שִׂים לֵב: בְּאֲתָר זֶה מֻפְעֶלֶת מַעֲרֶכֶת נָגִישׁ בִּקְלִיק הַמְּסַיַּעַת לִנְגִישׁוּת הָאֲתָר. לְחַץ Control-F11 לְהַתְאָמַת הָאֲתָר לְעִוְורִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּתוֹכְנַת קוֹרֵא־מָסָךְ; לְחַץ Control-F10 לִפְתִיחַת תַּפְרִיט נְגִישׁוּת.
Popup heading
יום חמישי, מאי 8, 2025 | י׳ באייר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
מקור ראשון
  • חדשות
    • יומן
    • כלכלה
    • ספורט
  • דעות
  • מחסום Watch
  • יהדות
    • שבת
  • תרבות
    • מוצש
    • אוכל
  • בעולם
    • מדע וטכנולוגיה
  • מגזין
    • דיוקן
  • ראשונות
    • הורות ומשפחה
    • לומדות
    • מיניות וזוגיות
    • בריאות ופוריות
    • התפתחות אישית
  • ה
  • עוד קטגוריות
    • טוב לדעת
    • המומלצים
    • חינוך
    • מילה וגלגולה
    • אשנב לערב
    • מסכת/חולין
    • ציוצים מהמקור
מקור ראשון
  • חדשות
    • יומן
    • כלכלה
    • ספורט
  • דעות
  • מחסום Watch
  • יהדות
    • שבת
  • תרבות
    • מוצש
    • אוכל
  • בעולם
    • מדע וטכנולוגיה
  • מגזין
    • דיוקן
  • ראשונות
    • הורות ומשפחה
    • לומדות
    • מיניות וזוגיות
    • בריאות ופוריות
    • התפתחות אישית
  • ה
  • עוד קטגוריות
    • טוב לדעת
    • המומלצים
    • חינוך
    • מילה וגלגולה
    • אשנב לערב
    • מסכת/חולין
    • ציוצים מהמקור
מקור ראשון
ראשי יהדות

המטען ההיסטורי של הר גריזים והר עיבל

הרי גריזים ועיבל נבחרו כתפאורה למעמד הברכה והקללה לא רק בגלל האקוסטיקה המיוחדת אלא גם בעקבות המטען ההיסטורי של האזור

מאת  חיליק אברג'ל
כ״ד באב ה׳תשפ״ג (11/08/2023 11:55)
פלסטינים טיגנו צ'יפס על מזבח יהושע בן נון

מזבח יהושע בן נון בהר עיבל. צילום: שריה דיאמנט

שתף בפייסבוקשתף בטוויטרשתף ב- Whatsappשתף בדוא"ל

למרות קיפאונם של בקרי דצמבר בשומרון, לא מעט אגלי זיעה נמחו ממצחיהם של אנשי המשלחת המדעית לחקר ארץ ישראל, כאשר טיפסו לפסגת הר גריזים בשנת 1863. כך כתב ראש המשלחת, הנרי בייקר טריסטראם, בספרו "מסע בארץ ישראל לחקר הארץ וטבעה":

הבה נתאר לעצמנו את הנשיאים והכהנים נקבצים במרכז העמק, את השבטים, אנשי המלחמה וראשי בתי אבות, נטושים ועומדים בחבורות צפופות, חציים מצפון וחציים מדרום, ומכסים בהמוניהם את המדרונות מזה ומזה… קולו של אדם אחד, המהדהד ועולה ויורד בין הגבעות הסוגרות מסביב, עשוי להישמע באוזני אלפים רבים.

האקוסטיקה המיוחדת במעבר הצר בין הר גריזים להר עיבל העניקה משנה תוקף למעמד הברכה והקללה בפרשתנו: "וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלוֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל" (יא, כט).

מהו הרעיון הגיאוגרפי־רעיוני העומד מאחורי בחירתם של הר גריזים והר עיבל כתפאורה למעמד הברכה והקללה?

בירה ללא כתר

למרות בקעותיה הפוריות של שכם, "לְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת" (לג, יג) והדרך הראשית העוברת בה, "דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ", התיאולוג הגרמני אלברכט אלט (1920) כינה אותה "בירתה הבלתי מוכתרת של ארץ ישראל". בירה ללא כתר.

התלמוד כינה את שכם מקום מזומן לפורענות, וציין את הזיכרונות הקשים הטמונים במקום: "בשכם עינו את דינה, בשכם מכרו אחיו את יוסף, בשכם נחלקה מלכות בית דוד" (בבלי סנהדרין קב, ב). רבי דוד קמחי, רד"ק, בפירושו לספר יהושע (פרק כד) חשב אחרת:

אולי על פי הדיבור עשה זה שיכרתו הברית בשכם, כי בו נתעכב אברהם אבינו תחילה כשנכנס לארץ… ועוד כי שם נעשה נס גדול ליעקב אבינו… ועוד כי תחילת הנחלה אשר היה ליעקב בארץ ישראל בשכם היה שקנה חלקת השדה מיד בני חמור אבי שכם.

מעשה אבות סימן לבנים. המקום החשוב שבו התחיל אברהם את מסעו בארץ ויעקב קנה בו נחלה, הוא מקום סימבולי שראוי לקיים בו את מעמד הכניסה לארץ.

כאן, בין ההרים הללו, מכנס יהושע את העם למעמד טרם פרידתו: "וַיֶּאֱסֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת כֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁכֶמָה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרָאשָׁיו וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו וַיִּתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים" (יהושע כד, א). הפסוקים המכוננים הבאים מוזכרים בלילה החשוב ביותר של העם היהודי, בהגדה של פסח: "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כֹּל הָעָם כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (שם כד, ב). מדוע מעמד הר סיני נעדר מתיאורו של יהושע?

איור: מנחם הלברשטט

ללא כפייה

פרשתנו מצווה על השמדת אלוהי הנכר: "וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלוֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא" ( יב, ג). גם יהושע אינו מתפשר: "וְעַתָּה הָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְהַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אֶל ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (יהושע כד, כג), כפי שדרש יעקב זקנו באותו מקום: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ, הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם" (בראשית לה, ב).

מי מאיתנו לא העמיד בפני ילדיו בחירה מדומה? בהרים האלו, תפאורת טקס הברכה והקללה, מעמיד יהושע את העם בפני בחירה. את מי עובדים? "וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת ה' בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי תַעֲבֹדוּן, אִם אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הַנָּהָר וְאִם אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם" (יהושע כד, יד). פרשנינו התלבטו לגבי חופש הבחירה: "אומר דבריו להטעותם שיחשבו כאילו הברירה בידם לבחור מי שירצו הם ולדעת מה ישיבו" (פירוש "מצודת דוד", מאת רבי דוד אלטשולר מפראג).

לא סתם מעמד הר סיני אינו מוזכר. "כפה עליהם הקב"ה הר כגיגית ואמר: אם אתם מקבלים את התורה מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם", אומר המדרש המפורסם במסכת שבת (פח, ב). רש"י מפרש: "שאם יזמינם לדין למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם, יש להם תשובה, שקבלוה באונס". את האמירה "כפה עליהם הר כגיגית" לא נוכל להחיל על מעמד הר גריזים והר עיבל. בהרי שכם, עם ישראל מקבל את דברי יהושע ב"נעבוד ונשמע": "וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ נַעֲבֹד וּבְקוֹלוֹ נִשְׁמָע" (יהושע כד, כד).

בשונה ממעמד הר סיני, כאן קיבלו בני ישראל את התורה מתוך בחירה, ללא אותות ומופתים ובהיעדר כפייה:

השם יתברך מניח מקום לברואיו לעשות כפי מה שיבחרו ושלל ממפעליהם הגזירה וההחלטה בפרטיות… פירוש, שהתורה מדברת בלשון בני אדם… ויהיה בְּחִירִי חפשי לעשות טוב או רע כאשר יחפוץ נפשו, ויוכל לעשות דברים נגד מזגי טבעו ונגד הישר בעיני ה' ("משך חכמה" מאת ר' מאיר שמחה הכהן מדווינסק, פרשת בראשית)

פרשתנו מציינת שלא רק עם ישראל בחר בעבודת הקב"ה, אלא גם הקב"ה בחר בנו: "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה". המדרש בתהילים מחדד את ההדדיות: "הוא בחר בכם ואתם בחרתם בו" (מדרש תהילים קיט). ובמילותיו של השפת אמת: "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה – בכל יום בחירה חדשה" (תרל"ג).

אשר על כן, הר גריזים והר עיבל הם מקומות ראויים ללמד אותנו על בחירה חופשית הדדית בכל יום, כהשלמה למעמד הר סיני.

תגיות: הר גריזיםהר עיבליהושוע בן נוןעבודה זרהפרשת ראה

​עדיין לא מנויים על מקור ראשון? הצטרפו וקבלו חודש חינם במתנה

*המבצע למצטרפים חדשים בהתאם לתקנון המבצע



    הידיעה הקודמת

    בוגר ישיבת ההסדר שהפך לשם הכי חם בתעשיית הבידור הישראלית

    הידיעה הבאה

    מוכנים לשלם את המחיר: באהבה ננצח, בשנאה נפסיד

    כתבות קשורות

    על פני השטח: תחנות החובה במשכן שילה

    הקשר בין דיני טומאה וטהרה למותם הטרגי של בני אהרן

    הרבנית ד"ר עדינה שטרנברג
    02-05-2025

    דיני הטומאה והטהרה שבספר ויקרא מוקפים במסגרת סיפורית שמעניקה להם משמעות רעיונית ומבהירה את חשיבותם של גבולות

    בלו סיימון פיירו. צילום: אביטל הירש

    "לא הבנתי למה קוראים לי 'האמן היהודי'": חתן פרס ישראל בריאיון חג

    דוד (דוכי) כהן
    01-05-2025

    מנער יהודי ברומניה שאינו יודע מילה בעברית, הפך בלו סימיון פיינרו לאמן בינלאומי שמשלב בעבודותיו אותיות עבריות ובוחן מונחים מהמקורות....

    טקס הביכורים בקיבוץ שריד, 2024. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

    גלגוליו של ההמנון הלאומי מספרים את סיפורה של התנועה הציונית

    אברהם וסרמן
    01-05-2025

    השינויים שנעשו בנוסח ההמנון הלאומי מבטאים את התמורות שחלו בתנועה הציונית, שהלכה ואימצה קו חילוני מוקצן. כפי שחזה הראי"ה קוק,...

    הידיעה הבאה
    למרות מעמדה בעולם הערבי והאסלאמי, סעודיה זקוקה לישראל ולא להפך

    ראיון נרחב וחריג של יורש העצר, מגלה האם ההסכם עם סעודיה מתקרב

    כתבות אחרונות באתר

    דיון מרתוני וצו מניעה: מאמצים בממשלה לעצור את שביתת המורים

    דיון מרתוני וצו מניעה: מאמצים בממשלה לעצור את שביתת המורים

    03/05/2025
    הלחימה בעזה מתרחבת: עשרות אלפי צווי מילואים יישלחו הערב

    הלחימה בעזה מתרחבת: עשרות אלפי צווי מילואים יישלחו הערב

    03/05/2025
    חיל האוויר תקף בסוריה, יירוט טיל שלישי ביממה מתימן

    חיל האוויר תקף בסוריה, יירוט טיל שלישי ביממה מתימן

    03/05/2025
    מקור ראשון

    מקור ראשון – חושבים אחרת

    "מקור ראשון" הוא כלי תקשורת שחושב אחרת, לאנשים שחושבים אחרת. האתר מציג תוכן איכותי, אחראי ואינטלקטואלי השומר על כתיבה ערכית ונקיה שמתרחקת מעיתונות "צהובה" ופופוליסטית.

    עקבו אחרינו

    קטגוריות

    • חדשות
    • דעות
    • בעולם
    • יהדות
    • כלכלה
    • תרבות
    • מוצש
    • מגזין
    • טוב לדעת
    • לוח
    • המומלצים

    תגיות פופולריות

    איראן ארה"ב ביקורת בנימין נתניהו חיזבאללה חמאס חרבות ברזל טרור יהודה ושומרון מוסף שבת נגיף הקורונה ספרות פוליטי צבא וביטחון צה"ל

    קבלו את העיתון לחודש במתנה

    *המבצע למצטרפים חדשים בהתאם לתקנון המבצע



      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD

      • אודות
      • צרו קשר
      • פרסמו אצלנו
      • תנאי שימוש
      • מדיניות פרטיות
      • לוח
      • ארכיון nrg
      • הצהרת נגישות
      • ראשי
      • חדשות
        • יומן
        • כלכלה
        • ספורט
      • דעות
        • מחסום Watch
      • יהדות
        • שבת
      • תרבות
        • מוצש
        • אוכל
      • בעולם
        • מדע וטכנולוגיה
      • מגזין
        • דיוקן
      • ראשונות
        • הורות ומשפחה
        • לומדות
        • מיניות וזוגיות
        • בריאות ופוריות
        • התפתחות אישית
        • הסכתים
      • עוד קטגוריות
        • טוב לדעת
        • המומלצים
        • חינוך
        • מילה וגלגולה
        • אשנב לערב
        • מסכת/חולין
        • ציוצים מהמקור

      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD

      Welcome Back!

      Login to your account below

      Forgotten Password?

      Retrieve your password

      Please enter your username or email address to reset your password.

      Log In
      • ראשי
      • חדשות
        • יומן
        • כלכלה
        • ספורט
      • דעות
        • מחסום Watch
      • יהדות
        • שבת
      • תרבות
        • מוצש
        • אוכל
      • בעולם
        • מדע וטכנולוגיה
      • מגזין
        • דיוקן
      • ראשונות
        • הורות ומשפחה
        • לומדות
        • מיניות וזוגיות
        • בריאות ופוריות
        • התפתחות אישית
        • הסכתים
      • עוד קטגוריות
        • טוב לדעת
        • המומלצים
        • חינוך
        • מילה וגלגולה
        • אשנב לערב
        • מסכת/חולין
        • ציוצים מהמקור

      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD