כבר שני ציבורים שונים
"ההגדרות שלנו שונות, אך זו מחלוקת של בני אור בבני אור". הרב ברוך אפרתי מחמיא לרב רונן נויבירט
משך שני העשורים האחרונים מתחולל בירור חשוב מאוד בציונות הדתית ביחס לערכי היסוד שלה. מושגים כגון תורה, יראת שמים, ייעוד לאומי, מימוש עצמי, מוסר אנושי, צניעות, זוגיות, מחויבות דתית, מיניות, מהות ההלכה, גדולי התנ"ך ועוד עומדים בעין הסערה.
אני סבור שהציונות הדתית דהיום היא למען האמת שני ציבורים שונים מהותית, הנותנים פרשנות שונה מאוד לערכים הללו, וממילא גם חיינו מתנהלים באופן שונה. אנו מהווים חלקים שונים מהעם האחד שלנו, עם ישראל. אין ערך באחידות של ציבור מסוים, אלא באחדות עם ישראל כאומה אחת. לכן כל עוד אנו מחזקים את אחדות העם, חשוב להבחין בחלקים המרכיבים אותו ולא לטשטשם בשם שלום שאינו אמיתי.
הבירור הזה, המחדד את ההבדלים ומבקש לברר את האמת התורנית, אין בו טיפת שנאה. אין בו טיפת פלגנות. יסודו הוא השלום, דהיינו הרצון והיכולת לברר את האמת המצויה בדעות, ולהגיע כך לעבודת השם לאומית שלמה וברה יותר.
אחד מבני הפלוגתא העקביים לעמדות שאני וחבריי הרבנים מביעים הוא הרב רונן נויבירט. אני סבור שהרב רונן טועה יסודית במספר הנחות יסוד ביהדות, וגם הוא סבור שאני טועה מאוד. איננו חנפנים אלא דורשי אמת, ומכאן מגיעה המחלוקת הבריאה בינינו. ברצוני להניח כעת למחלוקת החשובה שעוד תמשיך בע"ה, ולהתמקד ביחס האישי שלי כלפיו.
ברכה מפתיעה
"לגיטימי לתקוף את הדעה החולקת אך לא לטעון שהיא מונעת ממניעים זרים". הרב רונן נויבירט משיב
לפני מספר שבועות נבחרתי לכהן כרב בית הכנסת המרכזי בקיסריה. ברכות רבות הציפו את תיבת הדוא"ל ואת חשבון הוואטסאפ שלי, אבל אחת המרגשות ביותר עבורי הייתה הברכה שקיבלתי מהרב ברוך אפרתי. הוא כתב בכנות ובאותנטיות שהוא בטוח שאוסיף אור של תורה ומוסריות שממנו יתברכו תושבי המקום.
בידוע שלרב אפרתי השקפת עולם שונה מהשקפתי, ופעמים רבות העברנו ביקורת פומבית זה על זה. גדולת הנפש והיכולת של הרב אפרתי להתעלות מעל זה ולברך מכל הלב חדרו עמוק לתוך ליבי ובאותה שעה רציתי לצעוק ברחובה של עיר – "זו מחלוקת לשם שמים!".
יש חשיבות למחלוקת כגורם מתסיס ומעשיר. עולם אוטופי שבו לא תהיינה מחלוקות יהיה שרוי בתרדמה של חוסר משמעות. מחלוקת אידיאולוגית, דתית או חברתית עשויה לבנות את העולם אבל עלולה גם להחריב אותו. הדבר אינו תלוי בנושא שעליו חולקים אלא באופן שבו מתנהל השיח. מחלוקת חיובית ובונה מבוססת על הנחת היסוד שהצד החולק גם הוא מחפש טוב לעם ולעולם וחובה ללמד עליו זכות, וכפי שמגדיר זאת הרב קוק: "נמצא שכל מחלוקת שיש בין איש ישראל לחברו, בין קיבוץ לחברו, גם היא בונה עולמות, וכיון שהכל הוא שכלול ובנין, אין צורך לדבר מרורות, כי אם להודיע את הגודל ששני הצדדים עושים, ושהם יחד משכללים בנין עדי עד, ומתקנים את העולם".
מהיכרותי עמו, בפגישות ובשיחות, אני רואה ברב רונן אדם בעל דרך ארץ ויושרה נפשית, כפי שניכר בצורת הדיבור שלו. אדם בעל לב אמיץ בשל המוכנות שלו להיכנס לסוגיות ציבוריות הגובות מחיר נפשי. יהודי בעל מוסריות, בשל התכנים ההומניים המסעירים את רוחו. מבקש אמת בלבבו, שכן בכתיבתו הוא אינו מניח למחלוקת אלא עומד על בירורה. וברמה האישית, קיבלתי ממנו חיבוק אמפתי ויחס סימפתי אף שאנו חלוקים עמוקות ביסודות חיינו. לא פעם אמרתי לתלמידיי שהעובדה שמי שעומדים מולנו הם בני הפלוגתא הנוכחיים מראה כמה עם ישראל התבסם והתעלה מאז ימי חורבן המקדש.
שלא כמו בעבר, בימינו בני הפלוגתא שלנו אינם חולקים על הרצון להיות טובים, ואינם חולקים על הרצון לעבוד את א־לוהי ישראל. הם חולקים בשאלות מהו הטוב, מהו רצון השם מבחינה מהותית, והאם המוסר עומד מעל הצו הא־לוהי. אלו דילמות של אנשים ערכיים מאוד, גם אם טועים מאוד. ההגדרות שלנו שונות, והפוכות ביסודן פעמים רבות. אך זו מחלוקת של בני אור בבני אור. מחלוקת עם אישים מוסריים, המבקשים אמת וטוב. כפי שהרב קוק כתב במאמר הדור ובאיגרותיו, הבירור בימינו בתוך האומה הוא בירור שכולו בקשה עמוקה ופנימית של קול דודנו הדופק לצאת אל הגילוי מתוככי נשמתנו. לא אויבים אנו אלא אחים. אחים לא רק בגוף אלא גם ביסוד הנשמתי, וממילא גם ביחס התודעתי והרגשי.
הרב רונן רוצה להיטיב עם עמו. אני סבור שהוא טועה בדרך, אך מתוך הערכה לאישיות שלו ומתוך הכרה ביושרת כוונותיו. היו פעמים שבהן נעצרה לרגע שיחה עם רב כזה או אחר מהמחנה שאליו אני שייך כאשר שמנו לב שאנו מדברים לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. בהקשר זה, זכורות לי לפחות שתי פעמים בעשרים השנים האחרונות שבהן שמעתי לשון הרע על הרב רונן, ודיברתי עליו לשון הרע שלא לצורך. רבנו הרמב"ם כתב שבעברות שבין אדם לחברו יש ערך בפרסומן כחלק מבושת התשובה, ועל כן אני מבקש סליחה מהרב רונן ברבים בבמה זו, ומקבל על עצמי בס"ד לדקדק שלא לשוב על דיבור מיותר שאינו מותר על מי שאני סבור שהנם טועים ואף מזיקים. יהי רצון שאזכור תדיר שאין התנגדות לאיש ישראל אלא לדעתו הטועה, ורצונם של החולקים הללו הוא להיטיב עם האומה ועם האדם.
ברצוני לאחל לרב נויבירט שנה טובה ובריאה, שנה שבה אלמד ממנו את מה שחסר בי, ומאידך אזכה לתרום מעט צורי למחנה העומד מולי, במערכה הגדולה של בירור זהותנו כעם השם.
הרב ברוך אפרתי הוא יו"ר ארגון הרבנים "דרך אמונה"
אם נצא מנקודת מוצא זו, שיש לבצע הפרדה מוחלטת בין המחלוקת האידיאולוגית לבין המחלוקת הפרסונלית, אם נוכל לשפוט את כל האדם לכף זכות אך בד בבד לחלוק על דרכו בתכלית התוקף ללא טשטוש המחלוקת, הרי שאנו במסלול הנכון.
ההתכתבות עם הרב אפרתי הציפה אצלי שאלות רבות של חשבון נפש. לו המצב היה הפוך, האם אני הייתי שולח איגרת ברכה? לו הייתי כותב כעת ביקורת פומבית על הרב אפרתי או על כל אדם אחר שאיני מסכים עם דעתו, האם הייתי מתנסח אחרת, באופן מכבד יותר? אין לי תשובה ברורה על כך, וזו אחת הנקודות שבהן אני מפשפש כעת בחודש התשובה, חודש אלול.
רבי יהונתן אייבשיץ מגדיר במילים נוקבות מהי מחלוקת לשם שמים: "איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? אמרו כמחלוקת שמאי והלל, שאהבו זה את זה וכבדו זה את זה הנאהבים ונעימים, זהו אות שמחלוקתם לשם שמים". דומני שכולנו צריכים לעשות חשבון נפש אישי וציבורי ביחס לאופן שבו אנו מנהלים מחלוקות, ובמובן הזה הרב אפרתי נותן דוגמה אישית למופת.
שורש הצרות שלנו בחברה נעוץ בכך שכל צד מנסה לטעון שכל האמת נמצאת אצלו ואילו כל החושב אחרת אין לו כל מקום בחברה. כל צד מנסה לשנות את רעהו כך שידמה לו, במקום לנסות ולראות מה יכול הוא ללמוד מרעהו. הסוד לאחדות אמיתית טמון ביכולת לנהל שיח תוך כדי הקשבה לכל אחת מהדעות. מותר ואף צריך לחלוק בתוקף, אך אסור לזלזל ולהכפיש, לכנות בשמות גנאי או להפיץ לשון הרע לכאורה לשם שמים.
לגיטימי לתקוף את הדעה החולקת אך אסור חלילה לתקוף את הצד החולק באופן אישי ולטעון שהוא מונע ממניעים זרים או פופוליסטיים. רק כך נוכל לקיים שיח פורה ומחלוקת לשם שמים שיצעידו את החברה שלנו קדימה ולא יגררו אותנו פעם אחר פעם למקום של שנאה, מחלוקות ומלחמות.
הרב ברוך, אתה אדם יקר וחבר אהוב. מאחל לנו שנמשיך לחלוק לשם שמים עוד שנים רבות, באהבה ובאחווה, בשלום וברעות.
הרב רונן נויבירט הוא רב בית הכנסת המרכזי בקיסריה
