שלי בארץ וראיתי שהם נמצאים במקום שהייתי לפני המהפך. עדיין מתייחסים בסוג של ניכור לתושבי חו"ל. וזה גורם לנזק מאוד גדול".
הרב אליהו מספר כי "כיום, רבים מאלה שעולים לארץ יורדים בחזרה. חלק מהסיבה לכך היא שאנחנו מסתכלים עליהם כאן בישראל בעין ביקורתית, או שאנחנו לא מסתכלים עליהם בכלל. לא מחבקים אותם, לא תומכים בהם. הם מרגישים מנוכרים וחוזרים לחו"ל. אנחנו חייבים לקלוט אותם, לא ביד אחת אלא בשתי ידיים.
"כשאני פוגש עולים חדשים אני אומר להם: אל תרגישו פה אורחים. כולנו בישראל עולים חדשים. חלק באו לפני עשר שנים וחלק באו לפני שבעים שנה או שמונים שנה. זה שהגעתי קצת לפניך לא עושה אותי בעל הבית יותר ממך".
אין ליהודי מה לעשות בארה"ב
אני נפגש עם הרב שמואל אליהו בלשכתו של אביו בבית הכנסת "היכל יעקב" בשכונת קריית משה בירושלים. מהלשכה המכובדת, העמוסה בספרי לימוד, ניתן לראות נוף ירושלמי פנורמי. דמותו של אביו, הרב מרדכי אליהו, מורגשת בחדר, בין אם בתמונות, בספריו הישנים או באזכורו במהלך השיחה.
אנחנו מתפללים כל יום על שיבת ציון. מבחינתך עלייה לארץ היא הגשמת החזון הזה?
"כשאתה קורא בתורה את תיאור הגאולה תראה שהוא לא מתחיל בתיאור של המשיח, אלא בתיאור של קיבוץ גלויות. כך זה גם בכל דברי הנביאים. אחרי קיבוץ הגלויות מתרחשים שאר התהליכים. העצמאות והשלטון העצמי קיימים רק אחרי העלייה לארץ. כל זריקת המים הטהורים שא־לוהים זורק עלינו ומטהר אותנו מתרחשת רק אחרי שאנחנו עולים לארץ.
"גם בניין ירושלים קורה ומתחזק לפי מספר העולים. 'אימתי בונה ירושלים ה'? כשנידחי ישראל יכנס'. גם העוצמה היא תוצאה של עלייה. בפרשת בחוקותי התורה מספרת לנו שבגלות נהיה עם פחדן. 'וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיהֶם וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף'. וכך באמת היינו. באותה פרשה כתוב כי בארץ ישראל אנחנו עם אמיץ וגיבור. 'וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב'. חמשה צריכים הרבה אומץ בשביל לרדוף מאה. וזה מה שקורה היום בעקבות העלייה לארץ".
הוא ממשיך ומסביר כי "גם העושר הכלכלי הוא חלק מהעלייה לארץ. גם נסיגת הערבים ועזיבת הארץ היא חלק מהעלייה. 'מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ'. גם הפריון, כל זה לעומת הגלות שבה מתקיים בנו 'ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ אויביכם' (ויקרא כו, לח), עַם שבקושי מצליח לשמור על הקיום שלו, לא מתרבה כמו שהוא צריך להתרבות".
כאשר אני מתחיל לשאול את הרב אליהו על היחס שלנו לקהילות היהודיות, סביב אמירות רבות בישראל הטוענות לשלילת הגלות, הוא יורה את משנתו בנושא: "מי שמסתכל מעבר לאף שלו מבין שאין ליהודי מה לעשות בארה"ב או בשום מקום אחר בעולם. לצערנו מה שקורה בכל העולם הוא אסון. אין מילה אחרת".
לדעתך אין עתיד ליהודי התפוצות?
"בוודאי שאין להם עתיד. בשנת 2013 נעשה בארה"ב מחקר העומק המקיף, העדכני והאמין ביותר על הקהילה היהודית. 10 אחוז מיהודי ארה"ב הם אורתודוכסים, ובחברה זו מתחתנים ונולדים ילדים כרגיל, אך אצל הרפורמים המצב שונה. אצל הלא אורתודוכסים, יותר ממחצית לא מתחתנים עם יהודים, ומתוך אלה שכן, יש להם רק 1.4 ילדים למשפחה. לא צריך להיות נביא כדי להבין שהם הולכים ונגמרים.
"יש מקומות שזה יותר גרוע: בפראג יש 100 אחוזי נישואי תערובת, בקהילה שביקרתי בה בצרפת יש 100 אחוז נישואי תערובת וכך גם בעיר טריאסטה באיטליה. יש שם בית כנסת מהגדולים באירופה אבל הוא עומד ריק, ובגדר מת. יש כאלה מאות. תיקח 50 שנה קדימה, מדובר באסון שיהיה בקהילות היהודיות בעולם, שחלקן ייעלמו. לא צריך להיות נביא או חכם בשביל זה. אין קיום ליהודים בחו"ל. גם במקומות כמו ארה"ב או צרפת שבהם יש קהילות יהודיות מבוססות יש התבוללות רוחנית: ישנו ניכור בחברה היהודית־אמריקנית לעם בישראל. חלקים מהקהילה היהודית שם תומכים בפלשתינים יותר מאשר באחים שלהם. כשאתה מתנתק פיזית – אתה עלול להתנתק רוחנית. המצב בגלות הולך ומחמיר, ולכן מי שרוצה להיות חלק מעם ישראל צריך לעלות לארץ ומהר. אי אפשר לבנות בית על קרחון שנמס והולך".
רפורמים מאונס
אז מי התנתק ממי? הם מאיתנו? אנחנו מהם? או שמא שני הצדדים?
"זה לא משנה. בסוף מדובר באחים שלנו. הייתי בצרפת ומישהו פנה אליי בשאלה אם לעלות או לא לעלות. הוא עובד ברשת שיש לה בתי מלון בכל העולם, וניהל בית מלון בצרפת, בעקבות ההצלחה שלו הציעה לו החברה לנהל מלון בארץ ישראל. זה התאים לו. הוא חזר בתשובה ורצה לעלות לארץ לנהל כאן בית מלון. הוא התייעץ עם הרב שלו בצרפת, והוא אמר לו: 'בישראל יש סכנה גדולה', ולכן עדיף להישאר בצרפת. כששמעתי את הדברים כמעט עשיתי קריעה. אמרתי לו שזה קוצר ראות בעיניי. אם אתה גר בצרפת, גם אם אתה לא תתחתן עם גויה אתה יכול להיות בטוח שהילדים או הנכדים שלך יתחתנו עם גויה. בארץ, גם אם לא תשמור מצוות, הסיכויים להתבוללות הם אפסיים. מי שאומר היום ליהודים לא לעלות לארץ בגלל שגוזרים פה פאות ומעבירים על דת, צריך לבדוק את עצמו אם הוא לא חוזר על חטא המרגלים".
מה דעתך על מתווה הכותל שמטרתו הקמת רחבת תפילה מעורבת באזור קשת רובינזון?
"כל פעם שאני מגיע לכותל אני מחפש את אחינו מהקהילות הרפורמיות ברחבה הרפורמית והם לא נמצאים שם. זה מובן מאוד; כשיהודי רפורמי מגיע לארץ, הוא הולך להתפלל במקום שיש שכינה, במקום שיש תפילה שמחה, ולא במקום שבו הוא צריך להפגין. צריך לזכור שרובם הגדול לא בא להתריס, הם לא רפורמים מבחירה, הם רפורמים מאונס".
מה זה אומר?
"כמעט שאין אפשרות לחיות בארה"ב אם אתה לא רפורמי".
זו אמירה קשה.
"צריך להתבונן ולראות שבארה"ב 70 אחוז מהקהילות הן רפורמיות או קונסרבטיביות לעומת ארץ ישראל שפה הם חלקיק האחוז. 35 בתי כנסת רפורמיים מתוך 12,000 בתי כנסת אורתודוכסיים. הסיבה היא אורח החיים בחו"ל. כל העסקים והחנויות והמשרות הציבוריות עובדות בשבת. אם אתה רוצה לעבוד – אתה צריך לעבוד בשבת, אם אתה רוצה להישאר גם יהודי, אתה צריך למצוא או להמציא דת שתאפשר לך לעבוד בשבת ולהישאר יהודי, וזו הדת הרפורמית. הקהילות ששומרות שבת ואוכלות כשר בחו"ל הן מיעוט קטן".
יש דווקא התחשבות ברופאים יהודים למשל בארה"ב: הם עובדים בחגים של הנוצרים, והנוצרים עובדים בחגים של היהודים.
"אם אתה רופא אולי יש לך פריבילגיות, חוץ מזה שלעיתים אף מדובר בפיקוח נפש. רוב רובם של היהודים הם לא רופאים, ואין התחשבות כזו בהם. אם הם רוצים לעבוד ולחיות ולהישאר יהודים, הם נאלצים להיות רפורמים. לכן יש פריחה לקהילות הללו בחו"ל. כשהם מגיעים לארץ אין להם צורך לחיות בעקמימות כזו והם חוזרים ליהדות המקורית".
אז איך למרות זאת הצלחנו לשרוד 2,000 שנות גלות?
"קודם צריך לזכור כי עם ישראל איבד מאות אלפים מבניו בהתבוללות לאורך הדורות. חלק מרצון וחלק מכפייה. עם זאת הצלחנו במשך 1,800 שנה לשמור על התבוללות מועטה. עד האמנציפציה חיינו בתוך קהילות סגורות. אחרי האמנציפציה נפתחו השערים לאוניברסיטאות ולמשרות ממשלתיות וההתבוללות הרימה ראש. חלק התנצרו, חלק נישאו לגויות וחלק הטבילו את בניהם לנצרות. הנביא ירמיהו אומר כי זה שנשארנו כעם אחרי 2,000 שנה – זה נס יותר גדול מיציאת מצרים".
הם אחים שלנו
"מאיפה מתחילה הרפורמה בכלל? מזה שהרפורמים באירופה מחקו את ארץ ישראל מהחלומות שלהם, מהרצונות, מסידור התפילה. כשזאת התודעה של הרפורמי, כשיש לו הזדמנות לעזוב את אירופה הוא לא עולה לארץ ישראל, הוא הולך לגלות אחרת. כל רפורמי שמגיע לישראל הוא כבר לא רפורמי", מצהיר הרב אליהו. "זה תרתי דסתרי".
הוא מספר כי "הייתה בצפת קהילה רפורמית והיא נמוגה מאליה. הם לא חזרו לארה"ב או נפטרו – הם הלכו להתפלל בבתי כנסת שמחים ונורמליים, כי זה יותר שמח וטוב להם. כך הם נמצאים עם כולם. למה הם צריכים את הדבר המוזר הזה? הרי בבתי הכנסיות בארץ לא כולם דתיים או חובשים תמיד כיפה. מקבלים את כולם באהבה ובחיבה. כך הם נעלמו מצפת. וזה כנראה מה שקורה בכל הארץ".
מה צריך להיות בעיניך היחס של המדינה ליהודי התפוצות?
"לחבק אותם כאחים, להביא אותם לארץ בכל דרך אפשרית. כי הם אחים שלנו, מה השאלה? את האח החילוני אני לא מחבק? גם אותם".
ממשלת ישראל משקיעה מאות מיליוני שקלים בחיזוק החינוך והזהות היהודית בתפוצות. זה חיובי בעיניך?
"כן. מעולה. הם אחים שלנו. זו בכלל לא שאלה. מצווה לחזק אותם ולרומם אותם. כשהם נפגשים עם מישהו מארץ ישראל ונפגשים עם מה שקורה בארץ ישראל הם עשויים לקבל תקווה ולעלות לארץ ולהיות חלק מהגאולה.
"באמת זה צריך להיות התפקיד החשוב ביותר שלנו, לספר את יופייה וטובה של ארץ ישראל. פעם הייתי באיזו קהילה בארה"ב וסיפרתי להם על תהליך התשובה הגדול שיש בארץ, על ההצלחות הכלכליות. על טיב היין, על ההצלחות הצבאיות וכדומה. אנשים פערו עיניים ואמרו: לי מעולם לא שמענו על זה. תמיד באו לבקש ממנו תרומות וסיפרו לנו כמה רע בארץ ישראל.
"תרומות זה דבר חשוב, אבל אסור בדרך להצטרף לחטא המרגלים ולהוציא את דיבת הארץ רעה. צריך לזכור שהסיפור הוא הפוך לגמרי: המדינה ברוך השם חזקה ומתחזקת, והברכה פה היא פי כמה מבארה"ב".
יש ארגונים בארץ שחוששים, בעיקר סביב חוק הגיור ומתווה הכותל, מהשפעת הרפורמה על החיים בישראל.
"אני לא חושש. עוד 50 שנה לא יהיו רפורמים בעולם. זה עוד קוריוז שיימחק. אנחנו יודעים זאת, זו לא המצאה חדשה. מספרית אפשר לראות איך הם נמוגים. קרחון שנמס בים, ועוד מעט איננו. ההתמודדות היא לא עם הרפורמים. הם מסכנים וחלשים. צריך לרחם עליהם".
להוציא אותם מהים הסוער
לאחרונה הציג השר לשעבר משה ניסים את הדו"ח שכתב, המציע הקמת מנהלת חדשה שתפעיל גיור ממלכתי, ובהנהלה של המנהלת יהיו נציגים של הזרמים השונים.
"בכל מקום שבו נותנים לרוח הרפורמית שליטה – זה אסון. כי הרוח הרפורמית לא מחויבת לכלום. מה שנראה לו באותה שעה זה נכון. נכון לוותר על ארץ ישראל? יוותר על הארץ. נכון לאכול פירות ים? – יאכל פירות ים. נכון לנסוע בשבת? – ייסע בשבת. נכון להתחתן עם נכריות? – יתחתן עם נוכריות. זה לא יהדות. זה כל אחד בוחר לעשות מה שמתחשק לו באותו רגע. זה לא גיור".
אבל מה הבעיה שהגיור יהיה ממלכתי, ידידותי יותר, ובוועדת ההיגוי של הגוף הזה ישבו שני נציגים רפורמים או קונסרבטיבים?
"הגיור צריך להיות יותר ידידותי אפילו פי אלף יותר מהיום. נציגים רפורמים וקונסרבטיבים לא יעשו את הגיור יותר ידידותי, הם יעשו אותו לא אמיתי כמו שהם עושים בחו"ל. ובכלל, למה לתת להם נציג, הרי כמעט אין רפורמים במדינת ישראל. למה צריך להביא את הכישלון שלהם למדינת ישראל. מספיק הם הרסו את הקהילות היהודיות בחו"ל ופוררו אותן. אנחנו לא רוצים את הרוח שלהם כאן".
אתה מזכיר כמה וכמה פעמים במהלך שיחתנו כי יש לחבק את היהודים בעולם, גם את הרפורמים. במקביל אתה אומר שהם "מסכנים", שהם ייעלמו ושהם קוריוז. למה שהם יחבקו אותך בחזרה?
"אם אתה רואה אח מסכן שעושה טעויות והולך לחסל את משפחתו וקהילתו לא תעזור לו? אני אעזור לו גם אם הוא לא יחבק אותי. אני לא אגיד לו שהוא בסדר, אני צריך שהוא יבין שהוא במצוקה נוראה של היעלמות מעם ישראל. אני אתן לו יד כדי שנוכל להוציא אותו מהים הסוער".
האם יהודי מקהילה יהודית מבוססת צריך לעלות לארץ?
"פעם הייתי בקהילה בעולם והרב סיפר לי כמה מוסדות תורה יש להם, כמה גנים, כמה תלמידים בבתי ספר וכמה ישיבות, וכמה המצב טוב. אני אמרתי לו שזה לא עושה לי טוב. הוא הופתע. אמרתי לו שאחרי הסיפור של 'קמצא ובר קמצא' יש בגמרא סיפור על מקום שנקרא 'טור מלכא' – הר המלך'. הגמרא מספרת שטור מלכא הייתה עיר ענקית, וכאשר בקצה אחד של העיר היו הרומאים הורגים בקצה השני של העיר היו חגיגות. אמרתי לו שזה לא רק תיאור טכני, זה תיאור רוחני של חוסר אכפתיות. אמרתי לו: בכל הרחובות לידך יש 70 אחוז התבוללות, ואתה אומר לי שהכול טוב? אם אתה מסתכל רק על הקהילה הקטנה שלך – אתה בגלות. אתה צריך לדעת שהקלקול יבוא לרחוב שלך ממש כמו שהיה בטור מלכא".
חב"ד מאוד מצליחים בעולם, והם לא בהכרח מביאים עימם רוח ישראלית.
"יש את חב"ד של פעם ויש את חב"ד החדשה. חב"ד של פעם אומרת 'אנחנו רוצים לחזק את היהודים בכל מקום שהם, לשמור על היהדות שלהם איך שהם'. הרבי מליובאוויטש הביא רוח חדשה לחב"ד ושם במקום מרכזי את המשיח, הגאולה וארץ ישראל. הוא שינה את כל המוקד של הדיבורים בחב"ד לכיוון של גאולה. הייתי בכנס השלוחים של חב"ד לפני כמה חודשים והיה שם שלט גדול: 'תפקיד כל שליח להביא את המשיח'. המוקד השתנה והמציאות השתנתה".
צ'ק להגבהת המחיצה
יש משהו שנתקלת בו בביקורים שלך בתפוצות, בקהילות היהודיות, שלדעתך צריך להביא לכאן לישראל?
"מו"ר אבי הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל היה תמיד אומר שכשאנחנו נוסעים לחו"ל אנחנו לא באים לקחת מהם דבר, רק לתת להם. פעם הוא ביקר בארה"ב בקהילה עשירה ומבוססת וראה שהמחיצה שם לא רצינית. כנראה שהושפעו קצת מהרוח של הקהילות הרפורמיות. אבי הרב אליהו שאל את הגבאי למה המחיצה כל כך נמוכה. הגבאי השיב לו שזה עולה הרבה כסף ואין להם. הוציא הרב אליהו צ'ק מכיסו ואמר 'אני רוצה לתרום לכם – כמה עולה לבנות מחיצה?'. הגבאי היה בשוק, ואמר: תמיד מבקשים ממני תרומות. היום זו הפעם הראשונה שישראלי מגיע לארה"ב ומציע לי תרומה".
בכל זאת מה צריך לקחת מהגלות?
"יש דבר מקסים שצריך לקחת ולהביא משם – את היהודים".
