פעם בשנה מברכים את ברכת האילנות – לפי המנהג המקובל בראש חודש ניסן, שיחול השנה ביום ראשון (30 במרץ) – כאשר רואים שני אילנות פרי מלבלבים.
נוסח הברכה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בָּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לֵהָנוֹת בָּהֶן בְּנֵי אָדָם.
מקור הדין במסכת ברכות: "אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי (מי שיוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים), אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות, להתנאות בהן בני אדם".
רבי יוסף קארו הקדיש לברכת האילנות סימן בשולחן ערוך (אורח חיים רכו), ובו כתב שמברכים רק פעם אחת בכל שנה. אמנם ה"משנה ברורה" כתב שלא צריך לברך דווקא בניסן, אלא בזמן שבו האילנות פורחים: "אורחא דמלתא נקט, שאז דרך ארצות החמים ללבלב האילנות. והוא הדין בחודש אחר כל שרואה הלבלוב פעם ראשון מברך". אבל המנהג שהתקבל הוא לברך בחודש ניסן – ורבים מקפידים דווקא בראש חודש, מדין זריזים מקדימים למצוות.
לכתחילה יש לומר את הברכה כשרואים שני אילנות לפחות, אבל בשעת הצורך אפשר לברך גם על אילן פורח אחד. מי שלא הספיק לראות את האילנות בפריחתם, וראה אותם לאחר שפירותיהם התחילו לגדול, לא יברך עליהם. אמנם אם פירותיהם קטנטנים ובקושי ניכרים, עוד אפשר לברך עליהם בדיעבד. ראה את האילנות ולא בירך, לא הפסיד את הברכה, ויברך כשיראה אותם שוב.
אין אומרים את הברכה על אילנות שידוע שהורכבו באיסור, כי לדעת רבים מהפוסקים, אין לשבח את ה' על עץ שנעשתה בו עבירה. וכן אין לומר את הברכה על עצי ערלה, שהואיל ואסור ליהנות מפירותיהם, אין ראוי לברך עליהם. אבל כל שאין ידוע שהעץ מורכב או ערלה, אפשר לברך עליו.