חפצים מוכרים והתאמת ההגדה: כך תלוו קרוב משפחה עם דמנציה בליל הסדר

ליל הסדר הוא זמן שבמרכזו המשפחתיות, וגם אבא, סבא או דוד שכבר פחות צלולים כיום יכולים להתחבר למשפחה – אך לא בהכרח יוכלו להשתתף בליל הסדר כולו. כך תעשו זאת נכון

הגדה של פסח. צילום: יהב גמליאל - פלאש 90

You have access.

חג הפסח הוא מועד שמחה שבמרכזו התכנסות משפחתית, ובו מצוות ומנהגים יותר מכל חג אחר. אלו מהווים אתגר עבור חולים מורכבים ובני משפחה מטפלים. ישנה חשיבות רבה לשיתוף חולה מורכב או אדם עם דמנציה בליל הסדר המשפחתי, תוך התחשבות ביכולותיו. השתתפות בליל הסדר עשויה להיטיב עם החולה או אדם עם דמנציה, בשמיעת השירים והמנגינות המוכרות, לעורר בו זיכרונות נעימים מעברו ולשמור על שייכות וקשר משפחתי.

מתוך הבנת הצרכים הייחודיים של חולים מורכבים ושל התמודדות עם דמנציה, מצורף כאן מדריך ממוקד לאירוח מותאם בליל הסדר, הנכתב בסיוע עמותת עמדא:

  1. כדי להקל על אדם עם דמנציה, מומלץ לצמצם את השהות מחוץ לביתו ובסביבתו המוכרת.
  2. חשוב להביא לליל הסדר חפצים מוכרים, כגון ההגדה שהוא רגיל אליה, כרית מוכרת וכדומה. יש לשים לב לנוחות הישיבה ולהושיב אותו במקום שקט בשולחן הסדר.
  3. כדאי לבחור בגדים נוחים וקלים להחלפה. עדיף להימנע מלבישת בגדי חג חדשים, שפחות נוחים.
  4. מומלץ להגיע למקום האירוח בשעה מוקדמת, כאשר האווירה עוד שקטה ורגועה, כך שהאדם עם הדמנציה יוכל להתרגל למקום ללא המולה.
  5. יש להצמיד אדם קרוב לאדם עם הדמנציה, כדי שיתווך לו את הסדר ויתמוך בו במהלך הערב. יש להכין את האורחים הנוכחים להתנהגויות חריגות שעלולות להופיע, ולהציע דרכי תגובה.
  6. הכינו מראש גרסה מודפסת של ההגדה המותאמת והמקוצרת, שנערכה על ידי 'צהר עד 120', והיא זמינה באתר.
  7. חולה מורכב ואדם עם דמנציה 'חיים את הרגע', ולכן יש להתאים את הערב ליכולותיהם ולכוחותיהם. אם אפשר, כדאי להציע להם להיות שותפים בליל הסדר ולקרוא את מה שהם יכולים. אם סבלנותם פוקעת, יש לקצר את הסדר ולהתמקד בחלקים החיוניים בלבד.
  8. יש לאפשר לאדם לפרוש לחדרו למנוחה לפי הצורך. אפשר גם לארגן מקום מנוחה בסלון, שיהיה מרוחק מהמולת שולחן החג.
  9. אם אדם עם דמנציה רוצה לערוך את הסדר כפי שהיה רגיל בעבר, אך ברור שהוא לא יצליח לעמוד בכך – כדאי לסייע לו ולערוך את הסדר יחד איתו במתכונת מודולרית. אפשר למצוא דרך שבה אדם אחר עורך את הסדר במלואו ונותן לבעל הדמנציה לנהל את מה שניתן, כך שיחוש שהוא עורך הסדר. התגמשות והתאמה לאדם עם הדמנציה הכרחיות במקרים כגון זה.
  10. ליל הסדר הוא מפגש משפחתי מורחב, ועל כן אדם עם דמנציה עלול להביע געגוע ולשאול על מקומו של בן משפחה שנפטר. יש לדבר דברים טובים על בן המשפחה המבוקש ולהימנע מתיקון ה"טעות". אפשר לציין שהוא בַּדרך, מתעכב או חוגג במקום אחר ולהסיט את השיחה לעניין אחר.
  11. אם אפשר, רצוי לתכנן את הסדר בשני שלבים: סדר קצר בשיתוף החולה או האדם עם הדמנציה, ואחריו להמשיך ולהאריך את הסדר עם יתר המסובים.
  12. אם אדם עם דמנציה איננו יכול להשתתף בליל הסדר, ניתן לקיים איתו "מיני ליל סדר" לפני כניסת החג, עם אווירה נעימה ומזמינה, בנוכחות רבה ככל האפשר של בני משפחה קרובים, ושילוב מאכלים מסורתיים כמו מצות, כרפס וחרוסת, וכן שירי חג.

בשלב מתקדם של דמנציה, ההשתתפות בליל הסדר איננה חובה. מתח ולחץ לא ישפר את המצב, ואילו אווירה נינוחה עשויה לאפשר לאדם עם הדמנציה ולמשפחתו לחוות חוויות טובות יותר. הפער בין תפקודו של בן המשפחה עם דמנציה בעבר לבין ההווה קשה מבחינה רגשית, אך חשוב לא לשקוע בדיכאון, אלא ליהנות מ'הכאן והעכשיו', גם אם אין זו המציאות האידיאלית.

'צהר עד 120' מבית ארגון רבני צהר השיק סדנת הכנה ייחודית, הכוללת הנחיות הלכתיות, הגדה מקוצרת וטיפים מעשיים לקראת חג הפסח. הסדנה כוללת סדרת סרטוני הדרכה ובהם הנחיות ועצות מעשיות לאירוח מותאם, מכיל ומשפחתי בחג, מאת דבי בריטברד, עו"ס ומומחית לבני משפחה המטפלים באזרח ותיק, והנחיה הלכתית ממוקדת מאת הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בארגון רבני צהר.

לצפייה בסדנה באתר צהר עד 120 – https://ad120.tzohar.org.il/passover/.