אם נכין רשימה של כל ספרי התנ"ך לפי מספר האזכורים שלהם במוזיקה הישראלית, כנראה שבמקום הראשון נמצא את מגילת שיר השירים. המגילה, שנקראת בבתי הכנסת בשבת חול המועד פסח, השפיעה על פייטנים, משוררים ופזמונאים לאורך כול הדורות. שזורים בה תיאורי טבע רבים ותיאורי אהבה שראויים לשיבוץ בשירים רומנטיים. אזכורים משיר השירים אפשר למצוא בשירים של חיים נחמן ביאליק, עידן רייכל, יובל דיין ועוד רבים.
ספר הושע לעומת זאת נמצא במקום נמוך מאוד ברשימה זו. הספר הקצר, הראשון מבין ספרי תרי עשר, מלא בנבואות זעם של הנביא הושע בן בארי כלפי ממלכת ישראל המושחתת. לא כל כך מעורר השראה.
המוטיב המרכזי בספר הוא ביקורת נגד הבוגדנות של ישראל. בפרק הראשון מצטווה הושע לשאת אישה זונה שתלד לו שלושה ילדים שימחישו לעם, גם בשמותיהם, את בוגדנותו. בתו היחידה נקראת לא-רוחמה – כלומר, ה' לא ירחם יותר על עם ישראל. ישנם פרשנים החושבים כי נישואיו וילדיו של הושע הם בגדר משל בלבד. אבל אם נלך בדרך הפשט, לא-רוחמה נגלית לפנינו כדמות חלשה ומסכנה בעלת שם פרטי לא סימפטי וסטטוס בעייתי כבת אישה זונה. לא נתוני פתיחה טובים לאישה בימי התנ"ך.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הדרך שלנו להקריב קורבנות היום היא לומר תודה
– השיר הפשוט של הלחם: על עבודת ה' תמידית ורצויה
– אם כל אחד ייקח חלק – ייבנה המקדש
נעמי שמר הענקית חונכה לאורו של התנ"ך כולו, כשבקיאותה הרבה בספריו ניכרת רבות בשירתה. גם את ספר הושע הכירה היטב וליבה יצא אל לא-רוחמה. בשנת 1977 החליטה נעמי לאמץ אותה, לתת לה מקום של כבוד ולכתוב עליה שיר שהפך ללהיט גדול בביצוע שלישיית הגשש החיוור.
"כבר מזמן רציתי, אחותי רוחמה
לומר לך מילים חמות
לא היה לי כוח, רוח בי לא קמה
לשיר לך כמו שלמה
מור וקינמון- כל מיני בשמים
אוי לי בלילות ואבוי לי בימים.
לך הייתי שר: הראיני נא מראייך
יפה את כמו פרדס!
קומתך תמר אחז בסנסינייך
הניחי ואטפס
מור וקינמון…
באביב אגיע מאוהב פי כמה
אלייך עם הזמיר
ואני והוא ואחותי רוחמה
את שיר השירים נשיר
מור וקינמון כל מיני בשמים
אור לי בלילות וחג לי בימים"
(מילים ולחן: נעמי שמר)
בהמשך הספר, הושע מתנבא על יום עתידי בו ייגאל עם ישראל ומשמה של לא-רוחמה יישאר רק רוחמה. אפילו נאמר שה' ירחם על לא רוחמה: "וְרִחַמְתִּי אֶת-לֹא רֻחָמָה" (הושע ב' כ"ה). המסר הפשוט שעולה מסיפורה של לא-רוחמה ברור – כול יצור ובן אנוש ראויים לרחמים וחמלה.
אבל נעמי שמר חשבה שיש עוד משהו חשוב שמגיע לכול אחד לקבל – אהבה. וגם לא-רוחמה, בת הזנונים העלובה, זכתה לקבל מנעמי שמר אהבה בחסות שיר השירים.
לכאורה, אין קשר בין נבואות הזעם הקשות של הושע לסיפור האהבה בין עם ישראל לאלוקיו המתואר בשיר השירים. אבל בסופו של דבר צריך לזכור שמדובר בשני פרקים מתוך אותו ספר.
צריך הרבה רגישות בשביל לשים לב לדמות קטנה כמו לא-רוחמה והרבה אומץ בשביל להחליט לשלב אותה בתוך מגילה אחרת, ובשתיהן התברכה נעמי שמר בשפע.
נעמי שמר באה ללמד אותנו מסר גדול: שימו לב לפרטים. גם כשמישהו נראה בעל תפקיד אחד, תכונה אחת ומסר אחד, דפדפו אולי כמה עמודים קדימה ותמצאו בו, בעזרת רגישות ואומץ, את הרובד הנוסף שלא שמנו לב אליו.
שבת שלום וחג שמח!
לתגובות: e.y.samuel@gmail.com
