שִׂים לֵב: בְּאֲתָר זֶה מֻפְעֶלֶת מַעֲרֶכֶת נָגִישׁ בִּקְלִיק הַמְּסַיַּעַת לִנְגִישׁוּת הָאֲתָר. לְחַץ Control-F11 לְהַתְאָמַת הָאֲתָר לְעִוְורִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּתוֹכְנַת קוֹרֵא־מָסָךְ; לְחַץ Control-F10 לִפְתִיחַת תַּפְרִיט נְגִישׁוּת.
Popup heading
יום שני, מאי 5, 2025 | ז׳ באייר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
מקור ראשון
  • חדשות
    • יומן
    • כלכלה
    • ספורט
  • דעות
  • מחסום Watch
  • יהדות
    • שבת
  • תרבות
    • מוצש
    • אוכל
  • בעולם
    • מדע וטכנולוגיה
  • מגזין
    • דיוקן
  • ראשונות
    • הורות ומשפחה
    • לומדות
    • מיניות וזוגיות
    • בריאות ופוריות
    • התפתחות אישית
  • ה
  • עוד קטגוריות
    • טוב לדעת
    • המומלצים
    • חינוך
    • מילה וגלגולה
    • אשנב לערב
    • מסכת/חולין
    • ציוצים מהמקור
מקור ראשון
  • חדשות
    • יומן
    • כלכלה
    • ספורט
  • דעות
  • מחסום Watch
  • יהדות
    • שבת
  • תרבות
    • מוצש
    • אוכל
  • בעולם
    • מדע וטכנולוגיה
  • מגזין
    • דיוקן
  • ראשונות
    • הורות ומשפחה
    • לומדות
    • מיניות וזוגיות
    • בריאות ופוריות
    • התפתחות אישית
  • ה
  • עוד קטגוריות
    • טוב לדעת
    • המומלצים
    • חינוך
    • מילה וגלגולה
    • אשנב לערב
    • מסכת/חולין
    • ציוצים מהמקור
מקור ראשון
ראשי יהדות

המשמעות מאחורי האמירה של התורה: "כי האדם עץ השדה"

ההקבלה שעורכת התורה בין האדם לעץ השדה זכתה לפרשנויות שונות לאורך הדורות, ממדרשי חכמים ועד כינון הכנסת

מאת  חיליק אברג'ל
א׳ באלול ה׳תשפ״ג (18/08/2023 11:53)
המשמעות מאחורי האמירה של התורה: "כי האדם עץ השדה"

צילום: לירון מולדבן

שתף בפייסבוקשתף בטוויטרשתף ב- Whatsappשתף בדוא"ל

מאז ומעולם עוררו חוקי תקציב דיונים סוערים בכנסת ישראל, וכך גם בשנת 1962. רוחו של הסופר יזהר סמילנסקי סערה בעת נאומו בכנסת: "עץ בן שבעים שנכרת – לא יוכל לבוא במקומו שום מבנה מועיל חדש. אין תמורה לעץ עתיק. המשמיד עץ כזה עוקר שורשי אדם… ולעץ בן מאה אין תמורה. אין זו רק ונדליות אלא ערעור העתיד".

ההקבלה שערך סמילנסקי בין האדם לעץ מופיעה כבר בפרשתנו, במסגרת דיני המלחמה:

כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן, כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר (כ, יט).

קדמונינו התלבטו בפרשנות הפסוקים: מה הקשר בין השוואת האדם לעץ השדה ובין גישה תועלתנית לעץ, "כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל"?

רש"י מפרש את הפסוק בלשון שאלה: "שמא האדם עץ השדה להיכנס בתוך המצור מפניך, להתייסר ביסורי רעב וצמא כאנשי העיר? למה תשחיתנו?". לא הכול מותר במלחמה. ריסון הכוח ושמירת צלם האדם גם בלהט הקרב הם חלק בלתי נפרד מדיני המלחמה.

מפרשים אחרים הסבירו אחרת. כך כתב הרשב"ם: "אותו לא תכרות, אלא עץ השדה לבוא האדם מפניך במצור – אותו תכרות, הם הקרובים לעיר, שנסתרים בהם אנשי העיר הבורחים מפניך". כך פירשו גם אבן־עזרא והרמב"ן. כלומר, מותר לכרות עצים קרובים לעיר שהאויב עשוי להשתמש בהם כמסתור.

בדיני המלחמה, ההבחנה בין עץ מאכל לעץ שאינו כזה, כתובה במפורש: "רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ" (כ, כ)

סמילנסקי לא הבחין בין עץ מאכל לעץ סרק. שורש האדם הוא כשורש העץ. לעומתו, ר' אליעזר בן הורקנוס הגיע מרקע חקלאי והכיר בחשיבותו של האילן העושה פרי:

בשעה שכורתים את האילן שהוא עושה פרי, הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו, ואין הקול נשמע… ובשעה שהנשמה יוצאת מן הגוף, הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו, ואין הקול נשמע (פרקי דרבי אליעזר, לד).

יזהר סמילנסקי. צילום: משה שי/פלאש 90

שתי גישות לטבע

התנועה הסביבתית בארץ ובעולם פיתחה עמדות שונות כלפי הטבע: הגישה הביוצנטרית מציבה את הטבע במרכז וגורסת שלעץ יש חשיבות בפני עצמו, ללא קשר לאדם. לעומתה, הגישה האנתרופוצנטרית טוענת למרכזיותו של האדם, שמשאבי הטבע נועדו למענו. הגנה על הלוחמים מפני אויב המסתתר בעץ, או אכילה מפירות העץ לאחר כיבושה של העיר, הן הסיבה להגן על העץ או לכרות אותו.

ספר החינוך מציין עיקרון חשוב הנלמד מהאיסור לכרות עצים:

שורש המצוה ידוע, שהוא כדי ללמד נפשנו לאהוב הטוב והתועלת ולהדבק בו, ומתוך כך תדבק בנו הטובה ונרחיק מכל דבר רע ומכל דבר השחתה. וזהו דרך החסידים ואנשי מעשה, אוהבים שלום ושמחים בטוב הבריות ומקרבים אותן לתורה, ולא יאבדו אפילו גרגר של חרדל בעולם.

הלימוד העקרוני לאדם לאורך זמן הוא החשוב, לאו דווקא העץ עצמו. בגישה זו, ההבדל בין עץ פרי לאילן סרק פָּחוּת לעומת עצם השחתת העץ שלא לצורך. נשים לב לסוף הפסוק: "וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ". לאחר כניעת העיר, כריתת עץ – מאכל או סרק – היא השחתה שלא לצורך.

מסכת תענית שכללה את השוואה בין האדם לעץ ופירותיו:

אמר רבי ירמיה לרבי זירא, יאמר לי מר משהו באגדה. אמר לו, כך אמר רבי יוחנן: מהו שכתוב ״כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה״, וכי אדם עץ שדה הוא? אלא כיוון שכתוב ״כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת״, וכתוב ״אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ״ – הכיצד? אם תלמיד חכם הגון הוא, ״מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת״, ואם לא — ״אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ" (בבלי תענית ז ע"א, בתרגום).

ההבחנה בין עצי סרק לעצי פרי קשורה לטיב הפירות שאותו עץ מבקש לתת בעולם. דימוי האדם כעץ השדה מתקשר לכך שפירותיו של העץ אינם ממשיכים את קיומו של העץ, אלא את קיומם של פירותיו על שלל הזרעים והתכונות שבהם. רעיונותיו של האדם הם פירות לעולם, וזרעיהם מגדילים את הצמיחה לאותם פירות.

אילן עצמאות ישראל

"כי האדם עץ השדה, אדם ואילן היינו הך, אחד קשה ואחד רך, אחד גבוה ואחד מך, אדם ואילן היינו הך". האמירה הזו מיוחסת לבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות. ללמדך שההקבלה בין האדם לעץ השדה חורגת מגבולות דיני המלחמה:

תקומתו של העץ איננה מושרשת בענפים ובעלים ובפירות המפוארים, אלא בשרשיו, שהם מחוזקים במקום אשר הרוחות והסערות לא תגענה שמה… כן הוא האדם. כל זמן שהוא נצמד לשרשיו הרוחניים – שום רוח לא תעקור אותו ממקומו" (הרב שמשון רפאל הירש, במעגלי שנה),

אם כן, לא רק פרי או לא, מצור או שלום. האדם עץ השדה בשורשיו היונקים ממעמקים. לא פלא שקולו של עץ נכרת נשמע מסוף העולם ועד סופו, לא רק בשל כריתת העץ אלא בשל אובדן פוטנציאל כוח הצמיחה מהשורשים לפירות ולזרעים, וכך גם פגיעת האדם בעצמו, בנפשו.

דימוי האדם לעץ השדה קיבל ביטוי גם בממד של שורשינו הלאומיים. כך אמר יו"ר הכנסת הראשון יוסף שפרינצק ביום כינון הכנסת, ט"ו בשבט תש"ט: "בפקודת הדורות שחלפו ולמען הדורות שיבואו, נטענו היום את האילן הנאה – אילן עצמאות ישראל. שומה על האסיפה המכוננת לטפח את העץ הזה ולדאוג לכך שיגדל וישא פרי ובצילו ישכון העם לבטח, ישכנו לבטח כל תושבי מדינת ישראל".

חיליק אברג'ל הוא סמנכ"ל חינוך וקהילה בחברה להגנת הטבע

תגיות: טבעיזהר סמילנסקיעציםפרשת שופטיםשמירה על הסביבה

​עדיין לא מנויים על מקור ראשון? הצטרפו וקבלו חודש חינם במתנה

*המבצע למצטרפים חדשים בהתאם לתקנון המבצע



    הידיעה הקודמת

    בכיר בממשלה: "בלי חוק הגיוס לא תהיה קואליציה"

    הידיעה הבאה

    "אף אחד מאנשי המילואים לא נעדר מהאימונים"

    כתבות קשורות

    על פני השטח: תחנות החובה במשכן שילה

    הקשר בין דיני טומאה וטהרה למותם הטרגי של בני אהרן

    הרבנית ד"ר עדינה שטרנברג
    02-05-2025

    דיני הטומאה והטהרה שבספר ויקרא מוקפים במסגרת סיפורית שמעניקה להם משמעות רעיונית ומבהירה את חשיבותם של גבולות

    בלו סיימון פיירו. צילום: אביטל הירש

    "לא הבנתי למה קוראים לי 'האמן היהודי'": חתן פרס ישראל בריאיון חג

    דוד (דוכי) כהן
    01-05-2025

    מנער יהודי ברומניה שאינו יודע מילה בעברית, הפך בלו סימיון פיינרו לאמן בינלאומי שמשלב בעבודותיו אותיות עבריות ובוחן מונחים מהמקורות....

    טקס הביכורים בקיבוץ שריד, 2024. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

    גלגוליו של ההמנון הלאומי מספרים את סיפורה של התנועה הציונית

    אברהם וסרמן
    01-05-2025

    השינויים שנעשו בנוסח ההמנון הלאומי מבטאים את התמורות שחלו בתנועה הציונית, שהלכה ואימצה קו חילוני מוקצן. כפי שחזה הראי"ה קוק,...

    הידיעה הבאה

    "עצימת עיניים לרווחה": הפרשה המוזרה של הבית הסמוך לגשר המיתרים

    כתבות אחרונות באתר

    דיון מרתוני וצו מניעה: מאמצים בממשלה לעצור את שביתת המורים

    דיון מרתוני וצו מניעה: מאמצים בממשלה לעצור את שביתת המורים

    03/05/2025
    הלחימה בעזה מתרחבת: עשרות אלפי צווי מילואים יישלחו הערב

    הלחימה בעזה מתרחבת: עשרות אלפי צווי מילואים יישלחו הערב

    03/05/2025
    חיל האוויר תקף בסוריה, יירוט טיל שלישי ביממה מתימן

    חיל האוויר תקף בסוריה, יירוט טיל שלישי ביממה מתימן

    03/05/2025
    מקור ראשון

    מקור ראשון – חושבים אחרת

    "מקור ראשון" הוא כלי תקשורת שחושב אחרת, לאנשים שחושבים אחרת. האתר מציג תוכן איכותי, אחראי ואינטלקטואלי השומר על כתיבה ערכית ונקיה שמתרחקת מעיתונות "צהובה" ופופוליסטית.

    עקבו אחרינו

    קטגוריות

    • חדשות
    • דעות
    • בעולם
    • יהדות
    • כלכלה
    • תרבות
    • מוצש
    • מגזין
    • טוב לדעת
    • לוח
    • המומלצים

    תגיות פופולריות

    איראן ארה"ב ביקורת בנימין נתניהו חיזבאללה חמאס חרבות ברזל טרור יהודה ושומרון מוסף שבת נגיף הקורונה ספרות פוליטי צבא וביטחון צה"ל

    קבלו את העיתון לחודש במתנה

    *המבצע למצטרפים חדשים בהתאם לתקנון המבצע



      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD

      • אודות
      • צרו קשר
      • פרסמו אצלנו
      • תנאי שימוש
      • מדיניות פרטיות
      • לוח
      • ארכיון nrg
      • הצהרת נגישות
      • ראשי
      • חדשות
        • יומן
        • כלכלה
        • ספורט
      • דעות
        • מחסום Watch
      • יהדות
        • שבת
      • תרבות
        • מוצש
        • אוכל
      • בעולם
        • מדע וטכנולוגיה
      • מגזין
        • דיוקן
      • ראשונות
        • הורות ומשפחה
        • לומדות
        • מיניות וזוגיות
        • בריאות ופוריות
        • התפתחות אישית
        • הסכתים
      • עוד קטגוריות
        • טוב לדעת
        • המומלצים
        • חינוך
        • מילה וגלגולה
        • אשנב לערב
        • מסכת/חולין
        • ציוצים מהמקור

      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD

      Welcome Back!

      Login to your account below

      Forgotten Password?

      Retrieve your password

      Please enter your username or email address to reset your password.

      Log In
      • ראשי
      • חדשות
        • יומן
        • כלכלה
        • ספורט
      • דעות
        • מחסום Watch
      • יהדות
        • שבת
      • תרבות
        • מוצש
        • אוכל
      • בעולם
        • מדע וטכנולוגיה
      • מגזין
        • דיוקן
      • ראשונות
        • הורות ומשפחה
        • לומדות
        • מיניות וזוגיות
        • בריאות ופוריות
        • התפתחות אישית
        • הסכתים
      • עוד קטגוריות
        • טוב לדעת
        • המומלצים
        • חינוך
        • מילה וגלגולה
        • אשנב לערב
        • מסכת/חולין
        • ציוצים מהמקור

      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD