צום גדליה הוא יום תענית ביהדות החל בג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה (אם יום זה חל ביום שבת – כ-31.9% מהשנים – הצום נדחה ליום המחרת). צום זה הוא אחד מארבעת הצומות לזכר חורבן בית המקדש. הצום נקבע לציון רצח גדליהו בן אחיקם, נציב יהודה בימים שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס. מותו סימל את סופו המוחלט של היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת בית ראשון.
זמני כניסת ויציאת צום גדליה תשפ”ד 2023:
כניסת הצום
- ירושלים: 04:54
- תל אביב: 04:56
- חיפה: 04:54
- באר שבע: 04:57
צאת הצום
- ירושלים: 18:59
- תל אביב: 19:01
- חיפה: 19:01
- באר שבע: 19:01
צום גדליה
ההתייחסות הראשונה לצום גדליה היא בתנ"ך, בספר זכריה, שם מוזכר "צום השביעי". הכוונה היא לצום בחודש השביעי, הוא תשרי בספירה המקובלת המתחילה את השנה בניסן. בגלל ההקשר בפסוקים, בהם מדובר על צומות החורבן, לא ייתכן שמדובר שם על יום הכיפורים (שחל גם הוא בתשרי).
בתלמוד הבבלי, מסכת ראש השנה, נאמר: ”צום השביעי, זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם. ומי הרגו? ישמעאל בן נתניה הרגו. ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלהינו.”
אצל הקראים אין צום גדליה, והצום השביעי של זכריה מתייחס לצום של כ"ד בתשרי, המוזכר בנחמיה ואשר נועד לכפר על תופעת נישואי הנשים הנוכריות. בצום זה, הקראים מקיימים וידוי חרטה וזיכרון לכריתת האמנה לאחר שבעים שנות גלות
לאחר כיבוש ממלכת יהודה בידי הבבלים, הוגלה רוב העם היהודי, ובמיוחד נכבדי העם, לבבל, ואילו בארץ נשארו מעטים מדלת העם, ששימשו כורמים ויוגבים. נבוכדנצר השני, מלך בבל, הציב את גדליה בן אחיקם לשליט על שארית הפליטה אשר נותרה בארץ יהודה. גדליה אסף והנהיג את כל פליטי החורבן, ושכנע את יושבי יהודה לאסוף את היבולים, ואף קיבל גיבוי מירמיהו הנביא שהצטרף אליו למצפה.
כפי שמתואר בספר ירמיה, גדליה נרצח בידי קבוצת יהודים בהנהגת ישמעאל בן נתניה, שהיה נצר לשושלת המלוכה. גדליה הוזהר על הצפוי להתרחש מפי נאמניו, מפקד הצבא יוחנן בן קרח ואנשיו, שהזהירו אותו מפני ישמעאל. יוחנן אף ביקש כי גדליה יקדים להרוג את ישמעאל בפעולת מנע, אך גדליה לא האמין לו וסירב להצעתו. גדליה נרצח כשישב במצפה (כנראה נבי סמואל של היום), ואיתו נטבחו גם תומכיו ואף החיילים הבבליים שהיו מוצבים שם. הרצח, שנעשה בעיצומה של סעודה שערך גדליה לישמעאל בן נתניה ואנשיו, נעשה בהכוונת בעליס מלך עמון.
ברצח גדליה בא הקץ לקיומה של אוטונומיה יהודית כלשהי בארץ ישראל לאחר חורבן הבית הראשון. הרצח גרם לדלת העם תחת ממשלתו של גדליה בן אחיקם להתפזר. מקצתם ירדו למצרים, מחשש לתגובת הבבלים. בכך הושלם חורבן הבית הראשון, ולא נותרה כל ריבונות יהודית בארץ ישראל למשך כחמישים שנה, עד ימי שיבת ציון.
