מדינת ישראל רעשה בסוף השבוע האחרון, בעקבות הפרסום על טיסת אל־על מניו־יורק לישראל שהתעכבה בשל מזג האוויר ועקב איחור צוות האוויר. נוסעים דתיים וחרדים שהיו על המטוס חששו שלא יגיעו לארץ לפני השבת, והטייס עדכן אותם שקיים נתיב תעופה מהיר יותר, וכי הם יגיעו כשעה לפני כניסת השבת. לבסוף נחת המטוס באתונה, שם הנוסעים הדתיים והחרדים בילו את השבת בבתי מלון הסמוכים לשדה, וכך נחסך מהם הצורך לקבל החלטות מהותיות ברמה ההלכתית. מי שקיבל הרבה טלפונים באותו יום שישי הוא הרב יוסף כרמל, ראש מכון ארץ חמדה ואב בית הדין "ארץ חמדה – גזית". משפחות רבות התקשרו אליו כדי לבדוק מה יקיריהם צריכים לעשות כשינחתו בישראל, זמן קצר מאוד לפני הדלקת נרות.
מה עושים במקרה כזה?
"מלכתחילה, עדיף שלא להיכנס למצב הזה. העצה הכי טובה שאני יכול לתת היא פשוט להשתדל לא לטוס ביום שישי, בטח לא בשבתות החורף הקצרות. כל עיכוב עלול להוביל להסתבכות במצב ההלכתי שלנו".
ואם נוחתים סמוך לכניסת השבת?
"צריך לצאת מיד מהמטוס, לעבור כמה שיותר מהר את ביקורת הגבולות ואז לוותר על המזוודה ומיד לצאת החוצה". לדבריו, "הכי טוב היה שהמשפחה בארץ תזמין מראש מונית, בעדיפות שהנהג יהיה אדם לא יהודי, כיוון שיהודי ייאלץ לחלל שבת בשבילך, ודאי בנסיעה חזור. כשהנהג לא יהודי, אפשר להמשיך עד בין השמשות, שזה בין השקיעה לצאת הכוכבים".
אך יחד עם זאת, יש בעיה אחרת שמתעוררת – "איסור תחומין", שלפיו אין לעבור מעיר לעיר במהלך השבת. "אם אתה נוסע לירושלים ומגיע לאזור מבשרת בכניסת שבת, נהג לא יהודי יכול להמשיך לנסוע כי מבשרת נחשבת בתחום של ירושלים, ולכן אין עניין של 'תחומין'", מפרט הרב, "עקרונית אפשר לנסוע ברכב עד זמן 'בין השמשות' של רבינו תם, שזה עוד המון זמן באופן יחסי, לרוב כשעה נוספת. צריך להיזהר שלא להדליק את האור של הרכב על ידי פתיחת הדלת, וכמובן לשלם לנהג מראש".
ומה עושה מי שנוחת בשבת עצמה?
"אם נוחתים בשבת בשדה תעופה ברחבי העולם, חייבים לרדת מהמטוס כיוון שלא יאפשרו לנוסעים להישאר בו, במיוחד מבחינה ביטחונית. צריך להישאר בטרמינל לאורך השבת. אין שום פיקוח נפש, ואולי לא תאכל את מטעמי השבת או תישן במיטה נוחה. אם עוד אפשרי – שווה לבדוק את בתי המלון בסמוך לשדה התעופה", ממליץ הרב ומוסיף: "את מזוודת־היד אפשר להוריד מהמטוס. יש אמנם היבט של הנאה מחילול שבת סביב המזוודות שהיו בבטן המטוס, אך מאידך, כיוון שכבר הוציאו אותה – אתה יכול לקחת את המזוודה".
ואם אין לי אוכל?
"בטוח שאפשר להשיג שם אוכל. אם אתה בישראל זו לא בעיה, מקסימום תאכל ותשלם אחרי השבת. אם נמצאים בחו"ל זה יותר בעייתי. לא תמות ברעב. במקרים של פיקוח נפש יש לשתות או לאכול מה שאפשר למצוא שם. אדם מבוגר או חולה חייב לאכול ולשתות, אחרת זו סכנת נפשות. צעירים יכולים לאכול את מה שיש איתם במטען היד".
ומה לגבי ביקורת גבולות?
"אם אתה נמצא בישראל, הם כבר יעבירו אותך לביקורת גבולות ללא חילול שבת. בחו"ל לא ייתנו לך לא לעבור, אז אין ברירה, עוברים".
אך יש גם מצבים שבהם אפשר לטוס בשבת מבחינה הלכתית. "קיבלנו פעם שאלה: האם מותר לעלות על טיסה מטוקיו ביום שישי בשעה 12:00 כשהטיסה הזאת נוחתת בלוס־אנג'לס ביום שישי בבוקר, אך בערך כשעתיים במהלך הטיסה הזאת אתה למעשה טס בשבת? הרי ברגע שעברת את קו התאריך זה בסדר, אך עד אז ישנו זמן שבו אתה נמצא במטוס, ואם היית על הקרקע באותו המקום – היה זה בשבת. יש פוסקים שלא מאפשרים טיסה כזו, אבל כשיש צורך, רוב הפוסקים מתירים, כל עוד הנוסע יושב בכיסא, ודואג שלא להפעיל שום אמצעי חשמלי כמו הדלקת האור, או לחיצה על הכפתור הקורא לדיילים. אם הולכים לשירותים, חשוב לא לסגור את הדלת עם הידית, כיוון שאז נדלק אור". הוא מסביר כי מותר לעלות על טיסה כזו כאשר יש "צורך" לכך. "מדובר בצורך כלכלי למשל – שאם לא תטוס באותו יום תפסיד כספים רבים. ישנם גם צרכים רפואיים שלעיתים אי אפשר לוותר עליהם". את ההסבר להיתר מפרט הרב כרמל: "הרי רוב המטוס מאוכלס באנשים שאינם יהודים, ואתה טס בגובה של לפחות עשרה טפחים מעל הקרקע".
ומתברר שאפשר גם לעלות על טיסה שמקצרת צומות: "לפעמים עולים על טיסה וכיוון שנוסעים לכיוון מסוים ששם הצום כבר יצא, ונוצר מצב שהצום מתקצר. כמובן פחות נעים לטוס במהלך צום, אך זה בהחלט אפשרי. אין בכך בעיה הלכתית. הכלל הוא שהולכים לפי המקום שנמצאים בו כרגע: אם אתה עכשיו במקום שבו בזמן הנחיתה הצום עבר – אז הצום שלך נגמר, גם לפני שנחתַּ".
מתי יש לקיים תפילות: לפי המוצא או היעד?
"זה אותו הכלל: השאלה היא איפה אתה נמצא על גבי הגלובוס, ומה שעות התפילה שם – זה המדד. כך למשל, אם תטוס בטיסת לילה בחצות מארה"ב לישראל, קודם כול טסים צפונה, לכיוון הקוטב הצפוני. בגדול אתה טס רוב הזמן לכיוון האור. בקוטב אין יום ואין לילה, לכן עדיין לא מתפללים תפילת שחרית. מהרגע שהמטוס מוכוון לכיוון מזרח, סופרים בערך שעתיים, ואז אמורים להתפלל שחרית. זה מגיע יחסית מהר מהרגע שטסים עד לזמן שחרית. הרי אתה תגיע לארץ בשעות אחר הצהריים, כך שכבר לא תוכל להתפלל שחרית".
טיסת לילה מישראל לארה"ב פשוטה יותר: "אין כל בעיה, כיוון שמתפללים ערבית בישראל ושחרית בארה"ב אחרי הנחיתה. יש גם מניינים לא הרחק משדות התעופה".
בעניין הזה, לרב כרמל יש טיפ שיכול להיות יעיל מאוד עבור הנוסעים לתפוח הגדול: "אם אתה נוחת בנמל התעופה JFK אין בעיה למצוא מניין לשחרית באזור ניו־יורק. אך אם נוחתים בנמל התעופה ניוארק, ואתה רוצה להתפלל, או לחילופין, יש לך טיסת קונקשן כמה שעות לאחר מכן, אתה יכול לנסוע מרחק רבע שעה לאחד מחמשת בתי הכנסת של JEC(Jewish Educational Center) באליזבת ניו־ג'רזי, שם ידאגו לך לארוחת בוקר כשרה ואף יחזירו אותך לשדה. זה שירות לנוסעים שמתפללים איתם שחרית. הם יהודים טובים".
תופעה מוכרת בטיסות, במיוחד ארוכות, היא הניסיון הנואש לארגן מניין, לרוב במעברים או במטבח. "אני מתנגד למניינים במטוס, ולדעתי צריך להתפלל ביחידות", מצהיר הרב ללא היסוס, ומנמק: "זה מפריע לצוות ולנוסעים האחרים. זה עושה המון חילול השם. במקרים יוצאי דופן, אם יש מטבח ריק או אם הצוות משתף פעולה כשהטיסות לא עמוסות – זה משהו אחר. אך אם זה על חשבון אנשים אחרים, אני אומר: אל תהיה צדיק על גבם של אנשים אחרים. אנשים לא רוצים שיהיה להם חזן ליד הראש במהלך הטיסה. זה לא מתאים".
מה לגבי נטילת ידיים?
"זו לא בעיה. הולכים לשירותים, נוטלים, ומברכים מחוץ לשירותים. אך חשוב לשים לב שהרבה מהחברות מציעות במנות הגלאט שלהן לחם שברכתו מזונות".
סוגיה נוספת שמסבכת שומרי כשרות היא כיווני התפילה במטוס, והרב כרמל מתגייס לעשות סדר. "בטיסה לארה"ב, למשל, מתפללים לכיוון ההפוך, אבל לכאורה אין תפילות אם טסים בטיסת לילה. אם טסים מארה"ב לישראל, מתפללים את שתי התפילות – שחרית ומנחה – לכיוון הטיסה".
אבל מה עושים בטיסה בין מקום אחד למשנהו שאיננו לישראל?
"יש שאלה מעניינת איך לחשב את הכיוון של ישראל כשאתה במקום אחר בעולם. אך אי אפשר לעשות זאת על רגל אחת, כיוון שזו שאלה מתמטית מורכבת. המסקנה: שיכוון את ליבו לאבינו שבשמיים".
