"חסר קול מאחד": עוזרו הקרוב של הרב דרוקמן מציין שנה ללכתו

לרב חיים דרוקמן לא הייתה חצר של חסידים, וגם לא מקורבים שממדרים ומסננים את באי ביתו. בית משפחת דרוקמן היה פתוח ונגיש לכולם בכל שעה ביממה. גם מספרי הטלפון של הרב בבית ובמכשירו הנייד היו נגישים וזמינים לכולם, והרב דרוקמן גם נהג לחזור לכל מי שהתקשר אליו ולא זכה למענה מיידי.

הרב דרוקמן היה מסור כולו לצורכי הכלל והפרט בכל שעות היממה, ונשא באינספור תפקידים ציבוריים. אך כדי לנהל את הכול הוא היה זקוק למזכיר, עוזר אישי, שיתאם את פגישותיו, יסדר את יומנו העמוס, וגם יסייע לו בהכנת דפי המקורות ל־26 השיעורים הקבועים שמסר מדי שבוע. ב־15 השנים האחרונות לחייו מילא את התפקיד התובעני יניב סופן, שליווה את הרב במסירות והיה יד ימינו.

השבוע חלפה שנה מפטירתו של הרב דרוקמן, וסופן, כמו רבים, עדיין מתקשה להיפרד ממורו ורבו. כמי שמרכז את פורום "הננו", הפועל להנצחת מורשתו ומשנתו של הרב, שגרת יומו גדושה גם כעת בענייני הרב דרוקמן. "מאז פטירתו של הרב כמעט לא היה לי זמן לעצור ולהתאבל ברמה האישית", הוא מספר. "בהתחלה היה צריך לעסוק בלוויה, אחר כך בשבעה ובאזכרות השלושים, ובין לבין הקמנו את פורום 'הננו'. הזמן היחיד שלי להתאבל בשנה האחרונה היה בדרכים. בנסיעות הללו מצאתי את עצמי בוכה ומתגעגע לרב, וגם כשהייתי בא להתפלל בקברו. בסופו של דבר הרב קידש את החיים, וזה נתן לי כוח להתמודד עם כל הצער והכאב של הפרידה".

"כשהציעו לי את התפקיד, הדבר הראשון שאשתי פחדה ממנו היה האתגר המשפחתי. זה תפקיד של 24/7, והיא חששה מתי אהיה בבית. היום, במבט לאחור, גם אשתי וגם אני רואים כמה קיבלנו מבחינה משפחתית ומבחינת חינוך הילדים כתוצאה מהתפקיד הזה"

את הריאיון עם סופן אנחנו מקיימים בכניסה לאחד המחנות הצבאיים בדרום, שם הוא משרת במילואים מאז פרוץ המלחמה. בחודשים האחרונים, הוא מספר, רבים מדברים איתו על חסרונו של הרב דווקא בעת הזאת. "אנשים אומרים לי כמה שהקול של הרב חסר באמירות הפשוטות אבל המדויקות שלו על חשיבות האחדות בעם ישראל, ועל כך שלאויב ממש לא משנה מי אנחנו בדיוק ולאיזה ציבור אנחנו משתייכים. אנשים נזכרים גם בדברים של הרב על החיבור לזהות היהודית, על החשיבות של הצבא, על החיבור של הצבא והרוח. כל האמירות שהרב היה חוזר ומשנן, עכשיו רבים באים ואומרים לי כמה חסר להם לשמוע אותן.

"לצד זה, יש כאלה שאומרים כמה טוב שבמשך עשרות שנים שמענו מהרב את התכנים הללו שחשובים כל כך עכשיו. ואגב, אני לא מבין בענייני זכותו של צדיק, אבל יש גם כאלה שמדברים איתי על כך שמיד לאחר שהרב נפטר החל כל הקיטוב סביב הרפורמה, ואחר כך פרצה המלחמה עם האסון הנורא שחווינו".

איפה אתה הרגשת את חסרונו של הרב ברמה הלאומית בשנה האחרונה?

"הרב הכי היה חסר לי בתקופת הקיטוב והפירוד שהייתה לנו לפני המלחמה. הרבה פעמים הרב היה משתהה וחושב לפני שהיה אומר את דברו, אבל אחרי שכבר היה מתבטא, הוא היה אומר את הדברים באופן ברור ופומבי. זה היה חסר לי. היו הרבה אירועים בשנה האחרונה ששאלתי את עצמי בהם מה עושים עכשיו, איך מגיבים, עד כמה מותחים את החבל של הנכון והצודק. לצערי נאמרו בשנה האחרונה דברים, גם על ידי רבנים, באופן שלא היינו רגילים לשמוע בבית המדרש של הרב. מעולם לא התחנכנו כך. ברור לי שאם הרב היה בחיים הוא גם היה מוצא פתרונות, עם השכל הישר שלו, כיצד להחזיר את הרכבת למסלול. אני לא רוצה להזכיר שמות, אבל הרב גם ידע להעמיד פוליטיקאים מהציבור שלנו על מקומם אחרי התבטאויות מסוימות שלהם. ובשנה האחרונה לא היה מי שיעשה את זה.

"עכשיו, אחרי האסון הגדול שחווינו, כולם מחפשים את שפת האחדות של הרב, ודבריו בנושא הזה נשמעים כמעט אצל כולם. היו גם כמה שאמרו לי שכשם שאצל מרים הנביאה, כשהיא נפטרה פסקה הבאר, כך אצל הרב, כשהוא נפטר נפגעה אחדות עם ישראל. במקום שבו היה החוזק של הרב, נוצר חוסר".

מחלוקות בתוך המשפחה

הרב דרוקמן הוגדר בשנותיו האחרונות כ"זקן רבני הציונות הדתית". הוא זכה לכינוי הזה לא רק בשל גילו ותפקידיו הציבוריים הרבים אלא גם בזכות אישיותו המנהיגותית המאחדת, המפייסת והמכילה את גווניה השונים של הציונות הדתית. במשך עשרות שנים הוא תפקד כמחבר ומגשר בחילוקי דעות שהתגלעו בתוך הציבור הדתי־לאומי, שהלך והתרחב. הוא ראה את המחלוקות השונות כחילוקי דעות בתוך המשפחה, ולמרות הפערים והקרעים המשיך להאמין שהמכנה המשותף בציבור הדתי־לאומי עדיין גדול ומשמעותי. גם בתחום הזה מזהה סופן חלל שטרם התמלא.

"חסר קול מאחד בציונות הדתית, הן בהיבט הרבני, הציבורי והמנהיגותי, והן בחיבור בין ההנהגה הציבורית, הרבנית והחינוכית להנהגה הפוליטית. כשנפתלי בנט נכנס לתפקיד שר הכלכלה הוא כיהן גם כשר הדתות, והרב אלי בן־דהן כיהן כסגנו. הוקם אז 'פורום השביעיה' בראשותו של הרב דרוקמן, שהיו בו הרב יעקב אריאל, הרב נחום רבינוביץ, הרב זלמן מלמד, הרב דב ליאור, הרב אהרן ליכטנשטיין והרב צפניה דרורי. הם דנו בענייני דת ומדינה, במה להתערב ועד כמה, וגם שם ראו איך הרב מצליח להושיב סביב שולחן אחד את כולם. הפורום הזה המשיך להתכנס גם אחרי שהרב אלי בן־דהן כבר לא היה בתפקידו, וגם כשחלק מהרבנים בפורום הלכו לעולמם. למעשה, זה פורום שהתחיל לפעול ביוזמת הרב וסיים לפעול עם פטירתו".

בחלק מהתפקידים הרבים שבהם נשא הרב דרוקמן נמצא לו מחליף. עוד בחייו הוא מינה את הרב יהושע ויצמן כסגנו במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, ולאחר פטירתו הוא החליף אותו בתפקיד. בישיבת ההסדר אור־עציון מונה לראש הישיבה חתנו של הרב, הרב שמעון לפיד. ואולם במועצת איגוד ישיבות ההסדר שהרב דרוקמן עמד בראשה לא מונה לרב מחליף, וכך גם בתנועת בני עקיבא, שהרב דרוקמן כיהן באופן לא רשמי כרבה.

"אני לא יודע מי משלים בציבור הדתי־לאומי את הקשר שהיה מאחורי הקלעים בין המנהיגות הרבנית לראשי המדינה, בעיקר בהיבטים הביטחוניים. לרב היה שיח קבוע עם ראש השב"כ הנוכחי רונן בר ועם קודמיו"

"אני לא יודע מי משלים בציבור הדתי־לאומי את הקשר שהיה מאחורי הקלעים בין המנהיגות הרבנית לראשי המדינה, בעיקר בהיבטים הביטחוניים. לרב היה שיח קבוע עם ראש השב"כ הנוכחי רונן בר ועם קודמיו. הפגישה האחרונה ביניהם הייתה שבועות ספורים לפני פטירתו של הרב. לאורך השנים ראשי השב"כ היו בביתו של הרב לא פעם ולא פעמיים, והם עצמם העידו על חשיבות הקשר הזה".

גילית דברים חדשים על הרב לאחר פטירתו, שלא ידעת?

"הגיעו כל מיני סיפורים, אבל צריך לדעת שהרב היה תלוי בנהג ובעוזר, אז אין הרבה דברים חדשים שלא ידענו. אנחנו כן נחשפים להיקפים של העשייה שלו. אם הכרנו את הרב כגומל חסדים, לא הכרנו עד כמה ידו הייתה מגיעה בהיקף ובאיכות של גמילות החסדים. אם הכרנו את הרב בהיבטים של טיפול בפרט, בין אם זה בשלום בית או בעזרה בצבא, לא ידענו עד כמה המקרים הללו היו רבים וגדולים. היו סיפורים רבים שנחשפו ברשתות החברתיות במהלך השלושים, וגם אחרי השלושים המשיכו להגיע סיפורים למשפחה ולאנשים הקרובים, וזה חזק ומשמעותי".

אחד הסיפורים שהרב דרוקמן לא סיפר והתגלו לאחר פטירתו קשור ברבי ישראל אבוחצירא, הבבא סאלי, שבעוד חודש ימלאו ארבעים שנה לפטירתו. "גילינו שלפני שהבבא סאלי נפטר הוא ביקש שהרב מרדכי אליהו יטפל בו לאחר הפטירה. כשהרב אליהו נקרא לבבא סאלי סמוך לפטירתו, בדרכו אליו הוא עבר דרך מרכז שפירא ולקח איתו את הרב דרוקמן. הם הגיעו אליו לפני שהוא נפטר, אמרו איתו קריאת שמע ואחר כך טיפלו בו. לא הכרנו את הסיפור הזה. הרב לא סיפר לנו אותו. הסיפור הזה עלה בתקופה האחרונה גם בהקשר של הצורך שנוצר לעסוק בחללים הרבים לאחר האסון שחווינו".

26 שיעורים קבועים

ההיכרות של יניב סופן עם הרב דרוקמן החלה שנים רבות לפני ששימש כמזכירו האישי. סופן, בן 40, נולד באשקלון למשפחה מסורתית. שלושה אחים של אימו התחנכו בישיבה התיכונית אור־עציון אצל הרב דרוקמן. אחד מהם, סיני ברנס, נהרג בתאונת דרכים. "הייתי אז בן 12, והפעם הראשונה שבה ראיתי את הרב הייתה בשבעה של הדוד שלי. נוצר חיבור משמעותי בין המשפחה ובין הרב, ובסיום כיתה ח' אימא שלי רצתה שאלך ללמוד ב'אור עציון'. אגב, ניסיתי להתקבל גם לישיבה יוקרתית יותר ולא התקבלתי".

מדי שנה בליל יום הזיכרון נהג הרב דרוקמן להקריא את שמות החללים מבין תלמידי הישיבה, ובתוכם הזכיר גם תלמידים אחרים שנפטרו, כמו דודו של סופן. "המשפחה שלי, כולל סבתא, היו באים בכל שנה לתפילה בישיבה בליל יום הזיכרון. שאלתי את אימא שלי למה אתם באים, הרי זה יום זיכרון לחיילים. היא אמרה לי שמרגש אותה לשמוע את הרב מקריא את השמות, וגם כי בסוף התפילה הרב היה רץ מהמקום שלו לירידה מעזרת נשים, ואומר שם שלום לכל אחת".

כתלמיד בישיבה התיכונית פגש סופן את הרב דרוקמן בתפילות ובשיחות, אבל לדמותו הציבורית נחשף רק בכיתה י"א, כשייצג את הישיבה בוועידה של תנועת בני עקיבא. "פתאום הבנתי מה זה הרב דרוקמן, כשראיתי שם את כולם סביבו. פתאום הבנתי איזה אוצר יש לי ליד הבית. התחלתי להקשיב יותר לשיחות של הרב, והחל להתבשל אצלי הרצון להמשיך מהישיבה התיכונית לישיבת ההסדר של אור עציון". באמצע כיתה י"ב התארס סופן עם יוטבת, חברתו מאשקלון, והחתונה התקיימה בחודש הראשון ללימודיו בישיבה הגבוהה. הרב דרוקמן חיתן אותם וגם דאג להם לסיוע כלכלי בתקופת הלימודים של סופן לפני השירות הצבאי, שבה הוא לא היה זכאי לקבל מלגה מהישיבה.

בגיל 25, אחרי שנים של לימודים בישיבה, הוצע לסופן לשמש כמזכירו האישי של הרב. "קובי דניאלי, שהיה קודמי בתפקיד, הציע לי להחליף אותו. הוא ואשתו הגיעו אלינו הביתה כדי לשכנע אותנו. הדבר הראשון שאשתי פחדה ממנו היה האתגר המשפחתי. זה תפקיד של 24/7, והיא חששה מתי אהיה בבית. היום, במבט לאחור, גם אשתי וגם אני רואים כמה קיבלנו מבחינה משפחתית ומבחינת חינוך הילדים כתוצאה מהתפקיד הזה. ודאי שהיו גם מחירים, אבל קיבלנו המון".

שתי המשימות העיקריות בתפקיד היו אחריות על יומנו של הרב דרוקמן, והכנת דפי המקורות לשיעוריו הרבים. יומנו של הרב היה עמוס מהבוקר עד השעות המאוחרות של הלילה בשיעורי תורה, ענייני ציבור, פגישות ושמחות. הרב הקפיד, לאורך כל השנים, להגיע לכל חתונה של תלמיד או בוגר ולערוך את חופותיהם, להשתתף בבריתות של בני תלמידים ובוגרים, וגם ללוות איתם את יקיריהם למנוחת עולמים ולנחם אותם בימי אבלותם. ריבוי האירועים והקפדתו של הרב להגיע לכל אירוע גרמו לכך שפעמים רבות השתתף הרב בכמה אירועים באותו ערב, ואף חיתן שני תלמידים במקומות שונים, זה אחר זה. סופן מספר שלמרות הלו"ז העמוס שלו, הרב דרוקמן נהג לבדוק עם אלו שביקשו להיפגש איתו מתי נוח להם לבוא, בניסיון להתאים את הצרכים שלהם ללו"ז שלו.

גם משימת הכנת דפי המקורות הייתה מאתגרת. "לרב היו 26 שיעורים קבועים, והוא הכין לכולם דפי מקורות", מספר סופן. "אגב, דף המקורות האחרון שהכנתי לרב עסק בפטירתו של משה רבנו. הרב מביא שם מדרש שהמסר שלו הוא שבסוף כולם נפטרים, אבל השאלה החשובה היא מה עושים בחיים שלך".

לאחר פטירתו של הרב מרדכי אליהו, בשנת תש"ע, נוספו לרב דרוקמן תפקידים ציבוריים נוספים. "זה היה כשלוש שנים אחרי כניסתי לתפקיד, ובבת אחת החל להיווצר עומס גודל של ענייני ציבור. עד אז הצלחתי לשלב את העבודה שלי אצל הרב עם עבודתי כמורה למתמטיקה, אבל אז העבודה עם הרב הפכה להיות במשרה מלאה".

במסגרת תפקידו הצטרף סופן גם לפגישות דיסקרטיות וחשובות. אחת מהן, חודשים ספורים לפני פטירתו של הרב, עסקה בעתידו של היישוב אביתר בשומרון. סופן גם היה מעורב מאוד במאמצים של הרב להבטחת עתידה של הפנימייה הצבאית של ישיבת אור־עציון, שעמדה לא פעם בסכנת סגירה. בשבע השנים האחרונות החל תלמיד נוסף של הרב דרוקמן לסייע בצדדים הטכניים של הכנת שיעוריו של הרב, וסופן התפנה, במקביל להמשך עבודתו עם הרב, למלא תפקיד של אחראי במשרד החינוך על תוכניות לאומיות לקידום מצוינות מדעית וטכנולוגית בפריפריה.

פרס משולש

למעלה מעשרים שנה שסופן מתגורר עם אשתו וששת ילדיהם במרכז שפירא, לא הרחק מביתו של הרב. "עד שנכנסתי לתפקיד היו לנו דילמות היכן לגור, אבל כל סימני השאלה הפכו לסימני קריאה בעקבות תחילת העבודה שלי עם הרב". בניו התחנכו גם הם בישיבת אור־עציון.

כאמור, מאז פטירתו של הרב דרוקמן משמש סופן כמנהל פורום "הננו", שהוקם במטרה להפיץ את מורשתו, תורתו ומשנתו החינוכית של הרב דרוקמן. "מבחינתי תכננתי אחרי פטירתו של הרב להתמסר לתחום החינוך. תוך כדי ה'שלושים' כבר התחיל להתגבש הפורום שחיבר בין המשפחה ובין הארגונים שהרב עמד בראשם – מרכז ישיבות בני עקיבא, תנועת בני עקיבא בארץ ובעולם, איגוד ישיבות ההסדר וישיבת אור עציון. הפעילות של הפורום החלה באזכרת השלושים לרב והמשיכה לאורך השנה, כשהרעיון הוא לעסוק בפרויקטים שקשורים לרב – בין אם זה בריבוי תורה או במיזמי חסד.

"יש פעילויות שנעשות בתוך הארגונים, כמו מיזם 'חיים של תורה' במרכז יב"ע או לימוד פרקי אבות בתנועת בני עקיבא, ויש פעילויות משותפות כמו פרס הרב דרוקמן שיוענק מדי שנה לכותבים או כותבות שיעסקו בתורתו, משנתו ודמותו בשלושה מסלולים שונים: למבוגרים, לצעירים ומסלול פעילוּת. כבר השנה קיבלנו כשמונים חיבורים, ואנחנו מתכננים להמשיך עם זה".

פורום "הננו" שותף גם בהוצאה לאור של ספרי הרב דרוקמן, שנעשית במכון התורני של ישיבת אור עציון. כחודש לאחר פטירתו של הרב יצא לאור הספר "בחיל וברוח", העוסק בענייני מלחמה, צבא וביטחון. בתחילת המלחמה הנוכחית יצאה לאור חוברת ובה מבחר מאמרים מהספר, ו־25 אלף עותקים ממנה חולקו לחיילים בחזית. ספרים נוספים שיצאו השנה הם "מענה חיים" – תשובות אמוניות של הרב בענייני הדור והשעה, הספר "אמרות חיים" מתורתו של הרב, וגם ספר לילדים בסדרת "גדולי האומה לילדי ישראל". "יש לנו חשיבה על עוד הרבה רעיונות קדימה, אבל עכשיו אנחנו בוחנים איך לחבר את כל הרעיונות הללו למצב הנוכחי ולאחדות האומה", אומר סופן.

גם האזכרות במלאות שנה לפטירתו של הרב דרוקמן, שיתקיימו בשבוע הבא, יעסקו בדמותו בהקשר של המציאות הנוכחית. "בגלל צוק העיתים שינינו את התוכניות הראשוניות שהיו לנו לפני המלחמה, לקיים אירוע מרכזי גדול. תהיה אזכרה ציבורית בישיבת אור עציון, ויתקיימו אזכרות מקומיות בכל הסמינריונים של בני עקיבא ובכל מוסדות החינוך ברשת של מרכז יב"ע. בעזרת ה' נקיים בקרוב בביתו של הרב, יחד עם מוסדות החמ"ד, גם סיום כתיבת אותיות בספר תורה שנכתב לזכרו. הספר ייכנס לאחד מבתי הספר של החמ"ד באשקלון. בתקופה הזו, אין מקום מתאים יותר".