המושג מדינת הלכה משמש בעשורים האחרונים בעיקר את הטוענים כנגדו – פוליטיקאים חילונים המזהירים מפני הפיכת ישראל לאיראן. החשש העיקרי שלהם הוא מפני הנהגה דתית בישראל שתחייב את כל אזרחי המדינה לנהוג על פי ההלכה, כשכל מי שלא יעשה כן ייענש בחומרה. אולם באזורים הדתיים נראה שרבנים ואנשי רוח ממעטים לעסוק בסוגיה זו, ומשתמשים בה בעיקר כדי לתאר מציאות אוטופיסטית שתהיה פה אחרי בוא המשיח. מהו, אם כן, חזון מדינת ההלכה והאם הוא ניתן להגשמה בימינו?
בספר "מדינה כהלכה" של הרב עדו רכניץ נעשה ניסיון לענות על השאלות האלו – מהו מבנה המדינה ומהו השלטון הרצוי על פי התורה במדינת היהודים. הספר יצא לאור דרך מכון משפטי ארץ שבראשו עומד רב הישוב עפרה הרב אבי גיסר ובו הוא מסביר איך חזון מדינת ההלכה, או "מדינה כהלכה", יכול להתגשם במדינת ישראל הנוכחית.
תיאוקרטיה ונבחרי ציבור
"מדובר ב'מדינה כהלכה'", מדגיש הרב גיסר את הביטוי. "זה נשמע כאילו שאני נכנס פה לדקדוק לשוני, אבל זה לא ככה. למדינת הלכה יש ציור דמיוני של משטרת צניעות שמסתובבת ברחובות ומסתכלת לאנשים בצלחת. זו מדינת הלכה במובן הדמיוני, הילדותי והמפחיד של המילה, שממנו בצדק מפחדים יהודים רבים. אבל במדינת היהודים שהקמנו פה צריך להקים מדינה כהלכה – מדינה מוסרית, הוגנת ומתוקנת, ובין היתר מתואמת עם תורת ישראל".
אתה מאמין שתקום פה מדינה כהלכה?
"ודאי שכן. אחרת אנחנו חלילה מפנים עורף לתורת ישראל ולביטוי הלאומי־מדיני שלה. הרי אנחנו בציבור הדתי־לאומי טוענים שהתורה שניתנה בהר סיני לא ניתנה כתורת הפרט אלא לציבור גדול בעל צביון לאומי מדיני. יבוא יום שבאופן דמוקרטי, במסגרת הכלים הדמוקרטיים, בחירות או משאל עם, העם יחליט שחוקת מדינת ישראל היא תורת ישראל".
באמצעות ההוספה של האות כ', מסביר הרב גיסר, הוא מתרחק מהדימוי המעוות שנוצר למדינת ההלכה – והוא בעצמו מתנגד לאותה מדינה דמיונית. המסגרת של אותה מדינה, כך מתואר בספר, תהיה מורכבת מחלק אזרחי וחלק דתי. לדבריו "במדינת הלכה אנחנו מדמיינים את אנשי הדת כשליטים, אבל במדינה כהלכה השלטון נשאר בידי נבחרי הציבור. הם יתקנו את החוקים ובתנאי שהם יהלמו את חוקי התורה. חוק הסותר את חוקי התורה ייפסל על ידי בג"ץ".
במדינה כהלכה יהיה אסור לחלל שבת? מה יהיה היחס למחללי שבת?
"ודאי ששבת תהיה ערך מרכזי בחוקת מדינת ישראל ועל כן יורחבו חוקים כמו חוק העבודה המכריז על השבת כיום מנוחה. הוא יכלול הפניה להלכה וייאמר בו שמלבד ההימנעות מהפעלת מפעלים ותחבורה ציבורית, בפרהסיה תישמר ההלכה – סגירת מסחר ועבודה שיש בה חילול שבת. לגבי רשות הפרט – ודאי שישנה חובה לכל פרט לציית לתורה, אבל מדינה כהלכה לא תפעיל כל גורם כפייתי לבחירת הפרט ולא תמנע מאדם בחירה חופשית, בין אם בחר לחלל שבת או לאכול מאכל שאסור לאכול על פי התורה.
"תורת ישראל רוצה שאני אחנך לשבת, אבל לא אכנס לבית של כל אדם ואראה את השבת שלו. בתורת ישראל ישנו עיקרון גדול של שילוב בין דת ומדינה. המדינה תהיה תאוקרטית – החוק שלה הוא חוק א־לוהי, אבל את רשויות המדינה ירכיבו שני מוקדים – רשות אזרחית ורשות דתית. במוקד האזרחי יהיו רשות מחוקקת ושופטת ומבצעת, וגופי שלטון שייבחרו על ידי הציבור, כי גם על פי ההלכה הריבונות נשארת בידי העם".
זו עדיין מדינה שחילונים יפחדו לחיות בה?
"ודאי. מי שאינו רוצה שתורת ישראל תהיה החוקה שלו, לא ירצה בה. אבל אני מאמין שהעם היהודי קיבל את התורה בהר סיני כדי לקיים מדינה על בסיס התורה. אני רוצה שתקום סנהדרין, כמו בית לורדים של רבנים ותלמידי חכמים, ושיהיה במדינה מעמד לכוהנים, כי במהרה ייבנה בית המקדש. יקום מנגנון כמו כל גוף בוחר והוא יכלול את חכמי התורה, אבל הם לא יחליטו מי יהיה הנשיא או ראש הממשלה והם לא יחליטו מה יהיו החוקים האזרחיים. לעיתים החוק הדתי יגבר ולעיתים החוק האזרחי יגבר. למשל, בתחום הכלכלי, האם ניתן יהיה לתת הלוואות בריבית? במדינה כהלכה הנושא של צדקה ותשלומי רווחה יהיה מושפע מעקרונות של תורה. תהיה השפעה הדדית בין שתי המערכות".
מה יהיה יחס המדינה להומואים ולסביות למשל?
"כאמור, תהיה הפרדה בין רשות הרבים לרשות היחיד, והמדינה לא תחדור לרשות היחיד. מצעד גאווה, אני מניח שלא יתקיים. יהיה כבוד ומקום למי שאינם יהודים, ומדינה כזו לא תרדוף את היהודים החילונים".
השבת כפתרון לבעיות המדינה
לעומת הגישה שמציג הרב גיסר, הרב משה גרילק, עורך השבועון החרדי "משפחה", סופר ומרצה, מדגיש שבציבור החרדי אין מי שמעוניין בהגשמת "מדינת ההלכה" בימינו. לדבריו "מדינת ישראל היא לא מדינה יהודית לפי הכללים המקובלים ולכן לא שייך לדבר על מדינת הלכה. יש סטטוס קוו לגבי כמה עניינים שרוצים שיהיו לפי ההלכה פחות או יותר. יש רוב חילוני במדינה ועל אף זאת מנסים לבוא לדבר על דיני נזיקין במשפט העברי. אבל מדינת הלכה? מישהו עוד מדבר על מדינת הלכה אצלנו? אני לא מכיר".
הרב גרילק מחזיק בתפיסה שלפיה מדינת ישראל היא עדיין המשך הגלות ולכן העיסוק במדינת הלכה הוא תיאורטי לחלוטין. "אנחנו חיים בגלות. כמו שבארה"ב יש גלות נהדרת, גם פה יש גלות נהדרת ולעיתים גם עימותים עם השלטונות. אני לא מכיר פוליטיקאי חרדי שמעסיק אותו היום רעיון מדינת ההלכה. מה שמעסיק אותו בימים אלה הוא נושא חלוקת המנדטים הנכונה", הוא צוחק.
"יש רבנים שכותבים מאמרים יפים על השאלה איך תיראה מדינת ההלכה, אבל כשאיפה פוליטית, האם אנשים רוצים אותה? לא. הציבור החרדי מעוניין בדבר אחד: לחזק את מעמדו ומוסדותיו, את הישיבות ואת היכולת להתפרנס כראוי. אפילו המכון לחקר המדיניות של הציבור החרדי עוסק במחקרים סביב השאלה איך לחיות יותר טוב במדינה הזו. מדברים על בעיית הדיור, שהיא בעיה חריפה בציבור החרדי, והאם לגור בערים מעורבות או חרדיות. אלה הדברים שעוסקים בהם. אף אחד לא חולם על מדינת הלכה".
חרף דבריו, גם הרב גרילק מודה לגישתו של הרב גיסר, שלפיה מדינת הלכה לא תפעל בתוך רשותו של הפרט. "זו סתם טעות. מה חושבים, שיוציאו להורג אישה נואפת? כתבתי על כך מאמר מעניין, שמוכיח שאי אפשר על פי ההלכה להוציא מישהו להורג", הוא טוען. "פעם בשבעים שנה, כשסנהדרין הרגה, היו מכנים אותה 'סנהדרין קטלנית', כביקורת.
"שאלה אותי פעם סטודנטית באוניברסיטת חיפה – למה כתוב כל כך הרבה פעמים בתורה 'מות יומת'? הסברתי לה שזו עמדה חינוכית ולא משפטית. תדע לך שאתה חייב מוות, או שחייך אינם ראויים אם אתה חי כחוטא, אבל אין לבצע את זה. לכן גם אם תהיה מדינת הלכה אין מה לפחד. אף מחלל שבת לא יוצא להורג בסקילה".
לדבריו, "אפילו אם יהיה רוב חרדי בהצבעה, הממשלה שתקום היא חילונית כי היא מתנהלת על פי פרמטרים חילוניים של מדינה. אני שייך לזרם שחושב שאין לנו יכולת לכפות על החילונים משהו באופן כללי, למעט המקומות השותפים לציבור הכללי – הפרהסיה, כמו תחבורה ציבורית בשבת.
"כשיש דיון לכתחילה על השבת, שהיא יום המנוחה היהודי, זו לא מדינת הלכה. מדובר על השבת עצמה. לא ייתכן שהמדינה תכריח אדם מסורתי לעבוד בשבת. אנחנו רואים את התפקיד האמיתי שלנו בכך שיהיו יותר שומרי שבת. אני מכיר אנשים חילונים שקיבלו על עצמם לשמור שבת כראוי. אליעזר לבני, מראשי מפא"י, כתב בעיתון הארץ בשנת 65' על השבת הדתית כפתרון הגדול ביותר לבעיות במדינת ישראל. יותר חשוב לי לדאוג שאנשים פרטיים ישמרו שבת, ותהיה לזה השפעה ממילא על המערכות הגדולות".
סכנת אובדן הדמוקרטיה
“כשאני אומרת מדינת הלכה אני אומרת מדינה לא דמוקרטית. לא צריך שיקראו לישראל 'מדינת ההלכה היהודית', מספיק שנוסיף עוד כמה חוקים כמו חוקי הנישואין וכבר את במדינה שהיא לא באמת דמוקרטית", אומרת ח"כ מרב מיכאלי מסיעת המחנה הציוני. "יש בעולם מדינות שיש להן סממנים חלקיים או צורניים של דמוקרטיה, כמו נניח איראן, שבה יש בחירות לפרלמנט ונבחר נשיא, אבל כל ההחלטות שמתקבלות כפופות לווטו של אנשי הדת. הם יכולים לשנות – והם משנים – את ההחלטות שמתקבלות באופן דמוקרטי, כך שלמעשה, זאת לא דמוקרטיה".
היותה של מדינת הלכה מדינה לא־דמוקרטית לדעתה של מיכאלי היא הסיבה שבגללה היא מתנגדת לה, שכן לדבריה המערכת ההלכתית עובדת באמצעות פסיקות של גברים בלבד, שמבוססות על פסיקות עבר שמהן מודרות נשים וקבוצות נוספות וכך, היא מסבירה, ההלכה ממשיכה להיות לא שוויונית ומפלה כלפי נשים ואחרים. "מעולם לא הוצג בידי מי שטוען להקמה מחודשת של בית המקדש מודל של מערכת הלכתית שמשלבת בתוכה את הערכים הדמוקרטיים כמו שוויון. הדוגמה הטובה ביותר אצלנו היא הנישואים והגירושים. במערכת ההלכתית הזו יש וטו לאנשי הדת האורתודוכסים, לגברים האורתודוכסים, ושם אנחנו רואות עד כמה נשים חשופות לעוולות".
מיכאלי מציינת כי סממנים לשלטון הלכתי יש כבר היום בחלק מהצעות החוק וגם להן היא מתנגדת כמובן בנחרצות. "הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים היא עוד צעד בכיוון הזה וגם חוקים בתוך הצבא שמעוצבים לפי דרישות הלכתיות של רבנים. זה דבר דרמטי בכל מה שנוגע לשירות נשים, וגם דבר שמונע מצה"ל את היכולת לשבץ לתפקידים את האנשים המתאימים לפי הדרישות המבצעיות, בגלל מגבלות הלכתיות. גם הדרישה להפרדה באקדמיה היא כזאת. וחשוב להבין שהיא לא באה מהשטח; היא התחילה אחרי שחרדיות וחרדים הגיעו ללמוד באקדמיה בלי מסלולים נפרדים אבל הרבנים שראו שהאנשים בורחים להם מתחת לידיים החלו לרדוף אחריהם למקומות האלה. כל החוקים והפרקטיקות האלה מייצרים אי שוויון ואפליה בפועל. מדינה דמוקרטית אמורה לעשות את ההיפך הגמור“.
אבל מדינת ישראל היא מדינה יהודית, ויהדות היא דת. אז במה באה היהדות לידי ביטוי?
“יהדות היא לא רק דת, היא גם לאום של העם היהודי וכזו היא גם צריכה להיות. הסממן הכי חשוב של מדינת הלאום היהודי הוא חוק השבות, שמאפשר לכל יהודייה ולכל יהודי לקבל אזרחות בלי תנאים, והקריטריונים ליהדות אינם מנוסחים לפי היהדות ההלכתית. זו ההוכחה לכך שיהדות היא לאום מבחינת המדינה. כמו שלוח השנה של המדינה הוא יהודי. אבל את לא יכולה לכפות אמונה ולא יכולה לחוקק חוקים שהם מתוקף אמונה".
שלטון כמעצב חינוכי
הרב אברהם ישראל סילבצקי, ר"מ בישיבת מרכז הרב, רואה את ההבדל בין תפיסת השלטון ההלכתית לזו המערבית כהבדל חינוכי: "התפיסה החילונית־מערבית של השלטון היא 'אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו' ותו לא. זאת אומרת שכל אחד יכול לחיות עם עצמו ועם הערכים שלו וכל עוד הוא לא פוגע באחרים הכול בסדר.
"התפיסה של התורה היא אחרת לגמרי. לשלטון יש תפקיד חינוכי בהנחלת ערכי מוסר. כלשונו של הרמב"ם בהלכות מלכים: 'למלאות את העולם צדק'. כשהתפיסה של השלטון היא הישרדות, ככה גם נראים נבחרי הציבור. למעשה מי שקיבל שליטה או כוח רואה את עצמו כשורד במקומו, וכתוצאה מכך רואים דברים שאף אחד לא היה רוצה לראות בשלטון".
בעיני הרב סילבצקי הכול תלוי בתלמידי החכמים בישראל. "ברגע שתלמידי החכמים יבהירו שעניינו של השלטון הוא בחינוך למוסר, אני חושב שעם ישראל כולו, כולל החילונים והדתיים, יבחרו בכיוון הזה. חושבים היום שבגלל שאי אפשר להוציא לפועל מהרבה סיבות כל מיני נגזרות של מדינת ההלכה אז אפשר לוותר על שלטון התורה. זה לא נכון. הנקודה הבסיסית היא הכרה בעניינו ובתפקידו של השלטון ואחר כך מוציאים לפועל מה שניתן".
כמו הרב סילבצקי, גם הרב גיסר מאמין שהיסודות למדינת הלכה או כהלכה נמצאים אצל חכמי התורה, שצריכים לפתח את המודל. "דרושות קבוצות רציניות שיעסקו בצורת המדינה האידיאלית ולא יחכו למשיח, אלא יעצבו אותה בלימוד שיטתי של המקורות, שחלקם הגדול מופיע בספרו של הרב רכניץ. גם הרב הרצוג כתב על מדינה לפי התורה, שכוללת הרבה מאוד פתרונות למיעוטים, ולשילוב האזרחים במוסדות השלטון והצבא. בכל זה כבר עסקו חלק מגדולי ישראל. את ההכנה צריכים ליצור במכון הישראלי לדמוקרטיה, במשפטי ארץ ובישיבות הגבוהות".
לאחר יצירת התשתית ההלכתית יעבור השרביט לידיהם של הפוליטיקאים. הרב גיסר סבור שאולי תקום מפלגה שתחרות על דגלה את אותה "מדינה כהלכה". הרב סילבצקי מצידו מדגיש שכבר עתה הולכת ומחלחלת התפיסה הזו, ואפילו למפלגות שאינן ציוניות דתיות. "כאשר המפלגות החרדיות נלחמות על השבת היהודית בציבוריות הישראלית, הן אינן מפחיתות בכך חילול שבת, שהרי אנשים פרטיים עדיין מחללים שבת גם בפרהסיה", הוא טוען. "אבל למעשה במחאה זו, מבלי שיודו בכך בפירוש, הם מכירים בערך התורני־הלכתי של מדינת ישראל כמדינה. זהו תהליך מבורך. אני חושב שאישי הציבור שלנו בכנסת, שאמונים על התפיסה שרואה במדינת ישראל את יסוד כיסא ה' בעולם, הם אלה שצריכים להוביל ולא רק לפעול אלא גם להניף את הדגל בנושא הזה. 2,000 שנה היינו בגלות, אבל עכשיו הקמנו מדינה ואנחנו יכולים גם לדאוג לערכיה".
