פסח כבר בפתח, ויש שלל דברים שכדאי לדעת. המדריך של מקור ראשון בשיתוף צהר עושה לכם סדר:
- כדאי מאוד שעורך הסדר יקרא היטב את ההוראות המופיעות בהגדה של פסח לפני כל שלב בהגדה, ויסביר לכולם מה צריך לעשות.
- חז"ל אמרו שיש לחלק לקטנים קליות ומיני מתיקה בתחילת הסדר, כדי לעוררם להישאר גם בהמשך. מומלץ להכין גם שאלות וחידונים ברמות שונות עם פרסים למהלך הסדר, כדי לתת לכולם מוטיבציה להישאר עד סוף הסדר.
קדש
- בשנה זו, שחל ליל הסדר במוצאי שבת, יש סדר מיוחד לקידוש שמשולב יחד עם ברכת מאורי האש והבדלה – ר"ת יקנה"ז: ברכת היין, ברכת הקידוש, ברכת מאורי האש על נרות יום טוב שהדלקנו, ברכת ההבדלה (המבדיל בין קודש לקודש), ברכת הזמן – שהחיינו.
- כוס הקידוש היא גם הכוס הראשונה מתוך ארבע הכוסות בליל הסדר, שכולם מחויבים בהן ולכן כולם צריכים לשתות כוס יין שלמה בסיום הקידוש.
- לכתחילה יש להקפיד שכל אחד ימזוג לחברו את היין לתוך הכוס. נוהגים לשתות דווקא יין אדום. ניתן גם להשתמש במיץ ענבים (תירוש), אך מי שמסוגל עדיף שישתה יין משובח יותר.
- יש לשתות מתוך כוס שמחזיקה לכל הפחות רביעית יין (כ75 מ"ל). לכתחילה יש לשתות את הכוס כולה, ואם זה קשה אפשר לשתות רק רביעית מתוך הכוס. אם הכוס מכילה רק רביעית, ניתן גם לצאת ידה חובה ברוב כוס.
- לכתחילה יש לשתות את הכוס בבת אחת, ואם זה קשה אפשר ללגום כמה פעמים בהפסקות קטנות.
- את כל ארבע הכוסות יש לשתות בהסבה – הטיית הגוף והראש לצד שמאל, תוך הישענות על גב הכסא. כדאי שעורך הסדר יזכיר לכולם שיש להסב בכל פעם לפני שתיית הכוסות.
- למנהג הספרדיות, גם נשים צריכות להסב, ולמנהג האשכנזיות יש שנהגו שלא להסב ויש שנהגו להסב. ואם שכחו להסב אינן צריכות לשתות שוב.
- מי ששכח להסב בשתיית ארבע הכוסות, לדעת השולחן ערוך עליו לשתות שנית בהסבה ולדעת הרמ"א רק אם שכח בכוס השנייה שותה שנית, אבל בשאר הכוסות אינו חוזר לשתות.
ורחץ
- נוטלים ידיים בלא ברכה לפני אכילת הכרפס, כדין דבר שטיבולו במשקה שיש ליטול ידיים לפני אכילתו.
- יש נוהגים שכל אחד נוטל לחברו, דרך חירות.
כרפס
- יש לחלק לכל אחד חתיכה קטנה פחותה מכזית, כדי לא להיכנס לספק ברכה אחרונה.
- טובלים את החתיכה במי מלח או בחומץ, מברכים עליה "בורא פרי האדמה" ומכוונים גם על המרור שנאכל בהמשך.
- מי שאכל בטעות יותר מכזית אינו מברך ברכה אחרונה.
יחץ
- בוצעים את המצה האמצעית משלוש המצות. את החתיכה הגדולה שמים בצד לאפיקומן ואת החתיכה הקטנה משאירים בין שתי המצות.
- יש שנוהגים להטמין את האפיקומן בשלב זה, כדי שהילדים יחפשו אותו וכך לגרום להם להישאר עד סוף הסדר.
מגיד
- בהגדה יש מקומות שבהם נוהגים לכסות את הקערה ולגלותה, להוריד אותה מהשולחן ולהחזירה, לסובב אותה מעל ראש המסובים תוך כדי שירה, או לקחת מקל ולהציג וכדומה. המטרה של המנהגים הללו היא לגרום לשינויים שיגררו שאלות מצד המשתתפים. ולכן כדאי שעורך הסדר יעקוב אחר ההוראות המצויות בהגדה לפניו.
- מוזגים את הכוס השנייה בתחילת המגיד, ושותים אותה בסופו, לאחר הברכה.
- באמירת ההגדה אנחנו מקיימים מצווה מהתורה של "והגדת לבנך" ולכן יש להשקיע בה כמה שיותר ולערב את כולם – אך המוקד של הסדר הוא הדור הצעיר. כדאי להכין מראש חידונים, שאלות ותשובות מעניינות, הצגות עם הילדים הקטנים בנושא יציאת מצרים, פרסים וצ'ופרים. כדאי לתזמן את הדברים מראש כדי שלא לייגע.
- לפני שתיית הכוס השנייה, למנהג הספרדים אין מברכים על הכוס הזו ואילו למנהג האשכנזים מברכים בורא פרי הגפן.
רחצה
- נוטלים ידיים לסעודה ומברכים "על נטילת ידיים".
מוציא מצה
- מברכים המוציא ועל אכילת מצה.
- אוכלים כזית אחד מהמצה העליונה וכזית נוסף מהמצה החצויה האמצעית, ולכתחילה יש להשתדל לאוכלם יחד.
- כדאי לדאוג שלכל אחד מהמסובים בסעודה יהיו שלוש מצות משל עצמו. ויש נוהגים שעורך הסדר מחלק לכולם חתיכה קטנה משלו, ומוסיף מצות אם צריך כדי להשלים לכזית לכל אחד.
- שיעור כזית: לנוהגים לשער על פי משקל (מנהג חלק מיוצאי ספרד) הוא 25 גרם, קרוב למצת מכונה שלמה. לנוהגים לשער על פי נפח (מנהג יוצאי אשכנז וחלק מעדות המזרח), השיעור הוא כשליש מצת מכונה. במצת יד קשה השיעורים דומים, ובמצת יד רכה השיעור הוא קטן יותר. מומלץ למדוד ביום שישי את השיעור הרצוי. יש מהאשכנזים שהחמירו לאכול כפול מהכמות הנזכרת לפי שיטת החזו"א בשיעור כזית (כשני שלישי מצת מכונה).
- מי שקשה לו לאכול את השיעור הנ"ל, ישתדל לאכול את השיעור המלא במצה הראשונה, ולאחר מכן יכול להקל לאכול לפי השיטה המקלה בשיעור כזית, שהוא רק שליש ביצה (למשערים לפי משקל כשני שליש מצה, ולמשערים לפי נפח כחמישית מצה).
- מי שגם זה קשה לו, ישתדל לאכול לפחות כזית במוציא מצה ועוד כזית באפיקומן. ואם אינו יכול לאכול יותר מכזית מצה אחד, לאחר קריאת ההגדה יברך על המרור ויסעד סעודתו ללא מצות, ובסוף הסעודה ייטול ידיו בלא ברכת על נטילת ידיים, יברך המוציא ועל אכילת מצה ויאכל את הכזית כאפיקומן.
- את המצות יש לאכול בהסבה (מוציא מצה, כורך, אפיקומן). ואם שכח להסב באכילת המצות, למנהג הספרדים עליו לחזור ולאכול שוב בהסבה, ואם קשה לו יאכל לפחות כזית אחד בהסבה (באפיקומן). ולמנהג האשכנזים ישתדל לחזור ולאכול לפחות כזית אחד בהסבה (באפיקומן), ואם אינו מסוגל בדיעבד יצא.
- את אכילת המצות בהסבה יש לסיים עד זמן כדי אכילת פרס – לכתחילה כ-4 דקות, ואם אינו יכול ישתדל לסיים לפני 9 דקות. אם המצות קשות לו מדי ואינו יכול לסיים בזמן הזה את אכילתן, יכול לשרות אותן במים צוננים ולרככם מעט.
- כדאי לדעת שיש מצות מיוחדות ללא גלוטן למי שיש לו רגישות.
מרור
- מכינים כזית מהמרור לכל אחד, טובלים אותו מעט בחרוסת ומחלקים לכל המסובים. לפני האכילה מברכים "על אכילת מרור".
- את המרור לא אוכלים בהסבה.
כורך
- לוקחים כזית מהמצה התחתונה וכזית מהמרור, טובלים בחרוסת ומחלקים לכל אחד מהמסובים. אוכלים בהסבה, ואומרים הנוסח הנזכר בהגדה על הלל שהיה כורך את המצה והמרור יחדיו.
שולחן עורך
- רוב עדות ישראל נהגו שלא לאכול בליל הסדר בשר צלוי מכל הסוגים – אבל דגים וביצים ניתן לאכול צלויים. ויש עדות שנהגו לאכול בשר צלי בלילה הזה, או לאכול את הזרוע הצלויה בסעודה.
- יש שנהגו לאכול בשולחן עורך את הביצה מקערת הפסח, ויש שמשאירים אותה לסעודת הבוקר כדי לא לפגוע בשלמות הקערה.
- מומלץ לא לאכול יותר מדי, ולשמור מקום לאכילת האפיקומן כדי שלא תהיה אכילה גסה.
- לכתחילה יש לסיים את הסעודה לפני חצות הלילה, כדי להספיק לאכול את האפיקומן לפני חצות הלילה.
חצות השנה: 12:39 בירושלים (בתל אביב וחיפה שתיים או שלוש דקות מאוחר יותר).
- אם זה לא מתאפשר, אפשר לאכול את האפיקומן גם אחרי חצות.
צפון
- בסוף הסעודה מוציאים את החלק ששמרנו לאפיקומן. אוכלים לכתחילה 2 כזיתים בהסיבה, ואם לא מצליח יאכל רק כזית אחד.
- אם האפיקומן הלך לאיבוד ולא נמצא, ניתן להשתמש במצה אחרת.
- לאחר אכילת האפיקומן אין לאכול שום דבר. לכתחילה ישתה רק מים. ויש מקילים לשתות גם קפה, תה או מיץ.
ברך
- לאחר סיום אכילת האפיקומן, מוזגים את הכוס השלישית ומברכים עליה את ברכת המזון. בסוף ברכת המזון מברכים "בורא פרי הגפן" ושותים בהסבה.
- מי ששכח בליל הסדר לומר "יעלה ויבוא" בברכת המזון, אם רק אמר "ברוך אתה…" בברכת בונה ירושלים ונזכר לפני שם ה' – יאמר שם "יעלה ויבוא" וימשיך. ואם נזכר לאחר אמירת שם ה' יאמר "למדני חוקיך" וישוב לומר "יעלה ויבוא". אך אם סיים את ברכת "בונה ירושלים", יוסיף ויאמר את הנוסח שמופיע בברכונים "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים" וכו'. ואם התחיל כבר את ברכת הטוב והמיטיב יחזור לראש ברכת המזון.
הלל
- לאחר סיום ברכת המזון ושתיית הכוס השלישית, מוזגים את הכוס הרביעית ואומרים עליה את ההלל. בסיומו שותים בהסבה את הכוס. למנהג הספרדים אין מברכים על הכוס הרביעית ולמנהג האשכנזים מברכים.
- לכתחילה ישתדל לסיים את ההלל עד חצות, ואם אינו מספיק יכול לסיים גם אחר חצות.
- יש נוהגים למזוג כוס חמישית וקוראים לה כוס של אליהו הנביא. נוהגים שלא לשתות ממנה ולהותירה על השולחן כל הלילה (ויש לכסות אותה), ולמחרת בבוקר לקדש עליה.
נרצה
- נהגו ישראל לשורר את הפיוטים "חד גדיא" ו"אחד מי יודע", כל עדה ומנהגיה.
- מצווה לספר כל הלילה ביציאת מצרים.
ברכת "המפיל" – אם הולך לישון קודם חצות, למנהג הספרדים אומר קריאת שמע מלאה, ויש שלא מברכים ברכת המפיל, ויש המברכים ללא שם ומלכות. ואם הולך לישון אחר חצות בכל מקרה יברכה ללא שם ומלכות. ולמנהג האשכנזים אומר רק את ברכת "המפיל" בשם ומלכות ופרשה ראשונה של שמע.
חג כשר ושמח.