על רקע המלחמה, "מרכז צדק לנשים" מפיץ בימים אלה מסמך שיוכל לסייע במקרים בהם נשים עלולות להיקלע למצבי עגינות, זאת בעקבות מקרים קשים וקודמים מהעבר. לא מדובר ב"גט על תנאי", אלא ב"שטר ביטחון" הכולל נוסח בו נכתב כי "הגט ייכתב וייתם ויינתן רק אחרי שיוודע לבית הדין שאשתי פנתה אליו שמתקיים בי מצב רפואי מתמשך שבגינו איני יכול לתת גט לאשתי, או שיתברר כי אני ואשתי לא מתגוררים תחת קורת גג אחת במשך 18 חודשים".
"המסמך הזה לא מדבר על בעל שיוצא לצבא ונעדר, שזה מצב העגינות הקלאסי, אלא על מצב שהבעל חוזר, אך לא כשיר לתת גט מבחינה גופנית ונחשב לצמח ולא בהכרה או מבחינה נפשית, שבהם האדם לא יכול לעשות כל פעולה חוקית וגם לתת גט, לכן הבעל חותם לפני המלחמה שבמצב כזה בית הדין יוכל לסדר גט מצידו", מסביר הרב יוני רוזנצוויג, שניסח את הרעיון ההלכתי שמאחורי המסמך.
הרב רוזנצוויג מבקש להדגיש כי "זה לא גט על תנאי שאדם נותן גט על תנאי שהוא לא יחזור. פה הבעל נותן הרשאה לגט, למקרה שהוא היה רוצה שיסדרו עבור אשתו גט שהוא לא יכול לתת. הבעל ממנה שליח למקרה בו הוא לא יוכל לתת". לדבריו, יש עלייה משמעותית באנשים שמבקשים את המסמך. "הוא נכתב לפני ארבע – חמש שנים, זחל עד המלחמה הזו, ופתאום יש עלייה משמעותית במבקשים".
עם זאת, קשיים הלכתיים וציבוריים לא מעטים נמצאים בשטר הביטחון. "יש אנשים שחוששים שזה מוריד את המורל כי אדם שחותם על זה צופה שיקרה לו משהו חס וחלום. הטענה שלנו היא שזה להפך – אדם שיודע שיש לו ביטוח ואשתו תטופל, לא משנה מה יקרה לו, יוכל להתרכז בלחימה ולא לחשוש שחס ושלום לאשתו לא יהיה מוצא. זה מסמך שבא מתוך אהבה ודאגה אליה ולילדים".
בניגוד ל"מרכז צדק לנשים", בארגון הנשים "מבוי סתום" נזהרים מלעסוק כעת בנושא מחשש להיעדר קשב ציבורי. למי שפונה אליהן באופן פרטי הן מציעות הרשאה למתן גט בהתאם לפקודת מטכ"ל שנכתבה כבר מימי קום המדינה.
"מדובר בעצם מסמך שבחור שיוצא למלחמה חייב לחתום עליו כדי שאשתו חס וחלילה לא תהיה עגונה אם משהו קורה לו, אם הוא נעלם", אומרת יו"ר הארגון, קיילי איזמן-ליפשיץ. "אנשים עלולים לספוג פגיעה מוחית או להיות במצב בו הם מונשמים במכונת הנשמה עשרות שנים. אלו סיפורים שאנו מכירים אחרי מלחמות, ואנחנו רוצים למנוע את זה".
גם היא מציינת את הקשיים והמורכבות. "זה לא כיף לחשוב על זה, אבל זו באמת אמירה של אהבה גדולה, ודבר מאד חשוב שבעל יכול לעשות לאשתו". חרף ההתנגדות ההלכתית, לדבריה יש רבנים שכן תומכים בזה. "בעבר רבנים גדולים שחררו עגונות, ואם יש כזה מסמך זה מאד עוזר לרבנים. אם יש להם אמירה כזו מהבעל, אנחנו יודעים מה הכוונה שלו. במקרה שבן הזוג לא מסוגל לתת גט ואין לו מספיק תודעה כדי לתת את זה, זו בעיה הלכתית לשחרר את אשתו, והיא עלולה להישאר עגונה".
