התפוח, הדבש והשופר כבר מוכנים ומדינת ישראל מוכנה להתחיל את השנה החדשה.
ראש השנה של שנת ה'תשפ"ד – 2023 ייכנס ביום שישי 15 בספטמבר בזמן השקיעה ויימשך עד ליום ראשון 17 בספטמבר בשעת צאת הכוכבים.
זמני הדלקת נרות ויציאת ראש השנה:
כניסת החג: 18:10
יציאת החג: 19:20
כניסת החג: 18:26
יציאת החג: 19:22
כניסת החג: 18:19
יציאת החג: 19:21
יציאת החג: 19:21
מהו ראש השנה?
ראש השנה החל בחודש תשרי הוא חג מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים. הוא מצוין בימינו כחג יהודי בא' וב' בתשרי ופותח את עשרת ימי תשובה עד יום הכיפורים. שני הימים נחגגים כיום טוב; הראשון מדאורייתא והשני מדרבנן.
הציווי בתורה מורה על עשיית יום א' בתשרי "יום תרועה" ולכן מצוות החג העיקרית היא תקיעת שופר. יום זה נחשב בהלכה ליום הראשון בשנה במניין השנים ובמניין שנות השמיטה והיובל. במסורת היהודית נחשב זה ליום דין, שבו מכתירים בני האדם את אלוהים כמלך המשגיח ובוחן כל אדם על מעשיו.
בליל החג נהוג לערוך סעודה חגיגית בסדר אכילה מיוחד הכולל אכילת מאכלים סימבוליים המכונים "סימנים" ואמירת תפילות לפני אכילת אותם המאכלים אשר דומה מבחינת הצליל לשם המאכל.
מקור המנהג בדברי האמורא אביי בתלמוד, המציין שיש לאכול "קרא" (דלעת או קישוא), "רוביא" (מין שעועית, או חילבה), "כרתי" (כרישה), "סלקא" (סלק, תרד או עלי מנגולד) ו"תמרי" (תמרים). בתקופת הגאונים מוזכרת גם אכילת דבש, בשר שמן וראש כבש. היסוד לאכילת מזונות שמנים ומתוקים קדום מאוד, וכבר בספר נחמיה מוזכר שעזרא ונחמיה הורו לעם בראש השנה "לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם" (ספר נחמיה, פרק ח', פסוק י').
בתקופת הראשונים הוזכרה גם אכילה של רימון, תפוח ודגים. רק בסוף תקופת הראשונים, אוחד בקרב יהדות אשכנז המנהג של אכילת הדבש עם מנהג אכילת התפוח למנהג המפורסם של אכילת תפוח בדבש, שהתפשט גם במקומות אחרים. בעקבות מנהג זה התפשט הנוהג לאכול גם עוגת דבש במהלך החג. מאכלים רבים נוספו במרוצת הדורות, אשר שונים לעיתים בקרב עדות ישראל השונות. בקהילות מסוימות אוכלים תמר בראש השנה שמשמעותו תם מר. כלומר תסתיים המרירות ותתחיל המתיקות.